הסדרי נגישות
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > חוק וחברה במקראעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > משפחת האבות
ישראל. משרד החינוך. המזכירות הפדגוגיתהאוניברסיטה העברית בירושלים. הפקולטה למדעי הרוח. המרכז להוראת מדעי היהדות. המכון למדעי היהדות


תקציר
מה הייתה המציאות המשפטית לפני שניתנו חוקי התורה? מהסיפורים שבספר בראשית ניתן ללמוד על המשפט שנהג לפני מעמד הר סיני.



החוק הישראלי הקדום : המשפט המקובל לפני מעמד הר סיני
מחבר: מרדכי כוגן


לפי המסופר בשמות יט-כד, החוק הישראלי ניתן למשה ולעם ישראל במאורע רב-רושם, שבו התגלה האל לבני ישראל שעמדו לרגלי הר סיני ומסר להם – באמצעות משה – את עשרת הדיברות וכן חוקים רבים נוספים.

נראה כי המשא ומתן שנערך בין אברהם לעפרון החתי והעִסקה שנחתמה בסיומו התנהלו על בסיס משפטי מוגדר שהיה מוכר לשני הצדדים: אברהם, שביקש לקנות אחוזת קבר לשרה אשתו, ניהל משא ומתן עם עפרון, בעל המערה; אולם זה ביקש למנוע את העברת הבעלות על הקרקע לאברהם על ידי מסירתה לו ללא תשלום, הצעה שאברהם סירב לה.

"ויתן לי את מערת המכפלה אשר לו אשר בקצה שדהו בכסף מלא יתננה לי בתוככם לאחזת קבר" (בראשית כג 9). 'בכסף מלא' – נוסחה דומה מוכרת מחוזים כלכליים ממסופוטמיה הכתובים אכדית (ana simim gamrim), והיא מציינת את התמורה המלאה שניתנה בעבור הנכס הנרכש.

"ויקם שדה עפרון אשר במכפלה אשר לפני ממרא השדה והמערה אשר בו וכל העץ אשר בשדה אשר בכל גבלו סביב" (בראשית כג 17). הפועל "קום" משמש כמונח משפטי המציין מצב שריר וקיים בעיני החוק. ראו עוד ויקרא כז 14:

ואיש כי יקדיש את ביתו קדש לה' והעריכו הכהן בין טוב ובין רע כאשר יעריך אתו הכהן כן יקום.

סיפור קניית מערת המכפלה הוא אחד הסיפורים שמהם אפשר ללמוד על כך שהמקרא הכיר בקיומה של מערכת משפטית מאורגנת בכנען עוד לפני מעמד הר סיני. האבות הכירו מערכת זו ונהגו על פיה.

יש לזכור שאף אם מניחים שסיפורי האבות אינם רישום היסטורי של אירועים כפי שהתרחשו, אלא תולדה של מסורת שבעל-פה שהתגבשה בישראל במשך דורות רבים, תמונת המשא ומתן בין אברהם ועפרון על רכישת המערה עדיין משקפת נוהג משפטי שהיה תקף בזמנו של המחבר. ככל הנראה, תמונה זו מלמדת על דרך העברת נכס בימי המלוכה שבהם נתחבר הסיפור.

כאמור, במקרא יש עוד סיפורים המלמדים על המערכת המשפטית בתחומים נוספים.

דיני משפחה: על איזה מנהג ניתן ללמוד מבראשית לד 12?

וידבר חמור אתם לאמר שכם בני חשקה נפשו בבתכם תנו נא אתה לו לאשה: והתחתנו אתנו בנתיכם תתנו לנו ואת בנתינו תקחו לכם: ואתנו תשבו והארץ תהיה לפניכם שבו וסחרוה והאחז בה: ויאמר שכם אל אביה ואל אחיה אמצא חן בעיניכם ואשר תאמרו אלי אתן: הרבו עלי מאד מהר ומתן ואתנה כאשר תאמרו אלי ותנו לי את הנער לאשה. (בראשית לד 8-12)

דיני ממונות: מאחורי דברי יעקב ללבן (בבראשית לא 39) כי לא הביא אליו שום טרפה (כבש שנטרף) נרמז חוק הקשור לאחריות הרועה. מהו חוק זה? (השוו לשמות כב 9-12).

ויחר ליעקב וירב בלבן ויען יעקב ויאמר ללבן מה פשעי מה חטאתי כי דלקת אחרי: כי מששת את כל כלי מה שמצאת מכל כלי ביתך שים כה נגד אחי ואחיך ויוכיחו בין שנינו: זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו ואילי צאנך לא אכלתי: טרפה לא הבאתי אליך אנכי אחטנה מידי תבקשנה גנבתי יום וגנבתי לילה. (בראשית לא 36-39)

בריתות: אברהם כרת ברית עם אבימלך מלך גרר בבאר שבע בנושא הסדרת השימוש במקורות המים בנגב. מהו ההסדר שסוכם עליו ביניהם?

ויהי בעת ההיא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה עשה: ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקד לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה: ויאמר אברהם אנכי אשבע: והוכח אברהם את אבימלך על אדת באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך: ויאמר אבימלך לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי בלתי היום: ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית: ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן לבדהן: ויאמר אבימלך אל אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה: ויאמר כי את שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת: על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם: ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים: ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם ה' אל עולם. (בראשית כא 22-32)

חז"ל הניחו שאומות העולם – ובתוכן ישראל – חויבו לשמור על חוקים בסיסיים עוד לפני מעמד הר סיני. מצוות אלה מכונות בספרות חז"ל "שבע מצוות בני נח", מכיוון שהן נלמדו מן הברית שנכרתה עם נח ובניו לאחר המבול (בראשית ט 1-17).

תנו רבנן: מצות נצטוו בני נח: דינין [= הקמת בתי משפט], וברכת השם [= קללת ה'], עבודה זרה, גילוי עריות, ושפיכות דמים, וגזל, ואבן מן החי [= תלישת איבר מבעל-חיים בעודו בחיים] (סנהדרין נו, ע"א).

לישראל נוספו חוקים ומשפטים במסגרת הברית המיוחדת שלהם עם ה', ברית שנכרתה במעמד הר סיני. מכל האמור לעיל עולה כי במקרא מוצגת מציאות שלפיה עוד לפני מעמד מכונן זה, אבות האומה פועלים על-פי מערכת חוקים מוכרת וישימה.

ביבליוגרפיה:
כותר: החוק הישראלי הקדום : המשפט המקובל לפני מעמד הר סיני
שם  הספר: לא לבדד ישכון : ישראל ושכניו בימי הבית הראשון
מחבר: כוגן, מרדכי
תאריך: 2000
הוצאה לאור: ישראל. משרד החינוך. המזכירות הפדגוגית; האוניברסיטה העברית בירושלים. הפקולטה למדעי הרוח. המרכז להוראת מדעי היהדות. המכון למדעי היהדות
הערות: 1. בשיתוף רוני מגידוב ויהודה קפלן.
2. מתוך כרך ראשון: עם ועולם : מפגשים בין תרבות ישראל ותרבויות העמים.
הערות לפריט זה:

1. פריט זה לקוח מתוך הפרק החמישי של הספר.


הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית