גופו של איוב מתואר כגוף גרמי, המעיד על מצבו הפיזי הקשה. הצורה המפותלת בה יושב איוב יוצרת עיוות. גופו מואר, באופן המדגיש את היותו מרכזו של האיור. דורה מדגיש באיור את המבטים שמחליפות ביניהן הדמויות, מבטים המעידים על הקשר וההזדהות עם איוב.

דורה מתאר בתמונה זו באופן מפורט את הגופים הנפחיים, את קפלי הבגדים ואת כל שאר הפרטים בתמונה. את הפירוט הזה הוא יוצר באמצעות מעברי גוון הדרגתיים, המאפשרים לו ליצור את כל אותן דקויות של תיאור.