הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעים > ביולוגיה > גוף האדם > מערכת הנשימה
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכיתאוניברסיטת תל אביב. בית ספר לחינוך. המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי



תקציר
האוויר שאנו נושמים מכיל רק 21% חמצן אך זהו הריכוז המתאים לנו. בתהליך הנשימה תאי הגוף משתמשים בחמצן להפקת אנרגיה ונוצר פחמן דו חמצני אותו אנו פולטים בנשיפה.



הרכב האוויר
מחברים: ד"ר יעל קשתן; אלון ברהם


הרכב האוויר הנשאף

האוויר שאנו נושמים הוא תערובת של גזים שונים. באוויר החדר יש כ 78% גז חנקן, כ 21% גז חמצן, כ 0.03% פחמן דו חמצני והשאר גזים נוספים המהווים פחות מאחוז אחד. הרכב זה אופייני לאוויר הקרוב לכדור הארץ בכל מקום – מעל המדבר ומעל יערות הגשם. גם אם נוצר במקום מסוים באופן רגעי ריכוז גבוה יותר של אחד הגזים הרי שאם יש תנועת אוויר חופשית אז מהר מאוד הריכוזים משתווים ומקבלים מצב של שיווי משקל בריכוזים המוזכרים. למרות שהחמצן מהווה רק חמישית מהאוויר אנו מצליחים להתקיים וגופנו מותאם לתנאים אלה. גם ריכוז גבוה יותר של חמצן באוויר וגם ריכוז נמוך יותר עלולים להיות מסוכנים לנו.

הרכב האוויר הנשוף

האם ההרכב של האוויר שאנו שואפים לתוכנו זהה לזה של האוויר שאנו נושפים החוצה? האוויר שאנו שואפים פנימה בכל שאיפה, מורכב בעיקר מחנקן ומחמצן. יש בו מעט מאוד פחמן דו-חמצני. לעומת זאת, באוויר שאנו נושפים החוצה, יש פחות חמצן מאשר באוויר ששאפנו, ויותר פחמן דו-חמצני. החנקן עדיין מהווה 78% מהאוויר אך ריכוז החמצן יורד ל16% וריכוז הפחמן הדו חמצני עולה ל3%. במקומות סגורים, בהם אין זרימה חופשית של אוויר, יכול להשתנות הרכב האוויר עד כדי סכנה לבני האדם הנמצאים שם. בעיקר מסוכן הדבר בחדרים אטומים בהם שוהים בני אדם זמן רב. ככל שהם נושמים שוב ושוב את אותו אוויר עולה ריכוז הפחמן הדו חמצני ויורד ריכוז החמצן באוויר החדר.

סכנה בתנורי חימום

תנורי חימום, בעיקר תנורי נפט, גז ואלה המוסקים בעזרת עצים גורמים לשינוי ניכר בהרכב האוויר בחדר שבו הם פועלים. הם פולטים כמויות גדולות של פחמן דו חמצני ולעיתים גם פחמן חד חמצני שהוא גז רעיל ביותר. כל חורף מתרחשות תאונות קטלניות כתוצאה מהשארת תנור חימום בחדר סגור ובו אנשים. חשוב להשאיר חלון פתוח כשמפעילים תנור חימום כזה כדי להבטיח תחלופת אוויר עם זה שבחוץ.

גורל החמצן השאוף

לאן נעלם החמצן ששאפנו? ומאין הופיע הפחמן הדו-חמצני?
גופנו משתמש בחלק מהחמצן שאנו שואפים, כדי להפיק אנרגיה. החמצן מגיע לתאי הגוף וביחד עם הסוכר מהמזון מביא להפקה של אנרגיה זמינה לגוף. במהלך הפקת האנרגיה נוצר פחמן דו-חמצני, הוא עובר לדם, מובל אל הריאות ואנו פולטים אותו החוצה, בנשיפה.
לא כל החמצן שבאוויר נקלט על ידי הגוף. אנו רואים שבאוויר השאוף יש כ 21% חמצן ובאוויר הנשוף יש כ 16% חמצן. אילו לא היה חמצן באוויר הנשוף לא היה טעם בבצוע הנשמה מלאכותית.

ביבליוגרפיה:
כותר: הרכב האוויר
מחברים: קשתן, יעל (ד"ר) ; ברהם, אלון
שם  התקליטור: חלונות אל גוף האדם : על האדם ובריאותו
תאריך: 1998
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; אוניברסיטת תל אביב. בית ספר לחינוך. המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי
הערות: 1. ניהול מדעי ודידקטי: ד"ר רחל מינץ.
2. התכנית פותחה בשיתוף עם אוניברסיטת תל אביב. בית הספר לחינוך. המרכז הטכנולוגי חינוכי - מדע וטכנולוגיה לחטיבות הביניים.
3. פתוח וכתיבה: ד"ר יעל קשתן, אלון ברהם, ד"ר רחל מינץ, ד"ר גילי מרבך-עד, ד"ר סמדר רייספלד.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית