הסדרי נגישות
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > פרשנות המקרא > פרשנות ימי הבניים
ההסתדרות הציונית העולמית. המחלקה לחינוך ולתרבות תורניים בגולה


תקציר
מידע על שלושה מפרשני המקרא שפעלו בימי הביניים בספרד: ראב"ע, הרמב"ן, ור' עובדיה ספורנו.  המידע עוסק בעיקר בסגנון הפירוש של כל אחד מהם.



פרשנים בספרד
מחברים: נח עמינח; יוסף ניצן


ראב"ע

ר' אברהם אבן עזרא מטודילה שבספרד (1089-1164) היה משורר, מדקדק, פילוסוף, אסטרולוג ורופא. כפרשן המקרא נחשב עם גדולי הפרשנים בספרד.

פרשנותו של ראב"ע היא בעיקרה פילולוגית. הוא מפרש משמעות מלים, צורתן הדיקדוקית והאתימולוגית (שרשיהן וגזרתן). כן הוא מפרש מלים במקום אחד עפ"י מקומות אחרים, כגון: המלה "אולם" בתהלים עג, ד, "על משקל טובם, והוא מגזרת יש לאל ידי (בראשית לא, כט) ופירושו: אולם – כוחם".

ראב"ע היה קנאי לדרך הפרשנות של הפשט. נקוט היה בידו הכלל: "אין מקרא יוצא מידי פשוטו והדרש תוספת טעם".

הראב"ע הכיר את פירושו של רש"י, אך כרשב"ם, נכדו של רש"י, היה סבור גם הוא שאין פירושו של רש"י פירוש פשט, ואמר עליו: "והדורות הבאים שמו כל דרש עיקר ושורש, כרב שלמה ז"ל (רש"י), ואין בספריו פשט רק אחד מני אלף". אעפ"י כן גם הראב"ע פירוש כתובים בדרך מדרש. בעיקר פירש את שיר השירים וקהלת פרשנות פילוסופית אליגורית.

הראב"ע פירש גם פירושים מתמטיים ואסטרולוגיים (עיין למשל שמות יב, א) וכן הקפיד לפרש את הריאליה של התנ"ך (חי, צומח, ותרבות חומרית).

סגנונו של הראב"ע קצר וחד בפירושיו הלשוניים, אבל מליצי במידת מה בפירושיו הפילוסופיים. המתנגדים לפירושיו של הראב"ע טענו כלפיו, כי הקיצור יורה על קוצר ההשגה".

פירושו יצא במהדורת פירוש ארוך, ובמהדורת פירוש קצר. יש הסבורים, שמהדורת הפירוש הארוך היא מעשה ידי תלמידיו.

על פירוש של ראב"ע נכתבו ביאורים רבים. החשוב שבהם הוא ספר "צפנת פענח" של ר' יוסף טוב עלם. אבל הביאור הנפוף הוא "אבן העזר" הנדפס במהדורות רבות של חומשים, מאת ר' יהודה ליאון משקולני (המאה ה-14).

הרמב"ן

רבנו משה בן נחמן מגירונה שבספרד (1194-1270) מכונה "הארי הגדול שבמעונות אריות". ברמב"ן נתמזגו חכמת התורה של הצרפתים בעלי התוספות, עם השכלה רחבה, ידיעה לשונות וחקירה בפילוסופיה ובמדעי הטבע. הרמב"ן כתב את פירושו למקרא אחרי שהיה כבר מגדולי ההוראה בדורו, מחבר ספרי הלכה וחידושים בתלמוד הבבלי.

הרמב"ן סמך את פירושו לתורה על פירושיהם של חכמי צרפת, כפי שנתגבשו בפירושו של רש"י, וכן על פרשנות חכמי ספרד, כפי שנתגבשה בפירושו של ר' אברהם אבן עזרא. כמעט בכל פסוק הוא מביא מפירושיהם של שני הפרשנים הללו, מבאר אותם, מרחיבם או מתווכח אתם וחולק עליהם.

לרש"י התייחס הרמב"ן בהערכה וביראת כבוד. רוב פירושיו לתורה הם "משא ומתן", "דרישה וחקירה" בפירושי רש"י. לעתים קרובות הוא משבחו, לפעמים מרחיב את פירושו ומוסיף עליו.

לראב"ע התייחס הרמב"ן בביקורת, חלק עליו בחריפות ועל פירושו בבראשית ט, ב אמר: "אלה דבריו סותרים את הכתוב, אסור לשמעם". גדולתו של הראב"ע לא היתה בתלמוד והוא לא עסק בחכמת הנסתר (בקבלה), ולכן לא העריך הרמב"ן את פירושו, ומבטלו פעמים רבות.

הרמב"ן נאמן למסורת התורה שבעל-פה בהלכה ובאגדה. אבל בפירושיו מוסיף מתורת הנסתר שבה היה בקי.

הרמב"ן אינו מצטמצם כרש"י בפירוש הפסוק, אלא מפרש את העניין כולו. הוא ממעט לעסוק בצד הדיקדוקי של המלים, אלא מביא מדרשי הלכה ואגדה, דן בהם ומסביר את טעמם. בדומה לפילוסופים הוא מחפש בפירושיו את התועלת המוסרית של הכתובים, ומפרש את המאורעות שאירעו לאבות כסמל לעתיד לבוא בבחינת "מעשה אבות סימן לבנים".

סגנונו של הרמב"ן פשוט וברור, אך אין בו מן הקיצור והצימצום, שהצטיינו בהם רש"י וראב"ע.

פרשנים באיטליה

ר' עובדיה ספורנו (1470 לערך – 1550 לערך), רב, פרשן המקרא ורופא. פירושו הוא לפי הפשט, אבל לעתים הוא עוסק בחקירות עפ"י השקפות המדע בזמנו, כגון בפרשת הבריאה. לענייני לשון לא הקדיש תשומת לב רבה וכן נדירים אצלו ביאורים היסטוריים וזיהויים גיאוגרפיים, אבל הוא משלב בפירושו ביאורים רפואיים וביולוגיים, כגון" וה' פקד את שרה" (בראשית כא, א) מפרש ספורנו כנס כפול, שילדה לעת זיקנה, ושלא כמנהג המולידות בעת זיקנה, שיולדות על הרוב נקבה.

ספורנו מרבה להדגיש את הקשר הספרותי בין חלקי הפסוקים, מצביע על המניעים בסיפור המעשים, ומסתייע במאמרי חז"ל. בפירושיו רווחים רעיונות הומניסטיים על אהבת האדם. לפירושו לתורה הקדים מבוא הדן במבנה התורה ובטעמי המצוות.

לפריטים נוספים בנושא:
פרשנות
פרשנים בצרפת
פרשנים בספרד
פרשנות פילוסופית
פרשנות הדרוש והקבלה
פרשנות על פי מדרשי הלכה
פרשנות עממית

ביבליוגרפיה:
כותר: פרשנים בספרד
שם  הספר: בשבילי היצירה התורנית לדורותיה
מחברים: עמינח, נח ; ניצן, יוסף
עורך הספר: שמידט, שלמה
תאריך: 1982
הוצאה לאור: ההסתדרות הציונית העולמית. המחלקה לחינוך ולתרבות תורניים בגולה
הערות לפריט זה:

1. הפריט לקוח מתוך הפרק השלישי בספר.


הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית