הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעים > רפואה וקידום הבריאותעמוד הבית > מדעים > ביולוגיה > גוף האדם > הלב ומערכת ההובלה
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכיתאוניברסיטת תל אביב. בית ספר לחינוך. המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי


תקציר
קצב הלב נקבע על ידי קבוצת תאים בלב הנקראת קוצב הלב. קוצב הלב מייצר דחפים חשמליים הגורמים להתכווצות שריר הלב.



קוצב לב
מחברות: ד"ר יעל קשתן; ד"ר גילי מרבך-עד


קצב הפעימות של הלב משתנה בהתאם לצורכי הגוף, והוא משפיע על הספקת הדם לחלקי הגוף השונים.
קצב הלב הוא מספר הפעימות של הלב בדקה אחת.
אצל אדם בריא בזמן מנוחה, קצב הלב הוא 65 פעימות לדקה בערך. בכל פעימה של הלב כמות מסוימת של דם נדחסת אל כלי-הדם היוצאים ממנו, ובין פעימה לפעימה הלב נח.

מה קובע את קצב הלב שלנו? ומתי הוא משתנה?
בלב מצוי קוצב לב שאחראי על קצב פעימות הלב. קוצב הלב מורכב מקבוצה של תאים שמפיקים דחפים חשמליים וגורמים להתכווצות הלב. כל דחף היוצא מקוצב הלב מעורר פעימת לב אחת.
קוצב הלב נמצא בדופן של העליה הימנית של הלב. הדחפים החשמליים שהוא מפיק מתפזרים בכל שרירי הלב דרך מערכת של סיבי הולכה חשמלית. כשהדחף החשמלי מגיע לשריר הוא גורם להתכווצותו. הדחפים החשמליים מהקוצב מגיעים קודם כל לשרירי העליות ומעט אחר כך לשרירי החדרים. כך מתקבלת כעין פעולת סחיטה של הלב – קודם מתכווצות העליות ואחר כך החדרים וכך כל הדם שהיה בלב "נסחט" ויוצא החוצה אל העורקים הגדולים.

הפעילות החשמלית של הלב ניתנת למעקב באמצעות א.ק.ג – מניחים אלקטרודות על גבי הגוף וכל אלקטרודה קולטת את הזרם החשמלי שפונה אליה. מה שנקלט על ידי האלקטרודות נרשם על גבי נייר רץ ואנו מקבלים תרשים הנותן בידי הרופא שמפענח אותו מידע על מעבר הדחפים החשמליים בלב.
במצבים שונים, שבהם הגוף זקוק לאספקת דם מוגברת או לאספקה מועטה יותר, המידע על-כך נקלט במוח, והמוח מווסת את קצב פעימות הלב בהתאם למצבו ולצרכיו של הגוף.
קוצב הלב הוא עצמאי, הוא אינו תלוי במוח לפעולתו אך הוא מקבל מהמוח פקודות להאיץ את הקצב או להאיט אותו ולכן, למרות שאינו תלוי במוח, הוא מושפע ממנו.
כאשר קוצב הלב אינו מצליח לתת את הקצב הגורם ללב להתכווץ נגרמות הפרעות קצב. אזורים שונים בלב מתחילים לקבוע את קצב הלב ולפעמים זהו קצב מהיר מדי ופעמים אחרות – איטי מדי.
חולים הנמצאים בסכנה לפתח הפרעות קצב מסוכנות מחוברים למוניטור ועל המסך שלו ניתן לראות את התמונה של מעבר הדחפים החשמליים בלב (נראה כמו א.ק.ג) ולהתערב מהר אם יש פתאום צורך בכך.
בהפרעות קצב מטפלים בדרך כלל על ידי תרופות אך אם אין הן עוזרות נזקקים להשתלת קוצב לב מלאכותי. הקוצב המלאכותי נראה כקופסא בגודל של קופסת גפרורים ומשתילים אותו מתחת לעור. חוט מוליך מחבר בינו לבין הלב. הקוצב מייצר דחפים חשמליים העוברים ללב דרך המוליך וגורמים להתכווצותו. קוצבי הלב נכנסים לפעולה רק כשיש צורך בהם, כשפעולת הקוצב הטבעי משתבשת.

ביבליוגרפיה:
כותר: קוצב לב
מחברות: קשתן, יעל (ד"ר) ; מרבך-עד, גילי (ד"ר)
שם  התקליטור: חלונות אל גוף האדם : על האדם ובריאותו
תאריך: 1998
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; אוניברסיטת תל אביב. בית ספר לחינוך. המרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי
הערות: 1. ניהול מדעי ודידקטי: ד"ר רחל מינץ.
2. התכנית פותחה בשיתוף עם אוניברסיטת תל אביב. בית הספר לחינוך. המרכז הטכנולוגי חינוכי - מדע וטכנולוגיה לחטיבות הביניים.
3. פתוח וכתיבה: ד"ר יעל קשתן, אלון ברהם, ד"ר רחל מינץ, ד"ר גילי מרבך-עד, ד"ר סמדר רייספלד.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית