הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעים > פיסיקה ומבנה החומר [כימיה] > חומרים: תכונות ותהליכים
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
מידע על היסוד טלוריום ושימושיו.



טלוריום
מחבר: שילה קם


היסוד: טלוריום (Te).

מידע כללי:

הטלוריום הוא מתכת פריכה בעלת ברק כספי שצבעה אפרפר. המוליכות החשמלית של הטלוריום היא בינונית, אבל כאשר הטלוריום נחשף לאור, המוליכות שלו עולה במידה מסוימת. אנחנו חשופים לכמות קטנה מאד של טלוריום באוויר, וריחו מזכיר את ריח השום.

מס' אטומי

מסה אטומית

נקודת התכה

נקודת רתיחה

מצב צבירה בטמפ' החדר

צפיפות

52 127.6

449.5°C

989.9°C

מוצק 6.24 גר' לליטר

היסטוריה:

הטלוריום התגלה לראשונה בעפרות של זהב ע"י פרנץ ג'וסף מולר ון רייכנשטיין מרומניה בשנת 1783. הוא היה המפקח הראשי על המכרות בטרנסילבניה. אולם השם טלוריום ניתן ליסוד החדש ע"י אדם בשם קלפרוט, שגם הצליח לבודד לראושנה את הטלוריום.

הפקה:

למרות שיש כמה וכמה עופרות של טלוריום, רוב הטלוריום המיוצר מתקבל כתוצר לוואי בתהליך הזיקוק של הנחושת. בשלב הראשון הנחושת (שהטלוריום עדיין נמצא בה) מגיב עם חמצן ועם סודה (או בשמה המדעי – פחמת הנתרן). כתוצאה מכך מתקבלת נחושת חמצנית, הגז פחמן דו חמצני ונתרן טלוריום-חמצני (Na2TeO3). חומר זה מחמיץ (מלשון חומצה) בתגובה עם חומצה גופרתית, ונוצר משקע של דו תחמוצת הטלוריום בתמיסה. הטלוריום מופרד מהדו-תחמוצת ע"י המסה בנתרן הידרוקסידי.

הטלוריום בטבע:

לעיתים הטלוריום נמצא בטבע כיסוד חופשי, אולם לעיתים קרובות יותר הוא נמצא בערפות של זהב או עם מתכות אחרות, בארה"ב, קנדה, פרו ויפן.

שימושי הטלוריום:

  • להשבחת המתכות פלדת אל-חלד, נחושת, וברזל.
  • מתווסף לפלדה, כדי למנוע היווצרות חלודה.
  • בייצור והכנה של קרמיקה ושל זכוכית צבעונית.
ביבליוגרפיה:
כותר: טלוריום
מחבר: קם, שילה
שם  הפרסום מקורי: יסודות הטבלה המחזורית
תאריך: 2000
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית