עמוד הבית > ישראל (חדש) > אוכלוסייה וחברה > אישיםעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > היסטוריה במבט רב-תחומי > היסטוריה ומגדרעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > ההיסטוריה של מדינת ישראל > אישיםעמוד הבית > ישראל (חדש) > יישוביםעמוד הבית > ישראל (חדש) > אוכלוסייה וחברה > מגדר
על מה : כתב עת לקידום מעמד האישה


תקציר



נשים ואתרים
מחבר: שמואל (שמוליק) מייזליש


כשאנו מסיירים בארץ לאורכה ולרוחבה, אנו נתקלים במיני מקומות - מושבים, קיבוצים, מוסדות, אתרים, ואפילו ערים - הנושאים את שמם של אנשים חשובים בהיסטוריה היהודית והישראלית, החל בתנ"ך וכלה בימינו אלה.

המאפיין הבולט של רוב השמות שניתקל בהם הוא שהם שמות של גברים שעשו, לחמו וחלמו. מקומות כמו הרצליה, כפר ויתקין, כפר ורבורג, בנימינה, זכרון יעקב, אור עקיבא, קרית ביאליק, קרית חיים ואפילו נתב"ג נקראים על שם אישים חשובים מהעבר הרחוק או הקרוב. לעומת זאת, נצטרך להתאמץ כדי למצוא אתרים ויישובים הנושאים שמות של נשים שתרומתן לתקומת מדינת ישראל אינה נופלת מזו של הגברים.

להלן כמה מקומות בארץ שנקראו על שמם של נשים ותרומתן לארץ, לחברה ולמדינה.

דבורה

כשנטייל בעמק יזרעאל ובסביבתו, נמצא לפחות שלושה יישובים הנושאים את השם דבורה: מושב דבורה על יד עפולה, שדמות דבורה על יד המושבה כפר תבור והכפר הערבי דבוריה. לא לחינם מונצח שמה של אותה אישה מנהיגה שעם דמות נשית אחרת, יעל "אשת חבר הקיני", ובפיקודו של ברק בן אבינועם ניצחה במלחמה קשה ביבין מלך חצור ובשר צבאו המפורסם סיסרא. על הקרב נוכל לקרוא בספר שופטים (פרקים ג-ד), ומהתיאור המקראי נלמד על אישה מנהיגה ושופטת, דמות כריזמתית עד כדי כך שברק מתנה את השתתפותו במלחמה נגד סיסרא בכך שדבורה תצטרף אליו, דבר שאינו מקובל לחלוטין אף בימינו.

דבורה היתה גם משוררת דגולה, ותלמידי בית הספר שעדיין מחויבים לשנן את שירת דבורה לא יתפלאו כי שם המושב מדרך עוז שנמצא אף הוא בעמק יזרעאל מקורו בשירת דבורה: "תדרכי נפשי עוז".

כפר סאלד

מי אינו מכיר את ארגון הדסה שמפעיל בתי חולים, מרפאות וארגוני נשים? זהו מוסד התנדבותי שהקימה אישה ששמה הנרייטה סאלד, שנולדה בארצות הברית בשנת 1912. סאלד עלתה לארץ, הצטרפה להסתדרות הציונית ועמדה בראש המחלקה לחינוך ובריאות. בשנות ה-30 ייסדה סאלד את ארגון "עליית הנוער" שעסק בהעלאת ילדים יהודים ובחינוכם בארץ בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה. הנרייטה סאלד עמדה בראש ארגון זה עד מותה בשנת 1945. על שמה הוקם קיבוץ כפר סאלד בשנת 1942 שנמצא בגליל העליון המזרחי.

יד חנה

התנועות הקיבוציות בארץ הן התק"ם, הקיבוץ ארצי והקיבוץ הדתי, אך בארץ יש קיבוץ אחד ויחיד שהקימה ב-1950 המפלגה הקומוניסטית הישראלית: קיבוץ יד חנה, שנמצא במזרח השרון על כביש נתניה טול-כרם. הקיבוץ הוקם לזכרה של חנה סנש.

חנה סנש נולדה בהונגריה, עלתה לארץ והצטרפה לקיבוץ שדות ים. היא התנדבה לצנוח מעבר לקווי האויב באירופה במלחמת העולם השנייה עם עוד קבוצת מתנדבים כדי לסייע בארגון פעולות נגד הנאצים. היא נתפסה והוצאה להורג בחורף 1944. ב-1950 הועלו עצמותיה ונטמנו בהר הרצל בירושלים.

להבות חביבה וגבעת חביבה

חנה סנש לא הייתה האישה היחידה שהתנדבה ליחידת הצנחנים הבריטית במלחמת העולם השנייה. צנחנית אחרת, חביבה (אמה) רייק, עלתה לארץ ב-1939 והצטרפה לקיבוץ מענית על יד כרכור. חביבה התגייסה לפלמ"ח ומשם התנדבה ליחידת הצנחנים כמו חנה סנש. גם חביבה רייק נתפסה והוצאה להורג בסתיו 1944. על שמה קיבוץ להבות חביבה והמרכז החינוכי השכן גבעת חביבה.

גבעת אולגה

עוד כשהיינו ילדים בבית הספר היסודי, סיפרו לנו מורינו על גאולת אדמות בארץ ישראל, ובמיוחד על גאולת אדמות "העמק" בידי אותו יהודי עבדקן שנקרא יהושע חנקין. פחות ידועה אולגה, אשתו של יהושע חנקין, שסייעה לו רבות ברכישת הקרקעות ובהקמת יישובים רבים. אולגה ויהושע חנקין קנו גם את האדמות שעליהן יושבת היום העיר חדרה, שהייתה בעיקר אדמות ביצה לא ראויות לעיבוד. הזוג היה חשוך ילדים. על שמה של אולגה חנקין הוקמה גבעת אולגה, שהיא בעצם השכונה המערבית של חדרה סמוך לים.

גבעת עדה

קצת דרומה מזכרון יעקב, בלב חורשה קסומה על חוטם הכרמל, נמצא גן גדול ומטופח, ובו שלט גדול המבשר לנוסע שהגיע ל"רמת הנדיב". בלב הגן, בין בריכות מים עם דגי זהב, כרויה מערה שסוגרים עליה שתי דלתות נחושת גדולות. בתוך המערה מצבת שיש מפוארת, ובה טמונים הברון בנימין רוטשילד (הנדיב הידוע) ואשתו עדה או בשמה הלועזי אדליאד. על פועלו של רוטשילד אין צורך להרחיב. הוא השקיע בארץ ישראל מיליוני פרנקים לפרוייקטים שנראו דמיוניים ולא מעשיים. אשתו עדה עמדה לצדו בכל השקעותיו בארץ על אף שידעה שהכסף יוצא מההון המשפחתי. על שמה הוקמה המושבה גבעת עדה ב-1903 בין בנימינה לבין פרדס חנה (על שם חנה רוטשילד, בתו של נתן רוטשילד).

מזכרת בתיה

הברון רוטשילד דאג שבני משפחתו הקרובים יונצחו במושבות שהקים או שתמך בהן, וכך הוקמו זכרון יעקב על שם אביו, גבעת עדה על שם אשתו, פרדס חנה על שם בת המשפחה, בנימינה על שמו של הברון (בנימין) ומזכרת בתיה על שם אמו.

מזכרת בתיה הוקמה ב-1883 על יד הכפר הערבי עקיר וזוהה בטעות כעקרון המקראית. ב-1887 פורסם בעיתון "הצבי" שרוטשילד אמר בעת ביקורו בארץ ישראל כי "מהיום והלאה השם עקרון יעקר ויקרא שם המושבה בתיה על שם אימו הגבירה אשר הלכה לעולמה בתוך שנה זו".

על אף שרוב היישובים והאתרים בארץ נושאים שמות של פעילים ושל עסקנים גברים, לא נפקד מקומן של הנשים שתרמו ועשו, או של נשים ששמן הונצח כפי שראינו אצל משפחת רוטשילד.

אגב, שמה המלא של כיכר דיזנגוף הוא כיכר צינה דיזנגוף, שהייתה אשת ראש העיר הראשון של תל אביב. והנה כי כן, הכיכר המפורסמת ביותר במדינה נקראת על שם אישה, ורוב האנשים אינם יודעים זאת.

ביבליוגרפיה:
כותר: נשים ואתרים
מחבר: מייזליש, שמואל (שמוליק)
תאריך: אפריל 2000 , גליון 6
שם כתב העת: על מה : כתב עת לקידום מעמד האישה
עורכת הכתב עת: מנדל, עליזה
הוצאה לאור: משרד החינוך התרבות והספורט. מחלקת הפרסומים
הערות: 1. ממשיך את : כתב העת בראש אחר. 
הערות לפריט זה: 1. שמוליק מייזליש הוא מפקח במינהל חברה ונוער.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית