הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי הרוח > ספרות ושירה > שירה
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
סימבוליזם הוא זרם בשירה המודרנית.  פריחתו החלה במחצית השנייה של המאה ה- 19 בצרפת.
השם: סימבוליזם נגזר מהמילה היוונית "סימבולון" שפירושה - סמל.
הסימבוליסטים רצו לערער את מערך הערכים החברתי ואת המוסר החברתי. הם ביקשו ליצור מערכת ספרותית חדשה ובה תשמש הלשון, באופן מכוון, כמתווכת בין הדובר לעולם.



סימבוליזם
מחברת: דינה ציונית


סימבוליזם הוא זרם בשירה המודרנית. פריחתו החלה במחצית השנייה של המאה ה- 19 בצרפת. השפעת הסימבוליזם הייתה רבה על השירה הגרמנית, האנגלית, הפולנית ובעיקר על הרוסית ודרכה על השירה העברית.
השם- סימבוליזם נגזר מהמילה היוונית "סימבולון" שפירושה סמל. השם מופיע לראשונה במניפסט שפורסם בספטמבר 1886 ב"פיגארו" על ידי ז'אן מורייה. מורייה נמנה על קבוצת סופרים שנקראו "דיקאדנאנטים". דיקאדנס, בצרפתית פירושו התפוררות וניוון. שם זה הדגיש את רצונם של המשוררים לכתוב על חורבות, מחלות ומוות.
שארל בודלייר ( 1867-1821) היה המשורר המודרני הראשון אשר הצליח להעביר את המסר על חייו של האדם בעולם המודרני. בודלייר היה משורר צרפתי שכתב את הספר היחיד "פרחי הרוע" שנודע בהשפעתו הרבה על משוררים רבים. שירו המפורסם "Correspondances" תורגם מספר פעמים ונקרא בעברית בשמות: מקבילות, היענויות והתכתבויות.

הסימבוליסטים רצו לערער את מערך הערכים החברתי ואת המוסר החברתי. הם ביקשו ליצור מערכת ספרותית חדשה ובה תשמש הלשון באופן מכוון, כמתווכת בין הדובר לעולם.
גדולי הסימבוליסטים הצרפתיים: פול ורלן, ארתור רמבו וסטיפאן מאלרמה.
גדולי הסימבוליסטים הגרמניים: סטפן גיאורגה, רילקה והוגו פון אפמנסטאל.
גדולי הסימבוליסטים הרוסיים: אלכסנדר בלוק, אנדריי ביילי.

מאפייני השירה הסימבוליסטית

מבחינה צורנית: כתיבה ללא משקל, בריתמוס חופשי.
חשיבות רבה למצלול. תפקידו להשרות תחושת יופי ועם זאת להשרות אווירת מסתורין. המטרה היא לרמוז, שהעיקר הוא משהו שמעבר למילים.
תפישת הלשון על ידי סמל. למילים יש משמעות שהיא מעבר למשמעות הפשוטה, המילונית שלהן. לכל מילה יש "תת זרם של משמעות". מאחר ומטרתו של המשורר אינה לספר סיפור או להגדיר רעיון - אלא ליצור רגש או להעביר חוויה - הוא יוצר סמלים משלו החוזרים ומחזקים את הנושא הפנימי העיקרי של השיר. אותה חזרה היא בסיסית לשירת בודליר למשל, ומקרבת אותה למוזיקה. הלשון היא סובייקטיבית ביותר. היא מתארת את העולם הנתפש בחושים, אשר אלו בהכרח גוררים אחריהם אסוציאציות אישיות, שמשמעותן תלויה במטען רגשי.
לשון השיר אינה קרובה ללשון הדיבור. השיר הסמבוליסטי כולל מילים נדירות, מילים מופשטות שמקורן משמות עצם, שמות תואר או פעלים. נעשה שימוש בטכניקת הסינסתזה. צירוף לשוני של קליטת החושים.
היופי והמסתורין נמצאים בדברים מלאכותיים ובתמונות קפואות, לא טבעיות.
עומס פיגורטיבי: סמלים מוזרים ומפתיעים. מטאפורות קשות לפענוח.

סימבוליזם בשירה העברית

בשירה העברית היה מתח בין שאיפות שונות. האחת – הרצון ליצור ספרות בעלת ערך עולמי. האחרת – רצון ליצור ספרות המיוחדת לעם היהודי. לכן, שירה סימבוליסטית בעברית החלה להיכתב רק בשנים הראשונות של המאה העשרים על ידי חיים נחמן ביאליק, למרות שביאליק אינו נחשב ליוצר סימבוליסטי. הוא הצליח ליצור את הרושם שהיצירה מעוגנת בעולם היהודי. בפואימה "מגילת האש" ישנם יסודות סימבוליסטים רבים.
בסוף המאה ה- 19 הופיעו בוורשה שני ספרי שירה של הסופר והמשורר י. ל. פרץ. הקבצים נקראו "העוגב", ו"החץ". שירים אלו היו שירי אהבה. השירים נכתבו ללא חריזה וללא משקל. בחלקם, פורצי גבולות המוסר המקובל בתרבות היהודית של התקופה. מאז, פרסמו גם פרישמן, אשר תרגם את שירת בודלייר לעברית, וכן ברדיצ'בסקי, שכתב סיפורת בעלת אופי סימבוליסטי.
באמצע שנות ה 30 של המאה העשרים המשוררים שלונסקי ("אבני בוהו", "שירי מפולת ופיוס") ואלתרמן ("כוכבים בחוץ") היו אלה אשר השפיעו ביותר על נורמת הכתיבה בארץ. ביצירתם שולבו יסודות מהשירה הסימבוליסטית, כפי שהכירו אותה בהשפעת יצירות בשפה הרוסית.

ביבליוגרפיה:
כותר: סימבוליזם
שם  הפרסום מקורי: מושגים מרכזיים בתחום הספרות והשירה
מחברת: ציונית, דינה
תאריך: 2003
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית