הסדרי נגישות
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > עולם המקרא > אתרים במקראעמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > עולם המקרא
ישראל. משרד החינוך. המזכירות הפדגוגיתהאוניברסיטה העברית בירושלים. הפקולטה למדעי הרוח. המרכז להוראת מדעי היהדות. המכון למדעי היהדות


תקציר
המיקום הגיאוגרפי של ארץ כנען השפיע במידה רבה על ההיסטוריה שלה. ארץ כנען היא חוליית הקישור בין שני מרכזי תרבות גדולים: מסופוטמיה ומצרים, לכן הייתה לה חשיבות רבה גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה אסטרטגית.



מקומה הגיאו-פוליטי של כנען : ארץ ישראל בסהר הפורה
מחבר: מרדכי כוגן


מהתבוננות במפת המזרח הקדום ניתן ללמוד על כמה תופעות בולטות לעין. רוב-רובו של השטח הוא מדברי ובו כמה נהרות גדולים הזורמים בתוך עמקים רחבים. בחבל הארץ שבו נמצאת עיראק של ימינו זורמים, מצפון לדרום, שני נהרות גדולים באגני ניקוז רחב ידיים – הפרת והחידקל. שני הנהרות האלה העניקו לחבל ארץ זה את שמו הקדום: "ארם נהריים" או "מסופוטמיה" (שפירושה ביוונית 'בין הנהרות').

לאורכה של מצרים זורם הנילוס ("היאור" המקראי) – מקור החיים של חבל ארץ צחיח זה. בשני חבלי ארץ אלה – מסופוטמיה ומצרים – התפתחו התרבויות הגדולות של מזרח הקדום. "ארצות הנהרות" האלה מקושרות ביניהן ברצועת ארץ העוברת מצפון לדרום במקביל לאגן המזרחי של הים התיכון. את הרצועה הזו תוחם הים התיכון במערב והמדבריות הרחבים של סוריה וערב במזרח. התנאים הגיאוגרפיים השוררים באזור זה – אקלים נוח וכמות משקעים מרובה יחסית – היוו מקור משיכה להתיישבות וגורם לצמיחתן של ממלכות חשובות בחבל ארץ זה. חבל זה הוא למעשה חוליית הקישור בין שני מרכזי הציוויליזציה הגדולים שממזרח ומדרום לו. כל המרחב הזה – מסופוטמיה, עמק הנילוס והרצועה המקשרת ביניהם (סוריה, לבנון וארץ ישראל) – זכה לכינוי "הסהר הפורה" בשל צורתו.

"כנען", כפי שהיא מכונה במקורות מן האלף השני לפנה"ס, או "ארץ ישראל" המקראית, שוכנת בתוך חבל ארץ זה וגבולותיה הגיאוגרפיים מוגדרים היטב: הים התיכון ("הים הגדול") במערב, מדבר סיני בדרום ובקעת הירדן והערבה במזרח. בצפון אין גבול גיאוגרפי מובהק, שכן הרי הלבנון מהווים רצועת המשך של הרי הגליל העליון. מתיאורים מקראיים אחדים עולה שגבולה הצפוני של הארץ נקבע על פי נסיבות היסטוריות-מדיניות (כך למשל תיאור הגבול הצפוני ביהושע יג 5-6).

תנאיה הגיאו-פוליטיים של ארץ כנען הכתיבו את תולדותיה. מיקומה של הארץ בין שני מרכזי התרבות הגדולים של המזרח הקדום הפך אותה לארץ בעלת חשיבות אסטרטגית מן המעלה הראשונה. העובדה, שהארץ מתוחמת על ידי גבולות גיאוגרפיים ברורים וקשים לחצייה, הפכה את רצועת הארץ הצרה והמיושבת לנתיב המעבר העיקרי (צפון-דרום) של מסעות כיבושים ושיירות מסחר. עם הצבאות והסוחרים חדרו לארץ סממנים תרבותיים ממקומות שונים, הן מבחינת התרבות החומרית (לבוש, כלים, אדריכלות וכדומה) והן מבחינת חיי הרוח (שפות, כתיבה, פולחן, ספרו ומדע). תופעה זו תרמה תרומה ניכרת לאופיה הרב-גוני של אוכלוסיית הארץ. אנו למדים על רב-גוניות זו ממקורות שונים ובכלל זה מן המקרא, למשל מתיאורי העמים שישבו בכנען, כמו הפלשתים ושבעת עמי כנען ובהם החתים. אופיה התרבותי הרב-גוני של אוכלוסיית הארץ תרם ודאי להפריה ולהשפעה הדדית בין העמים שישבו בה, וכנגד תופעה זו חוזרים הכתובים במקרא ומתריעים שוב ושוב. דוגמה לכך אפשר למצוא בספר דברים:

כִּי יְבִיאֲךָ יהוה אֶלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְּׁתָּהּ וְנָשַׁל גּוֹיִם רַבִּים מִפָּנֶיךָ הַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְּבוּסִי שִׁבְעָה גוֹיִם רַבִּים וַעֲצוּמִים מִמְּךָ: וּנְתָנָם יהוה אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהִכִּיתָם הַחֲרֵם תַּחֲרִים אֹתָם לֹא תִּכְרֹת לָהֶם בְּרִית וְלֹא תְחָנֵּם: וְלֹא תִּתְחַתֵּן בָּם בִּתְּךָ לֹא תִּתֵּן לִבְנוֹ וּבִתֹוֹ לֹא תִּקַּח לִבְנֶךָ: כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ מֵאַחֲרֵי וְעָבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְחָרָה אַף יהוה בָּכֶם וְהִשְׁמִידְךָ מַהֵר: כִּי אִם כֹּה תַּעֲשׂוּ לָהֶם מִזְבְּחֹתֵיהֶם תִּתֹצוּ וּמַצֵּבֹתָם תְּשַׁבֵּרוּ וַאֲשֵׁירֵהֶם תְּגַדֵּעוּן וּפְסִילֵיהֶם תִּשְׁרְפוּן בָּאֵשׁ: כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַיהוה אֱלֹהַיִךְ בְּךָ בָּחַר יהוה אֱלֹהֵיךָ לִהְוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה:

(דברים ז 1-6)

באלף השלישי והשני לפנה"ס הייתה כנען יעד מרכזי במסעות המלחמה שערכו שליטי מצרים ומקור מרכזי לגיוס כוח אדם ולביזת שלל.

במחצית השנייה של האלף השני לפנה"ס הייתה כנען חלק בלתי נפרד מן הממלכה המצרית החדשה ושימשה בסיס צבאי ולוגיסטי למסעות המלחמה של מצרים נגד יריבתה בתקופה ההיא, הממלכה החתית (אזור תורכיה של ימינו). המאבק בין מצרים לחת התנהל על השליטה באותה רצועת ארץ שכנען השתרעה בדרומה.

באלף הראשון לפנה"ס היה אותו חבל ארץ בסיס אסטרטגי חשוב במאבק בין האימפריות המסופוטמיות (אשור, בבל ופרס) לבין מצרים, ולא אחת עברה השליטה עליו מצד לצד.

מלבד חשיבותה האסטרטגית, נודעה לארץ חשיבות כלכלית רבה בשל מיקומה בנתיב הסחר העיקרי בין מרכזי הציויליזציה הגדולים. מיקום זה נוצל כהלכה והיה גורם עיקרי לצמיחתו ולשיגשוגן של ערי ממלכה מקומיות כמו חצור ומגידו, שפרחו באלף השני לפנה"ס. הקרבה לים וניצול קרבה זו להובלת מטענים באוניות הביאו לצמיחתם של מרכזי סחר חשובים לאורך החוף וביחוד לאורך החוף הפיניקי (לבנון וסוריה של ימינו), בערים כמו צור, צידון ואוגרית. מרכזים אלו תרמו תרומה ניכרת לכינון הקשרים הכלכליים עם ארצות ועמים מרוחקים, מזה, אך גם היו יעדים מושכים למסעות כיבוש וביזה שערכו המעצמות הגדולות, מזה.

ביבליוגרפיה:
כותר: מקומה הגיאו-פוליטי של כנען : ארץ ישראל בסהר הפורה
שם  הספר: לא לבדד ישכון : ישראל ושכניו בימי הבית הראשון
מחבר: כוגן, מרדכי
תאריך: 2000
הוצאה לאור: ישראל. משרד החינוך. המזכירות הפדגוגית; האוניברסיטה העברית בירושלים. הפקולטה למדעי הרוח. המרכז להוראת מדעי היהדות. המכון למדעי היהדות
הערות: 1. בשיתוף רוני מגידוב ויהודה קפלן.
2. מתוך כרך ראשון: עם ועולם : מפגשים בין תרבות ישראל ותרבויות העמים.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית