קליאסיצזם היא אסכולה ספרותית מרכזית בתרבות אירופה במאות 17-18. גילוייה הראשונים בספרות היו במאה ה16 באיטליה, שיאה במאות 17-18 ועקבותיה מופיעים גם מאוחר יותר, במאה ה - 19 בספרות האירופית ובשירה העברית.
המושג קלאסי, הוא מונח שמתכוון לתרבות העתיקה היוונית –רומית. קלאסי במובן של יצירות מופת. בתקופת הרנסנס התגלו מחדש היצירות הקלאסיות של יוון ורומא, שנכתבו בעת העתיקה, והוכרו כיצירות מופת. החל מתקופה זו נעשו ניסיונות לחקות את המודל הקלאסי תוך כדי יצירת משהו חדש.
באסכולה הקלאסית הספרות נחשבת למלאכת אומנות. מלאכה שיש ללמוד ולרכוש מיומנות כדי לעשותה.
המודל שעל פיו עוצב רעיון זה הוא ספר שנכתב במאה הראשונה, של המשורר הרומי הורציוס "אומנות הפיוט". בספר חוקים וכללים על דרכי הכתיבה. על פי תפיסה זו, האדם נחשב ליצור מוגבל על ידי חוקי הטבע, על ידי החברה ועל ידי מגבלות אנושיות אחרות. לעומתו האלוהות נחשבת לבלתי מוגבלת. מכאן חשיבות החוקים והנחיות הכתיבה. על היצירה הקלאסיציסטית להיכתב באופן בהיר, מדויק, במבנה קבוע, ללא הבעת רגשות או יסודות אישיים. עליה להיות יצירה הרמונית מבחינת תוכן וצורה.
 |
מאפייני היצירה הקלאסיציסטית |
היוצר הקלאסיציסט מתייחס ליצירתו כיצירה רציונליסטית, כלומר יצירה שמונחית על ידי השכל הישר ולא על ידי הרגש. הוא מונחה על ידי ההגיון, כובש את יצרו ואת רגשותיו ואינו מביא אותם לידי ביטוי.
ליצירה הקלאסית נורמות כתיבה משלה. על היוצרים לכתוב על פי כללי סגנון, רמת לשון, צורה, מבנה וכללי הסוגה הספרותית.
היוצר הקלאסיציסט כותב על האדם הטיפוסי בחברה. הוא מתאר את המציאות ואת האנשים כהוויתם. היצירה הקלאסית מדגישה את המשותף בין בני האדם ואת האופייני להם.
ליצירה הקלאסיציסטית תפקיד ברור: לחנך ולהשפיע בדרכים שונות. אם בתחום החברתי או בתחום הפוליטי. לכן, היוצר מעוניין לקבוע אמיתות ולקחים כלליים.
|
הקלאסיצזם בספרות העברית |
הקלאסיצזם בספרות העברית מתחיל מאמצע המאה ה- 18 עד אמצע המאה ה- 19. היוצרים הקלאסיציסטים העברים הושפעו מהיוצרים הגרמניים והרוסיים.
המשורר שנחשב למשורר קלאסיציסט הוא י. ל. גורדון.
טשרניחובסקי כתב גם הוא מספר יצירות על פי האסכולה הקלאסית. לדוגמה "שלושה כתרים". הבית הראשון מציג אמת כללית ובהמשך המשורר מפרט את הכלל ומגיע אל הפרט. ישנו תיאור חברתי של כל שכבות העם, על פי חלוקה לרבדים חברתיים. טשרניחובסקי כתב על אידיאל קלאסי המציג הרמוניה של גוף ונפש. זוהי תפיסה קלאסיציסטית מובהקת. סגנון הכתיבה הוא סגנון גבוה. השיר מאורגן במסגרת קבועה, החוזרת על עצמה. תבנית של בית בן 8 שורות. על פי משקל קבוע.
