מהו זיגורט?

ארכאולוגים מצאו בחפירות במסופוטמיה עדות למבנים ששימשו ל'עשיית שם' בדיוק כמו מגדל בבל. מבנים אלה מכוּנים 'זיגורטים'. ההיסטוריון היווני הרודוטוס (484-425 לפני הספירה) הִרבּה לטייל בעולם, ראה זיגורטים ותיאר אותם כמקדשים הבנויים על מדרגות אחדות, משקיפים על העיר כולה. בחפירות ארכאולוגיות נמצאו מבנים בעלי מדרגות כאלה, אולם עד היום לא נחשפו מבנים כאלה ובראשם מקדשים.
העדויות הקדומות ביותר המצויות בידינו לזיגורטים נמצאות על חותמות משנת 2500 לפנה"ס בקירוב, ובשרידי מבנה מאותה תקופה. עד עתה נמצאו לא פחות מ-32 שרידים של זיגורטים, ונראה כי לעתים היו בעיר אחת זיגורטים אחדים. מאלף לדעת, שבניגוד למבנים גבוהים ומרשימים אחרים, לזיגורטים שנמצאו הייתה מטרה אחד בלבד: להרשים. ואכן הם היו מרשימים. אילו היה מישהו מחליט לבנות זיגורט היום, יש להניח שהוא היה משתמש גם במבנה שלמרגלות הזיגורט. קרוב לוודאי שהוא היה מקים שם בית כנסת או מסגד, קניון או לפחות חנות מזכרות קטנה. בזיגורטים לא השתמשו למטרות כאלה. החלל שלמרגלות המדרגות בדרך כלל לא היה מנוצל, והיה מלא בעפר ובאבנים.
לעתים קרובות הטביעו המלכים אשר בנו את הזיגורטים את טביעת המלך על החומר של אחת מהלבנים שבכניסה למבנה לפני שהתייבש. כדי להנציח את שמם, לרומם ולפאר את עצמם, וייתכן שלכך התכוון הכתוב במילים "ונעשה לנו שם" (יא 4).
הלבנה שבה הטביעו המלכים את חותמם ואת שמם נקראת 'הלבנה המוטבעת'.

זיגורט בבל - מגדל חסר מזל

מטבע הדברים עמדו חופרים וארכאולוגים על הדמיון שבין מגדל בבל שבמקרא ובין הזיגורטים, ומשום כך כמה מהם ניסו לאתר את הזיגורט של בבל. הם הניחו שזהו מגדל בבל המקראי.
העיר בבל זוהתה כתל בביל שליד בגדד של היום. 'בבל' באכדית הוא 'שער לאל'. ככל שהארכאולוגים חפרו, הם הצליחו לגלות רק מצבור של לבנים, שאפשר ללמוד מהן מה היה שטח הבסיס של הזיגורט ותו לא. נראה שלאחר הכיבוש המוסלמי נלקחו משם רוב הלבנים כדי לבנות מהן בתים.
החופרים סבורים כי המבנה שיסודותיו נחשפו הוא המבנה המכוּנה 'בית יסוד שמים וארץ', וכי זה המבנה שעליו ידוע ממקורות בבליים כגון 'אנומה אליש'. בנייתו של המבנה הזה החלה בימי נבוכדנצר הראשון, מלך בבל בזמן יציאת מצרים (המאה ה-12 לפנה"ס), על יסודות של מבנה דומה מימי חמורבי (כ-600 שנה קודם לכן). משום מה הופסקה הבנייה זמן מה לאחר תחילתה והושלמה רק בימי נבוכדנצר השני (מחריב בית המקדש הראשון), כ-600 שנה אחר-כך.
בכתובת השייכת לאביו של נבוכדנצר השני, הוא מספר שהאל מַרְדֻךְּ ציווה עליו לשקם את הריסות העיר ואת מגדל א תמנ אנקי (בית יסוד השמים והארץ). הוא פקד להכין לבנים שרופות, להביא ביטומן ולהגיע עד לשמים.
לאנשי בבל המקראית היו שאיפות דומות וחומרי בנייה דומים, וייתכן שהסופר שכתב את הסיפור על מגדל בבל שבספר בראשית,ראה לנגד עיניו את הזיגורט הנטוש.
כאמור, הרודוטוס תיאר את המגדל בפרוטרוט: האורך והרוחב של הבסיס תשעים מטר, למבנה שבע קומות גובהו כתשעים מטר (כמו בניין של שמונה עשרה קומות) ובראשו מקדש.
זה היה כנראה המבנה המרשים ביותר באזור, וקל לדמות מה חשו המאמינים שבאו למקום למראה הגודל והעוצמה של המבנה. (רוב הבתים הפרטיים היו של קומה אחת או שתיים.)
אל הקומות הובילו גַרמֵי מדרגות, ובדרך היו מושבים כדי לנוח. בראש המגדל היה מקדש גדול ובו מיטה ושולחן זהב, אבל לא היו בו פסלים.
אלכסנדר מוקדון ניצח את הפרסים בשנת 331 לפנה"ס וקיבל לידיו את כל מסופוטמיה. גם הוא נתן הוראה לבנות מחדש את הזיגורט של בבל. אנשים רבים השתתפו בפירוק השרידים ובפינוי ההריסות של הזיגורט הקדום. אך עם מותו של אלכסנדר מוקדון בשנת 323 לפנה"ס נגנז הרעיון לבנות את מגדל בבל מחדש, וכל שנותר מתכניתו היה הרס הזיגורט.