הילד שבתמונות מציג לנו אירוע פשוט ויומיומי: הוא ראה תפוח, התפוח מצא חן בעיניו, והוא הגיש אותו לפיו...
זהו אירוע פשוט, מ"החיים", האורך, בדרך כלל, כשנייה או שתיים!
מה התרחש במוחו של הילד באותה השנייה?
1. העיניים קלטו את מראה התפוח.
2. המידע עבר אל המוח באמצעות עצבי הראייה.
3. במוח עבר המידע עיבוד, עד שהתקבל הפענוח: זהו תפוח!
4. המוח העביר הוראה לשרירי היד להתכווץ.
5. היד נשלחה והביאה את התפוח אל הפה.
כל הפעולות האלה: קליטת המידע, עיבוד המידע ותגובה, נעשות במהירות הבזק ונראות לנו פשוטות. אך, למעשה, הן מורכבות ביותר ומתרחשות במספר אזורים במוח.
קליטת הדמות
ברשתית העין יש קולטנים, והם קולטים את דמות התפוח. הקולטנים הם תאים מיוחדים, המגיבים לאור וקולטים אותו. כל תא קולטן מתרגם למידע את האור שהוא קולט, והמידע עובר בעצבים בצורת "דחף עצבי". הדחף העצבי הזה עובר בעצב הראייה אל קליפת המוח.
עיבוד ראשוני
הדחף העצבי שנשלח מרשתית העין, מגיע אל קליפת המוח לאזור מיוחד שנקרא "מרכז ראייה". באזור זה מובחנים הקווים הכלליים של התפוח: קווי המתאר שלו וניגודים בין אור לצל.
פענוח
המידע הכללי, שהתקבל במרכז הראייה הראשון, עובר למרכז ראייה נוסף. באזור זה התמונה מתחילה לקבל משמעות: מהו הדבר העגול הזה? - פרצוף? צלחת? שמש? תמונת התפוח מושווית לתמונות אחרות, דומות, המצויות בזיכרון.
פענוח סופי
הפענוח הסופי של דמות התפוח מתרחש באונת הקודקוד של המוח. כאן התפוח מזוהה בוודאות! (למשל, אין ספק שזה איננו תפוז, וכבר ברור שזהו תפוח מסוג יונתן).
תכנון פעולה
הפענוח מגיע אל האונה המצחית של המוח. שם נשלפים מן הזיכרון רגשות הקשורים לתפוח. איזה רגש התפוח מעורר בנו? האם אנחנו אוהבים תפוחים? אם כן, ניקח אותו לפה!
מתן הוראה לתנועה
עכשיו דחף עצבי עובר לאזור המוח האחראי על התנועה. מאזור זה דחף עצבי נשלח במורד חוט השדרה אל שרירי הזרוע, ונותן להם הוראה: נא להתכווץ!
תגובה
היד מתכופפת! התפוח מגיע לפה!
בדרך דומה כל מידע המגיע אלינו, מעובד ומפוענח. אנו קולטים ללא הרף מיליוני גירויים, באמצעות החושים שלנו: מראות וצלילים, ריחות, טעמים ותחושות מגע. כל הגירויים האלה מתורגמים לדחפים עצביים, והם מגיעים לאזורים מיוחדים בקליפת המוח. תחילה נעשה עיבוד ראשוני (עוצמת האור, גובה הצליל ועוד). אחר-כך נעשה ניסיון להבין את המידע על-ידי השוואה בין המידע החדש לבין המידע הישן, המאוחסן במוח. באונה המצחית מתבצעות פעולות חשיבה "גבוהות": קבלת החלטות, פתרון בעיות ושליחת הוראות פעולה לאזורים שונים בגוף.
