בקשת משלחת הזקנים משמואל להמליך עליהם מלך מהווה מפנה רב-חשיבות בתולדות ישראל. הדגשה יתירה ועיצוב ספרותי מיוחד ניתנים לפרשה זו גם על-ידי בעל ספר שמואל (שמו"א, ח'). במאמר זה נפתח בדיון קצר, הנוגע לטיבו של המקור הספרותי וזמנו; נמשיך בהערכת ההיבטים ההיסטוריים והסוציולוגיים של האירוע; ונחתום בעיון ספרותי רחב יותר בפרשה זו כשהיא לעצמה, ובבחינת הקשרה ומשמעה במסכת הספרותית והרעיונית של ספר שמואל¹.

[א]

ספר שמואל מצמצם ומקצר בנימוקים שמאחרי הדרישה להמלכת מלך בישראל; וכנגד זאת הוא מציע בהרחבה ובהבלטה את התפיסה, המתנגדת לשינוי המשטר הקיים והחלפתו במוסד המלוכה. קולה של ההתנגדות בא לידי ביטוי ספרותי מפורש בתגובת ה', המגנה את החלפת מלכות ה' במלכות אדם (ח', ז-ח); בנאום "משפט המלך" של שמואל (שם, יא-יח); ובשניים או שלושה מעמדי נאום אחרים של שמואל (י', יז-יט; י"ב). האסכולה הוולהויזיאנית ראתה באלה קטעים ממקור מאוחר, ששיקף את תפיסת הכהונה הירושלמית, ה"תיאוקראטית", בתקופה הבתר-גלותית, ובעת היעדר מלוכה בישראל². ובדרך כלל רווחת הדעה, שהמגמה האנטי-מלוכנית משקפת את הנסיון הממושך והמר שהיה לישראל עם מלכים עריצים³. יש המשווים גישה זו לכמה מנבואות הושע,כאנטי-מלוכניות, וקובעים מקור תפיסה זו בממלכת אפרים הצפונית⁴. אחרים סבורים, שבתפיסה זו משתקפת העריכה הדויטרונומיסטית בממלכת יהודה הדרומית, מימי הריפורמה של יאשיהו ואילך⁵. כנקודת מוצא שימשה לעתים השוואת "משפט המלך" עם ימי שלמה. בובר, למשל, רואה בנאום תוספת מגמתית של מעבד, שחש בחסרונו של משפט המלך, והוסיפו על-פי אחד מכתבי הפלסתר, שלפי המשוער צצו כבר מימי שלמה המלך⁶. חוקרים אחרים מייחסים את הנאום לעריכה הדויטרונומיסטית המאוחרת, אשר אימצה את תקופת שלמה ורודנותו במודל ל"משפט המלך"⁷. זמנה של עריכה זו, לפי שיטות שונות, הוא שלהי ממלכת יהודה או התקופה הבתר-גלותית. לעומתם יש השוללים עריכה דויטרונומיסטית בנאום, או שמצמצמים אותה למעט מזעיר⁸.

בניגוד לסברה הרווחת, המאחרת את קטעי ההתנגדות למלוכה שבספר שמואל, טוענת קבוצת חוקרים להקדים קטעים אלה, ונאום שמואל (ח') בכלל זה, ולראותם כקרובים מאוד לזמן האירועים המתוארים, וכמטיבים לשקף את ההתרחשויות ההיסטוריות ומשמען⁹. תפיסת קדמותם של הקטעים ומהימנותם נשענת על שיקולים שונים. נזכיר בקצרה קצת מהם: (א) השוואת תוכן נאומו של שמואל בפרק ח' לתעודות אללח', אוגרית ואל-עמרנא מלמדת על דמיון נרחב שביניהם. לפיכך נראה הדבר, שנאומו של שמואל משקף את נוהגן של ממלכות העיר הכנעניות, הפיאודליות למחצה, בתתקופה הקדם-מלכותית בישראל. (ב) כנגד זאת, חסרה באותו נאום ההתייחסות למיגוון רחב של פעילויות ממלכתיות, שאפיינו את המלוכה בישראל וביהודה, מימי שלמה ואילך. אילו חובר הנאום בתקופה מאוחרת, ניתן היה לצפות, שהמחבר ישים בפי שמואל דברי ביקורת על מפעלי הבנייה הראוותנים (של שלמה ושל אחרים); על עבדות העם ונגישות הנוגשים; על אי קיום משפט צדק ושפיכת דמי נקיים (השווה תוכחת ירמיהו נגד יהויקים – ירמיה כ"ב, יג-יז); ועוד כיוצא באלה דברי ביקורת, שהועלו בהבלטה בספרות הנבואה וההיסטוריוגראפיה. (ג) ההתרוצצות בקרב העם, בעד משטר מלוכה ונגדו, כמשתקף בכתובים, אופיינית בהחלט למשטר של חברה שבטית, העוברת מיטאמורפוזה פוליטית וסוציאלית. הצורך בתמורה, מצד אחד, והחששות מפניה, מצד שני, טבעיים ומתבקשים מאליהם בשלב מעבר היסטורי מעין זה. מכאן החילוף לסירוגין, שבא בכתובים, בין התפיסה האוהדת את המלוכה ובין זו שיוצאת נגדה. (ד) עוד העלו אותם חוקרים שיקולים ספרותיים, המצביעים על אחדותה של חטיבת הסיפורים (ז' – י"ב); ושיקולים היסטוריים וגיאוגראפיים-היסטוריים, המצביעים על אמינותה וקדמותה.

לדעתנו, פרט לקצת פרשיות וכמה הערות ביאור קצרות, שנוספו מאוחר, הרי עיקרו ורובו של ספר שמואל נתחבר בערך בשליש הראשון למלכות שלמה. הנחה זו מצריכה דיון רחב מכדי שנוכל להציעו במסגרת זו¹⁰. שימושו הנרחב של המחבר בחומרים ספרותיים קדומים עוד יותר¹¹, מביאנו להערכה, שההתנגדות למלוכה, המתוארת בפרשתנו, משמרת הד נאמן להתנגדות בת-הזמן לכינון משטר מלוכה בישראל. גם אם נתגנב לפרשתנו משהו מהביקורת האנטי-מלוכנית, בת-זמנו של המחבר (ימי שלמה), דומה שלא שיבש המחבר את עיקר התיאור שבמקור הקדום, ממנו נטל את החומר לסיפור¹²; אם כי התאימו וסיגלו למסגרת הספרותית של ספר שמואל בכללו.

לפריטים אחרים קשורים לנושא:
המחלוקת בין שמואל ובין העם בשאלת המלכת מלך בישראל : א
המחלוקת בין שמואל ובין העם בשאלת המלכת מלך בישראל : ב
המחלוקת בין שמואל ובין העם בשאלת המלכת מלך בישראל : ג

הערות שוליים

תודתי נתונה לידידי, הד"ר שמואל ורגון, על שסייעני בעצתו בעת הכנת המאמר.

1. בשאלת התהוות הספר קיימת נטייה במחקר להחליף את "שיטת המקורות" הוולהויזיאנית ב"שיטת הפרגמנטים", הקשורה בשמו של גרסמן H. Gressmann, Die älteste Geschichtsscheibung und Prophetie Israels, SAT, II. 1. Göttingen 1921 ראה הסיכום אצל P.K. McCarter. Jr., I Samuel, The Anchor Bible, Garden City. N.Y. 1980, p.13 אחרי שעברה שינויים, ניתן לסכם שיטה זו כך: קטעים בעלי אופי וגודל שונים נלקטו ממקורות או ממסורות קדומים ומגוונים, והעורך צירפם בזה אחר זה בספר שמואל. באופן כללי מקובלת עלי ההנחה, כי בעל ספר שמואל השתמש אמנם במיגוון רחב למדיי של מקורות ומסורות קדומים: אולם נראה לי להטעים, כי במקרים רבים עברו החומרים הספרותיים הקדומים תהליכי עיבוד ספרותי על-ידי בעל ספר שמואל, שאנו רואים בו מחבר-אמן (ולא רק "עורך"). מכאן העניין והצורך לדון גם בהיבטיו הספרותיים של החיבור המוגמר.
2. ראה י' וולהויזן, אקדמות לדברי ימי ישראל (תרגם י' יברכיהו), תל-אביב תרצ"ח, עמ' 77-83; XVI-XXII H.P. Smith, The books of Samuel, ICC, Edinburgh (1899) 1951, pp. XVI-XXII
3. ראה למשל A. Lods, Israel, London 1932. p. 355
4. ראה K. Budde. Die Bücher Samuel (KHC). Tübingen and Leipzig 1902, p. xii; 52 f.; 57 f.; A.C. Welch. Kings and Prophets of Israel, Lndon 1955, p. 67
5. B.C. Birch. The Rise of the Israelite Monarchy (Diss.), Yale University 1970, p. 189; 210-211
6. מ' בובר, דרכו של מקרא, ירושלים תשכ"ד, עמ' 173.
7. ראה תפיסה זו בשינויי גוון אצל חוקרים רבים, למשל: M. Noth, Überlieferungsgeschichiliche Studien, I. Tübingen 1957, p. 57; Idem, The History of Israel, London 1958, p. 172. n. 3:216. n. 2; T.N.D. Mettinger, King and Messiah, Lund 1976. p. 81: R.E. Clements. VT 24 (1974). Pp. 398-410; A.D.H. Mayes, ZAW 90 (1978). Pp. 1-19
8. ראה למשל, A Weiser, Samuel: Seine geschichtliche Augabe und religiöse Bedeutung, Göttingen 1962; M. Weinfeld, Deuteronomy and the Deuteronomic School, Oxford 1972, pp. 168-169; 82, n. 3. לדעה המצמצמת מאוד רושמה של עריכה זו השווה לאחרונה גם מק-קרטר (הנ"ל בהע' 1), עמ' 161. לדעות נוספות המתנגדות לאיחור הקטע או לייחוסו לעריכה מאוחרת ראה גם בהמשך ובהערה הבאה.
9. עיין י' קויפמן, תולדות האמונה הישראלית, ירושלים-תל אביב תש"ך, כרך א, עמ' 694-698; 706-707; כרך ב, עמ' 105 ואילך; 371 ואילך; ש' טלמון, "משפט המלך", ספר בירם, ירושלים תשט"ז, עמ' 45-56; צ' בו-ברק, "משפט המלך" ו"משפט המלוכה", עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשל"ב, במיוחד עמ' 5-68; מ' צבת, "סיפור המקרא על יסוד המלוכה בישראל", תרביץ ל"ו (תשכ"ז), עמ' 99-109; I. Mendelson, "Samuel's Denunciation of Kingship in the Light of the Akkadian Documents from Ugarit". BASOR 143 (1956). Pp. 17-22; T. Ishida. The Royal Dynasties in Ancient Israel (BZAW 142). Berlin-N.Y. 1972, pp. 25-31
10. שיטתנו היא מיצוע בין תפיסת קויפמן, הקובע שספר שמואל נתחבר עוד בחיי דוד (מכבשונה של היצירה המקראית, ירושלים תשכ"ו, עמ' 179) ובין שיטת ש' אברמסקי, הסבור כי הספר נשלם מעיקרו סמוך לפילוג הממלכה, ואולי אפילו עוד בסוף תקופת הממלכה המאוחדת ("הנהגת שמואל ומעמד בניו בבאר שבע", בית מקרא 21, ס"ז, תשל"ו, עמ' 586-587 ובהע' 24). כמה מטיעוניהם יפים אף לתפיסתנו. טיעונים נוספים נציע במחקר שיתפרסם בקרוב.
11. ראה למעלה הע' 1.
12. השווה קויפמן, תולדות, ד-ה, עמ' 372-373, ובהע' 22. 

	העתק קטע למסמך עריכה
סמנו את הקטע הרצוי על ידי העברת העכבר תוך כדי לחיצה על כפתור שמאלי בעכבר.<br> לאחר הסימון לחצו שוב על הכפתור "העתק קטע למסמך עריכה".
Ok