בכל קיץ מספרים לנו שכדור הארץ הולך ומתחמם משנה לשנה, בגלל תופעה הנקראת "אֶפֶקְט הַחֲמָמָה" מהי אותה תופעה, כיצד היא נוצרת, ומה כל כך נורא, בעצם, במעט חום? הפעילו את המזגנים
האם ראיתם אי פעם חֲמָמָה? מרבית החממות נראות כמו בתי זכוכית קטנים. הן משמשות לגידול צמחים, בעיקר בחורף (כאשר הַטֶּמְפֶּרָטוּרוֹת נמוכות). אם יצא לכם פעם להיות בתוך חֲמָמָה, בוודאי חַשְׁתֶּם בחום הגדול שבתוכה, הגדול בהרבה מהחום שמחוץ לה. בחֲמָמָה חם לא רק בקיץ אלא בכל ימות השנה. הצמחים המצויים בה זקוקים לטֶּמְפֶּרָטוּרה גבוהה והם מקבלים אותה כשהם בתוך החֲמָמָה. את אותה התחושה אתם מקבלים כשאתם נמצאים, למשל, בתוך מרפסת המוקפת מכל עבריה בחלונות זכוכית שקופים. המרפסת נעשית חמה ואפילו לוהטת, לפעמים אפילו ביום חורף קר. דבר דומה מתרחש כאשר אתם נמצאים בתוך מכונית סגורה, ללא מיזוג אוויר. במקרה זה, החום הולך וגובר עד שהוא נהיה בלתי נסבל. איך זה קורה? האור חודר מבעד לַדְּפָנוֹת השקופות של המבנה (מרפסת, חֲמָמָה או אחר). הוא פוגע בתכולת המבנה וְהַתְּכולָּה מתחממת ופולטת קרינה הנקראת קְרִינָה תַּת אֲדומָּה. מדובר בקרינה בלתי נראית. כאשר היא פוגעת בדפנות המבנה, הן בולעות חלק ממנה וכתוצאה מכך - מתחממות. חלק מהחום, הנוצר בדפנות המבנה, עובר לאוויר שבתוך המבנה והאוויר הזה מתחמם. תופעה זו נקראת בשם אֶפֶקְט הַחֲמָמָה (Greenhouse Effect).תופעת אֶפֶקְט הַחֲמָמָה מתרחשת גם בכדור הארץ שלנו, כאשר הָאַטְמוֹסְפֶרָה (שכבת האוויר העוטפת את העולם שלנו ומאפשרת את החיים בו) היא שלוכדת את הקרינה התַּת אֲדומָּה ההופכת לחום. אור, המגיע כל העת מן השמש, מגיע אל הקרקע, שמתחממת ופולטת קְרִינָה תַּת אֲדומָּה. הקרינה התַּת אֲדומָּה חוזרת אל האַטְמוֹסְפֶרָה. חֶלְקָהּ, ממש כמו במרפסת ובחֲמָמָה, נספג באַטְמוֹסְפֶרָה והופך לחום. בדורות האחרונים אנו עדים להתחממות הולכת וגדלה של כדור הארץ. רובָּהּ מיוחסת לפעילות האדם.
 |
לא נותנים לחום "לברוח" |
מה גורם להתחממות כדור הארץ? אֶפֶקְט הַחֲמָמָה נגרם כתוצאה מֵהִימָּצְאוּתָם של גזים מסוימים באַטְמוֹסְפֶרָה שלנו. מלבד חַמְצָן, מֵימָן וגזים נוספים, המרכיבים את האַטְמוֹסְפֶרָה, קיימים בה גם גזים הקרויים גָּזֵי חֲמָמָה. כאשר קְרִינָה תַּת אֲדומָּה פוגעת בגזים הללו, חלק ממנה נבלע בהם וגורם להתחממות. דוגמא לגז חֲמָמָה הוא הַפַּחְמָן הַדּוּ חַמְצָנִי. זהו הגז המופיע במשקאות תּוֹסְסִים למיניהם (ניתן להבחין בו כבועות זעירות בתוך המשקאות). גז חֲמָמָה נוסף הוא אֵדֵי מים. ככל שגדלה כמות גזי החֲמָמָה באַטְמוֹסְפֶרָה שלנו, כך גובר אֶפֶקְט הַחֲמָמָה והטמפרטורה עולה. הסיבה לעלייה בכמות גזי החֲמָמָה היא פְּלִיטָתָם של גזים כאלה עקב תהליך הַתִּיעוּשׂ המוגבר והתערבותו המתמשכת של האדם בטבע. ישנם גורמים רבים ליצירת גזי חֲמָמָה, כמו למשל: כְּלֵי הָרֶכֶב, הפולטים גזי חֲמָמָה, תוך כדי שריפת הַדֶּלֶק שלהם. ככל שֶׁגָּדֵל מספר כלי הרכב בעולם וככל שגובר השימוש בהם - כך עולה כמות גזי החֲמָמָה באַטְמוֹסְפֶרָה. דוגמה אחרת היא תַּחֲנוֹת הַחַשְׁמַל, הַשּׂוֹרְפוֹת פֶּחָם וְנֵפְט. שריפת הפֶּחָם וְהנֵפְט בתוכן גורמת אף היא לפליטתם של גזי חֲמָמָה. בנוסף, האדם שורף לעיתים יערות לשם פינוי שטחים לצרכים שונים. גם שריפה זו גורמת לאותה תוצאה מזיקה. שריפה של עצים מגבירה את אֶפֶקְט הַחֲמָמָה משתי סיבות: האחת היא השריפה עצמה (הגורמת לפליטת פחמן דו חמצני, שהוא גז חֲמָמָה). הסיבה השנייה היא: שריפת העצים גורמת להפחתת מספר העצים בעולם. עצים אלה (וצמחים באופן כללי) סופגים אליהם פַּחְמָן דּוּ חַמְצָנִי ולכן מקטינים את כמותו באַטְמוֹסְפֶרָה. כאשר כמות העצים קטנה, ספיגת הַפַּחְמָן הַדּוּ חַמְצָנִי קטנה יותר ולכן נשארת כמות גדולה יותר מהגז באַטְמוֹסְפֶרָה.אֶפֶקְט הַחֲמָמָה מְאַפְשֵׁר את קיומם של החיים על פני כדור הארץ. ללא אֶפֶקְט הַחֲמָמָה, הייתה הטמפרטורה על פני כדור הארץ נמוכה בהרבה מֵאֶפֶס מַעֲלוֹת צֶלְזְיוּס. בכוכבי לֶכֶת, שבהם אין אַטְמוֹסְפֶרָה (או שיש אַטְמוֹסְפֶרָה דלילה מאד), קיימת טמפרטורה נמוכה מאד.
|
אז מה רע בחום? |
אֶפֶקְט הַחֲמָמָה, כאמור, הוא בְּרָכָה לכוכב הלֶכֶת שלנו, אז מדוע כל כך חוששים ממנו? ובכן, כאשר התופעה מתחזקת, היא עלולה להפוך לִקְלָלָה. דוגמא מרשימה ומפחידה להתגברותה של תופעת אֶפֶקְט הַחֲמָמָה היא כוכב הלֶכֶת נוגַה, שם מגיעה הטמפרטורה למאות מַעֲלוֹת צֶלְזְיוּס - טמפרטורה שאף בעל חיים או צמח אינו יכול להתקיים בה. תופעת ההתחממות בכדור הארץ איננה צפויה לגרום לטמפרטורה כה גבוהה כמו בנוגַה ואפילו לא להתקרב אליה. אולם, בכל זאת טמונות בה סכנות רבות:
סכנה אחת היא עצם עליית הטמפרטורה. טמפרטורה גבוהה מדי מַקְשָׁה על קיומם של בעלי חיים ושל צמחים, וכמובן על קיומו של האדם עצמו. מדענים מִמִּצְפֶּה מֵאוֹנָהּ לואה שֶׁבְּהָוואי, שעקבו אחר השינויים באַטְמוֹסְפֶרָה, מדווחים כי כמות גז הפַּחְמָן הדּוּ חַמְצָנִי באַטְמוֹסְפֶרָה שלנו הגיעה לאחרונה לכמות שלא הייתה כמותה מעולם.
התחממות כדור הארץ צפויה לגרום לַהֲמַסַּת קַרְחוֹנִים, או במלים אחרות - להפיכתם למים. מדובר בסכנה נוספת. תשאלו, בוודאי, מה הקשר בין הֲמַסַּת הקַרְחוֹנִים שֶׁבַּיָּם ולסכנה לבני אדם המתגוררים ביבשה? ובכן, הקַרְחוֹנִים הם ענקיים. הֲמַסַּתם, אפילו באופן חלקי, תעלה את מִפְלָס (פני) הים. באופן זה, מקומות, המצויים ממש על שפת הים, כמו הערים תֵּל אָבִיב, חֵיפָה אוֹ אַשְׁקְלוֹן, למשל, עלולים להיות מוצפים במים. בשלב מאוחר יותר, גם מקומות גבוהים יותר יוצפו. הצפת אותם מקומות עלולה להביא לכך, שיהיה צורך להזיז עשרות מיליוני בני אדם ממקום למקום עקב חוסר היכולת שלהם לחיות במקומות שהוצפו. על פי אחת הַתַּחֲזִיּוֹת, מדינה העלולה לעמוד מול סכנת הצפה היא בַּנְגְּלָדֶשׁ, שבה למעלה ממאה מיליון תושבים. מדינות איים (מדינות הנמצאות על פני איים בים), לעומת זאת, עלולות להיעלם לחלוטין. ספינות מחקר של ארגון "גְּרִינְפִּיס", הבוחן שינויים הקשורים לאיכות סביבה המתרחשים בכדור הארץ, העבירו לאחרונה תצלומים המעידים על כך שהֲמַסַּת הקַרְחוֹנִים כבר החלה ועל כך שמִפְלָס מי הים כבר החל לעלות.
הפיכתם של אזורים פּוֹרִיִּים לְמִדְבָּרִיּוֹת היא סכנה אפשרית נוספת. תהליך זה קרוי בשם מִדְבּוּר (מהמילה "מִדְבָּר"). המִדְבּוּר יהפוך אזורים שלמים, שהיו טובים לגידולים חקלאיים, לחסרי תועלת לחקלאות. אם תחשבו קדימה, תראו, כי סכנת המִדְבּוּר עלולה להפחית את כמות המזון שלנו. רוב המזון שאנו אוכלים הוא צִמְחִי בין אם מדובר בלחם, פירות, ירקות ועוד. גם הבשר שאנו אוכלים, מקורו במזון צִמְחִי, משום שאת בעלי החיים שמהם אנו ניזונים, אנו מאכילים במזון ממקור צִמְחִי.
סכנה נוספת הנובעת מהתחממות כדור הארץ היא הַשְׁמָדָתָם של מינים שלמים של בעלי חיים וצמחים.
מבין שלל הסכנות, קיימת גם סכנה לפגיעה כלכלית. כמו למשל: בַּאֲתָרֵי הַסְּקִי. מחקר שנעשה על ידי מדענים מרחבי העולם מצביע על כך, שבמשך עשרות השנים הקרובות יפחת מספר אֲתָרֵי הַסְּקִי בעולם, בגלל התחממות כדור הארץ. העתיד, אם כן, לא נראה כה ורוד. אולם, האם אנחנו יכולים לעשות דבר מה כדי לְהָאֵט את התחממות כדור הארץ או אפילו על מנת לבלום אותה לגמרי, לפני שיהיה מאוחר מדי? מתברר שכן.
|
פחות גזים - פחות חום |
אחת הדרכים, באמצעותן ניתן להאט את התחממות העולם, היא לעבור בהדרגה לַהֲפָקַת אֶנֶרְגְּיָה חַשְׁמַלִּית בעזרת תחנות חשמל שאינן פולטות פַּחְמָן דּוּ חַמְצָנִי (זוכרים? אחד מגזי החֲמָמָה). לדוגמא, ניתן להקים תחנות חשמל המפיקות את האֶנֶרְגְּיָה החַשְׁמַלִּית שלהן באמצעות רוח. תחנות כאלה כבר קיימות כיום, אך הן רק בתחילת דרכן והן מפיקות מעט אֶנֶרְגְּיָה חַשְׁמַלִּית באופן יחסי. אפשרות נוספת, היא שימוש בתחנות חשמל שיפיקו חשמל באמצעות תאי שמש (לוחות ההופכים את אור השמש לחשמל). דבר נוסף שניתן לעשות על מנת לצמצם את התחממות כדור הארץ, הוא לעבור להנעת כלי רכב באמצעות מֵימָן, הנעה שאיננה פולטת פַּחְמָן דּוּ חַמְצָנִי. אפשרות נוספת היא מעבר להפקת אֶנֶרְגְּיָה חַשְׁמַלִּית באמצעות אֶנֶרְגְּיָה גַּרְעִינִית, המופקת באמצעות פֵּרוּק גַּרְעִין הָאָטוֹם (אטומים הם החלקיקים, אבני היסוד, המרכיבים את החומר). תחנות חשמל המפיקות אנרגיה בדרך זו כבר קיימות מזה שנים רבות, אולם הכמות שלהן עדיין קטנה יחסית. מניעת כריתה של יערות, או הפחתה בכריתתם, יכולה אף היא לסייע לצמצום התחממות כדור הארץ. יערות, כאמור, סופגים אליהם את הפַּחְמָן הדּוּ חַמְצָנִי שבאַטְמוֹסְפֶרָה. ניתן גם לבצע פעולה, ההפוכה לכריתת יערות - נטיעת יערות חדשים, מה שיגביר את ספיגת הפַּחְמָן הדּוּ חַמְצָנִי מהאַטְמוֹסְפֶרָה.
בשנים האחרונות קיימת כבר מודעות רבה להשפעות המסוכנות של תופעת ההתחממות. מנהיגי העולם יוזמים כִּינּוּסִים רבים, הדנים בתופעה ובהשפעתה ההרסנית וכן בצעדים, בהם יש לנקוט על מנת למנוע אותה. במהלך הדיונים הוחלט, כי מדינות העולם יעשו מאמץ לצמצום גזי החֲמָמָה שהן פולטות לאַטְמוֹסְפֶרָה. כיום, המחזיקה "בשיא" היא אַרְצוֹת הַבְּרִית, האחראית לפליטה של רבע מכלל כמות גזי החֲמָמָה בעולם כולו. יחד עם זאת, אין מדינה היכולה להתחמק מן האחריות לתופעת ההתחממות, משום שגזי החֲמָמָה מתפזרים בכל רחבי האַטְמוֹסְפֶרָה ואין כל חשיבות מאיזה אזור על פני כדור הארץ הם מגיעים. גם יִשְׂרָאֵל איננה יכולה להתעלם מן הסכנות של ההתחממות, העלולה לגרום לתזוזתו של קו המדבר בארץ. קו המדבר הוא אותו אזור המחלק את ישראל לשני אזורים - החלק הדרומי, שהוא מדברי, והחלק הצפוני, שהוא פורה. מצד אחד, ההתחממות עשויה לגרום לתזוזתו של קו המדבר דרומה, או במלים אחרות – להרחבת האזור הפורה של המדינה. מצד שני, קיימת אפשרות קצת פחות נעימה, והיא – תזוזתו של קו המדבר צפונה, או במלים אחרות – שטחו של האזור המדברי והלא פורה יגדל.
המדענים הם לא מַגִּידֵי עֲתִידוֹת. הם אינם יודעים במדויק מה עומד להתרחש בעתיד. אולם, הם יכולים להשתמש בתוכנות מחשב מיוחדות על מנת לגלות כיצד הָאַקְלִים עשוי להשתנות במהלך השנים הבאות. כיום, אותן תוכנות מבשרות לנו כי אַקְלִים כדור הארץ מתחמם בהדרגה. הנתונים הממוחשבים, יחד עם נתונים שאנו יודעים כיום על הֲמַסַּת הקַרְחוֹנִים ועליית מִפְלַס הָאוֹקְיָנוֹסִים, נותנים לנו תמונה די טובה של העתיד לקרות. נותר לנו רק לקוות שמנהיגי העולם ימשיכו בניסיונות למצוא פתרון לבעיה. אחרי הכל, זהו העולם היחיד שיש לנו.
