הסדרי נגישות
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > סיפורי הראשיתעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > משפחת האבותעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > פרשנות המקרא > פרשנות מודרנית
י"ל מאגנס


תקציר
חלק זה של המאמר מתאר את הבעיה של סיפורים מקבילים בבראשית. עניין זה מעיד על כך שהספר לא נכתב על ידי מחבר אחד וזהו הבסיס החשוב להשערת התעודות.



הכתובים המקבילים : סעיף 1 - הבעיה
מחבר: משה דוד א' קאסוטו


כל מי שיקרא את ספר בראשית בתשומת לב, לא יוכל לא להתרשם מהעובדה, שסיפורים או ידיעות רבים נשנים בו פעמיים או יותר. אף לפי העריכה הנוכחית, במקרים אחדים, הכתובים המקבילים השונים מתייחסים, או מניחים שהם מתייחסים, כולם למאורע אחד דווקא, ועל כן נראה, כאילו הם מדברים בו שוב ושוב בצורות שונות ובליווי פרטים שונים; ואילו במקרים אחרים הכתובים המקבילים מופיעים כמתייחסים למאורעות נבדלים זה מזה, אך לאמיתו של דבר ברור, שיש לראותם כגרסאות שונות של משהו שהיה אחיד במקורו. על כן יש לפנינו שני סוגים של כתובים מקבילים, וצריך להקפיד על שמירת ההפרדה ביניהם. דוגמאות קלאסיות לסוג הראשון הם שני הסיפורים בדבר מעשה בראשית, בפרקים הראשונים של ספר בראשית; לסוג השני, שלושת הסיפורים בדבר הסכנות שהסתכנו בהן נשות אבות האומה: שרי אצל פרעה (י"ב, י'-כ'), שרה (שרי) עצמה אצל אבימלך (כ', א'-י"ח), ורבקה אצל אבימלך (כ"ו, ו'-י"א).

בנוסף למקרים אלו של כתובים מקבילים, שאנו מוצאים זה ליד זה בספר בראשית, יש גם מקרים רבים, שהתקבולת מופיעה בהם בין הפרטים של סיפור אחד (למשל, הסיפור על המבול, פרקים ו'-ט') או הסיפור על ברכת יצחק, (פרק כ"ז). נדון בפרק הבא בכתובים מסוג אחרון זה, הנחשבים בדרך כלל כמורכבים, כלומר ככתובים שנתהוו משילוב יסודות השאובים ממקורות שונים. בפרק זה נעסוק רק בכתובים הנפרדים זה מזה, שהם מקבילים זה לזה.

קיום כתובים מקבילים אלו, ובעיקר קיום הכתובים המקבילים מהסוג הראשון, פירושו למעשה סתירה, כי לא ייתכן שמאורע אחד התחולל בכמה אופנים שונים; עובדה זו מניעה אותנו בהכרח לשאול את עצמנו, אם ייתכן שהגרסאות השונות תהיינה כולן יצירה של סופר אחד. על שאלה זו, המתעוררת לא רק לגבי ספר בראשית, אלא לגבי ההכסאטאוך כולו, ענו מרבית החוקרים המודרניים בשלילה זה כבר זמן רב, והם ראו בקיום הכתובים המקבילים אחת הטענות היעילות ביותר להוכיח כי נוסח ההכסאטאוך אינו אחיד, אלא הוא תוצאה של שאיבת גורמים שונים מכתובים שהיו בנמצא מקדמת דנא.

אדרבא, זה הוא אחד היסודות, שגם היום מייחסים להם ערך מכריע לטובת השערת התעודות. החקירה בתחום כזה הגיעה לשיאה לפני זמן לא רב ב-Synopse מאת אייספלדט1: בספר זה מחולק כל החלק הסיפורי של ההכסאטאוך בדקדקנות רבה לארבעה טורים, שכל אחד מהם מכיל סיפורים מקבילים זה לזה מראשיתם ועד סופם (L, J, E, P). חוקרים אחדים, כמו פולץ ושטרק, חשבו שהמבנה המסובך של אייספלדט מהווה גוזמה ושאין להסכים לו בתוצאותיו; אך הם עצמם התנגדו בעיקר רק למה שנוגע לסיפורים המורכבים ולידיעות הקצרות (וגם להן לא תמיד), ואילו במה שנוגע לכתובים המקבילים המתמשכים, או לפחות לרובם, הוסיפו לחשוב שיש לראות בהם עבודת ידיים שונות2. על כל פנים, לא יהיה מיותר להעמיד שוב את הבעיה במבחן.

לפי שיטתנו, לא נתעכב יתר על המידה על הערות בעלות אופי כללי, שתמיד קל למדיי להעמיד נגדן שיקולים בכיוון הפוך; אך נעדיף להפנות את תשומת לבנו אל בדיקה מדוקדקת של הכתובים. על כן לא נעמוד על ההערה, שכבר העירוה רבים, שהקושי המתעורר בשל הימצאות כתובים מקבילים מוסט בלבד, אך אינו נפתר, אם מייחסים את האחריות לכך לעורך ולא לסופר; ולא נעמוד על ההערה האחרת, שגם היא כבר הועלתה פעמים רבות, שאף מחבר של חיבור אחיד עשוי בקלות לכלול בחיבורו כתובים מקבילים מהסוג השני, במידה שהוא רואה אותם כמשקפים למעשה מאורעות שונים3. במקום זה נעבור מיד לבדיקת הכתובים.

לחלקים נוספים של המאמר:
הכתובים המקבילים : הבעיה (חלק זה)
הכתובים המקבילים : מעשה בראשית
השמות הפרטיים והאטימולוגיה שלהם
השמות הפרטיים והאטימולוגיה שלהם : ישמעאל
השמות הפרטיים והאטימולוגיה שלהם : יצחק
השמות הפרטיים והאטימולוגיה שלהם : באר שבע
השמות הפרטיים והאטימולוגיה שלהם : בית אל
הכתובים המקבילים : קביעת השם ישראל

הערות שוליים:

  1. Hexateuch-Synopse; die Erzählung der fünf Bücher Mose und des Buches Josua mit dem Anfange des Richterbuches in ihre vier Quellen zerlegt und in deutscher Übersetzung dargeboten sami einer in Einleitung und Anmerkungen gegebenen Bergründung, von Otto Eissfeldt, Leipzig, 1922.
  2. Volz, בתחילה בקיצור בביקורתו על ספרו של ThLZ, Eissfeldt, מ"ח (1923), טורים 389-391, ואחרי כן בהרחבה, בשפע טענות רבות עצמה והערות חריפות, ב-Elohist, פה ושם, החזיק דעה, שלא קיים מקור סיפורי מתמשך E בלתי תלוי ב-J, ואף שלל שיש להפריד L מן J, או שעל כל פנים יש להכיר בכמה שכבות ב-J, ואף טען, שאין ל-P אופי של מספר; אך בכל זאת במרבית המקרים של כתובים מקבילים מתמשכים, הוסיף לראות מחברים שונים: J ו-P בעניין מעשה בראשית, ברית אברהם, יציאת יעקב מבית אביו, התגלות בית-אל (וכך בסיפור המורכב על המבול); J ומעבד מאוחר E (שלדעתו עיבד מחדש את הנוסח הקדום של J בצורה המתאימה יותר לפולחן ולהוראה) במקרים כמו של בראשית כ' וכ"א, ח'-כ"א, ולו רק כדבר אפשרי, גם במקרים כמו פרק ל"ד ופרק ל"ה, א'-ז'. השווה מה שאמר, בעניין "Elohist", גם Elohist, Rudolph, עמ' 177-179. – Staerk , במחקרו "Zut altestamentliche Literarkritik", ZAW, סדרה חדשה, א' (1924), עמ' 34-74, שולל אף הוא את קיומו של מקור מתמשך בלתי תלוי E, ומקל וחומר את קיומן של שכבות שונות במסגרת J, ואולם הוא מסכים (עמ' 36), שבבראשית א'-י"א יש "zwei in Anlage und Ausführung verschiedene selbständige Erzählungsreihen" (שני טורי סיפורים עצמאיים ושונים זה מזה במבנה ובניסוח), האחד של J והאחר של P, המקבילים לעתים קרובות זה לזה; ובעניין כתובים כמו בראשית כ' מסכים אף הוא לקיום "אלוהיסט" (עמ' 65). – גם במחנה השמרנים, יש מי שמודה שלכפלים מחברים שונים (ראה למשל Schulz, Doppelberichte, פה ושם).
  3. גם בין חסידי השערת התעודות יש מי שנכון להכיר, שלהלכה ניתן להסכים, במאמץ מה, לאפשרות זו. כך Dillmann, עמ' XI; ואלם אחרי כן הודאה זו אינה נזכרת עוד אצל דילמן עצמו, כשהוא מפרש את הסיפורים בדבר שרה (שרי) בחצר פרעה ובחצר אבימלך.
ביבליוגרפיה:
כותר: הכתובים המקבילים : סעיף 1 - הבעיה
שם  הספר: ספר בראשית ומבנהו
מחבר: קאסוטו, משה דוד א'
תאריך: 1990
בעלי זכויות : י"ל מאגנס
הוצאה לאור: י"ל מאגנס
הערות: 1. תרגם מאיטלקית: מנחם ע' הרטום.
2. בראש השער: האוניברסיטה העברית בירושלים. סדרת מחקרים לחקר המקרא מיסודו של ס"ש פרי.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית