רבים מתבלבלים וחושבים כי היה נשיא, אך המדען והמדינאי הדגול תרם לחברה יותר מכל נשיא מְכַהֵן בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית ■ הוא היה בין הראשונים שחקרו את החשמל באופן מדעי, הראשון שהבין כיצד נוצרים ברקים ועוד ■ האיש והאגדה
אם יערכו אי פעם את תחרות "האדם שהכי הרבה אנשים בטוחים שהיה נשיא אַרְצוֹת הַבְּרִית למרות שלא היה", אין ספק שבמקום הראשון יזכה, בהפרש ניכר משאר המתחרים, בֶּנְגָ'מִין פְרַנְקְלִין. פְרַנְקְלִין אומנם שימש, בין השאר, כשר הדואר וכשגריר אַרְצוֹת הַבְּרִית בְּצָרְפַת, אך מעולם לא כיהן כנשיא. אולם, לא לשווא חושבים אנשים רבים כי היה נשיא- מעטים הַנְּשִׂיאִים, שתרמו כמו פְרַנְקְלִין לחברה, למדע ולתרבות באַרְצוֹת הַבְּרִית.
הישגיו של פְרַנְקְלִין מדהימים אף יותר, כשבוחנים את נתוני הפתיחה שהיו לו. הוא נולד בעיר בּוֹסְטוֹן, שבמדינת מֶסֶצ'וּסֶטְס, בְּיָנוּאָר 1706, והיה האח הצעיר ביותר מבין 17 אחים ואחיות. בגיל 10 עזב את בית הספר, כי לא הצטיין במתמטיקה, והחל לעבוד בבית הדפוס של אחיו. השכלה רשמית הוא כבר לא קיבל, אך הילד הצעיר והסקרן קרא כל אחד מהספרים הרבים שעברו בבית הדפוס. במקום הודפס גם עיתון - ובהיותו בן 16 בלבד החל פְרַנְקְלִין לכתוב בו מאמרים שנונים בשם בָּדוּי. כשגילה זאת אחיו, פרצה בין השניים מריבה ופְרַנְקְלִין עזב את בית הדפוס ועבר להתגורר בְּפִילָדֶלְפְיָה. בשנת 1729, כשהוא בן 23 בלבד, הקים בית דפוס משל עצמו והתחיל להוציא לאור עיתון. הסיפורים והמאמרים המבריקים שכתב הפכו את העיתון לְרַב מֶכֶר וביססו את מעמדו כאחד מהמובילים החברתיים בפִילָדֶלְפְיָה. במקביל לניהול בית הדפוס והכתיבה בעיתון, תרם פְרַנְקְלִין רבות לקהילה בפִילָדֶלְפְיָה. בין השאר, הקים בעיר משטרה, מכבי אש, אוניברסיטה ואף פתח את הספרייה הציבורית הראשונה.
בשנת 1748 כבר היה פְרַנְקְלִין עשיר מספיק כדי לפרוש לַגִּמְלָאוֹת. הוא עזב את בית הדפוס ומכאן ואילך הקדיש את חייו לשני התחומים שאהב במיוחד: פוליטיקה ומדע.
 |
ברקים ורעמים |
התחום המדעי הראשון אליו פנה פְרַנְקְלִין היה הַחַשְׁמַל – נושא שריתק רבים מבני זמנו. הַחַשְׁמַל היה עדיין בְּגֶדֶר תגלית חדשה והאנשים התייחסו אליו כאל כוח מסתורי. פְרַנְקְלִין היה בין הראשונים בעולם שחקרו את הַחַשְׁמַל באופן מדעי. במהלך הניסויים שערך המציא מונחים שכולנו משתמשים בהם עד היום, כמו קוטֶב חיובי ושלילי, מטען חשמלי וסוללה (אחרי הכל, את פרסומו הראשון השיג בזכות יכולתו המילולית המופלאה).
כמדען שמתעניין בחשמל העלה פְרַנְקְלִין רעיון מַהְפְּכָנִי: הוא טען שהברקים הם זרם חשמלי עצום המופק בעננים - ולא, כפי שחשבו עד אז, ביטוי לזעמו של הָאֵל. כדי להוכיח את טענתו ערך בשנת 1752 ניסוי: הוא קשר מַפְתֵּחַ בַּרְזֶל לקצה חוט של עפיפון והטיס אותו בליל סערה. כאשר העפיפון נכנס לתוך ענן, עבר המטען הַחַשְׁמַלי שבענן דרך החוט ויצר ניצוץ בין המפתח לטבעת שעל אצבעו של פְרַנְקְלִין. כך הוכיח פְרַנְקְלִין שהעננים טעונים במטען חשמלי, היוצר את הברקים (למזלו של פְרַנְקְלִין, בחוט עבר זֶרֶם חשמלי חלש יחסית, עוד לפני שנוצר ברק. אם הברק היה מכה בחוט, ייתכן מאוד שפְרַנְקְלִין היה מִתְחַשְׁמֵל למוות. לכן, אסור בשום אופן לנסות לחזור על הניסוי הזה!).
השמועה על תגליתו של פְרַנְקְלִין פשטה במהירות והוא הפך למדען מוערך מאוד באַרְצוֹת הַבְּרִית וגם בְּאֵירוֹפָּה, שם הוענקו לו מספר פרסים מדעיים חשובים. פְרַנְקְלִין המשיך לחקור את תופעת הברקים ופיתח את כַּלִּיא הַבָּרָק – מתקן שבו משתמשים עד היום, על מנת להגן על בתים מפני פגיעת ברקים. ההמצאה הפשוטה של פְרַנְקְלִין הצילה, וממשיכה להציל, את חייהם של אֵינְסְפוֹר בני אדם.
את רוב פרסומו המדעי קנה פְרַנְקְלִין בזכות ניסוייו בחשמל, אולם הוא המציא המצאות רבות נוספות בתחומים שונים ומשונים. בין המצאותיו ניתן למצוא משקפיים דּוּ-מוֹקְדִיִּים (בעזרתם אפשר לראות גם עצמים קרובים וגם עצמים רחוקים), תנור פֶּחָמִים (שהיה יעיל ובטוח פי כמה מהתנורים הישנים), מד מרחק (שספר את מספר הסיבובים שעשה גלגל המרכבה) ואת הַרְמוֹנִיקַת הזכוכית - כלי נגינה שמבוסס על קערות זכוכית מסתובבות (מוֹצַרְט וּבֶּטְהוֹבֶן כתבו כמה יצירות במיוחד עבור הכלי הזה). פְרַנְקְלִין אף הגה את שעון הקיץ, בזכותו נחסכים בכל שנה אנרגיה וכספים רבים ברחבי העולם.
למרות שיכול היה להתעשר מאוד מהמצאותיו, סירב פְרַנְקְלִין לרשום עליהן פָּטֶנְט, כי טען ש"כפי שאנו נהנים מהמצאות של אחרים, עלינו לחלוק בשמחה את המצאותינו באופן חופשי".
פְרַנְקְלִין היה לא רק מדען חשוב, אלא גם מְדִינַאי דגול. הוא מילא תפקיד חשוב בתהליך הפיכתן של המושבות הַבְּרִיטִיּוֹת בִּצְפוֹן אָמֶרִיקָה למדינה מאוחדת ועצמאית - אַרְצוֹת הַבְּרִית. בין השאר, כיהן כנציג המושבות בְּאַנְגְּלִיָּה וכשר הדואר של המושבות. הוא לקח חלק חשוב בניסוח החוקה של האומה החדשה וכיהן כשגרירה הראשון בְּצָרְפַת.
פְרַנְקְלִין מת בְּשֵׂיבָה טובה, בגיל 84, לאחר שפעל כל חייו למען החברה והמדע. אך מעבר לְתַגְלִיּוֹתָיו וּפועֳלוֹ הַפּוֹלִיטִי, הוא הוריש לנו גם תובנה חשובה בעצם הדרך בה ניהל את חייו: בעזרת שכל ישר, סקרנות ושקדנות יכול כל אדם להגיע להישגים כַּבִּירִים בכל תחום בו יבחר.
קישורים לאתרי אינטרנט בנושא:
הסברים על שיטת שעון הקיץ (באנגלית)
אנימציה המתארת את היווצרות הברק
