עמוד הבית > מדעים > אקולוגיה ואיכות הסביבה > הכחדת מינים והשבתם עמוד הבית > ישראל (חדש) > אקולוגיה ואיכות הסביבה > שימור > שימור מיניםעמוד הבית > ישראל (חדש) > נוף וטבע > בעלי חייםעמוד הבית > מדעים > ביולוגיה > בעלי חיים > רבייה והתפתחות
אוניברסיטת תל אביב. קמפוס טבע


תקציר
על הסיבות להכחדת מינים של בעלי חיים בישראל ועל גרעיני רבייה.



הכחדת מינים של בעלי חיים בישראל
מחבר: אוניברסיטת תל אביב. צוות קמפוס טבע


הנקודות הנדונות:
• הסיבות להכחדת מינים
• גרעיני רבייה

מושגים:
• גרעין רבייה: החזקת פרטים של מין בסכנת הכחדה בשבי לצורכי רבייה, בכדי להגדיל את האוכלוסייה. בצורה זו ניתן לשמור על קיום המין ואולי להשיבו אל הטבע בעתיד.
• התפראות מינים מבוייתים: מיני בעלי חיים שעברו את תהליך הביות (כגון כלבים, חתולים, עזים ועוד), אך חזרו לחיות בטבע ללא תלות באדם.
• השבה לטבע: מין שהוכחד מן הטבע, מושב חזרה באופן על ידי האדם אל האזורים בהם הוא היה קיים בעבר.

בעבר, מגוון המינים בישראל היה עשיר הרבה יותר. דובים, ברדלסים, אילי כרמל, תנינים, פרסים ועוד הסתובבו במרחבי הארץ. מינים רבים נוספים, יותר קטנים ופחות מרשימים כנראה שגם נעלמו, אבל עליהם קיימים פחות דיווחים.
היעלמותם של מינים נובעת ממספר גורמים. הראשון בהם הוא צמצום ופגיעה בבית הגידול. אחת הדוגמאות העצובות ביותר היא ייבוש החולה. החולה הייתה הביצה הגדולה ביותר בישראל והתקיימו בה מגוון רחב ביותר של צמחים ובעלי חיים, שחלקם היו אנדמיים (ייחודיים). אחד המינים שנכחד כליל מהעולם הוא צפרדע בשם עגלשון שחור הגחון. מינים אחרים נעלמו מנופי הארץ, אם כי הם מוסיפים להתקיים בארצות אחרות, כדוגמת נברן המים וצב הביצות האירופי. במהלך 200 השנה האחרונות נעלמו מינים רבים, ביניהם גם חסרי חוליות ופרוקי רגליים רבים שלא ידענו על קיומם וכמובן שגם כבר לא נכיר...
גורמים נוספים להעלמות מינים היא פגיעה ישירה כדוגמת צייד, דייג והרעלות. הרעלות יכולות להיות, ישירות ומכוונות, אך לעיתים הן עקיפות כתוצאה מכך שבעלי חיים ניזונים מבעלי חיים מורעלים. סיפור עצוב במיוחד הוא סיפורם של התנים. החל משנות השישים נערכו ביוזמת משרד החקלאות הרעלות רחבות היקף. הרעלות אלו נועדו לפגוע במינים שנחשדו כמזיקים לחקלאות ובתנים שהואשמו בנשיאת נגיף הכלבת. הרעלת התנים הייתה על ידי פיזור פיתיונות מורעלים בשדות. בנוסף לתנים, פיתיונות אלו נאכלו גם על ידי מינים רבים של טורפים אחרים. אחת הקבוצות העיקריות שנפגעה מכך הייתה אוכלוסיית העופות הדורסים.
לעיתים, שגשוגם של מינים הנוהגים לשהות בסמוך לאדם גורמת לירידה במספריהן של חיות אחרות. החתול הוא אולי המסוכן שבמינים המבויתים מבחינת השפעתו על חיות בר. חתולים רבים הגדלים כחתולי רחוב בשולי ישובים מוצאים חלק ניכר ממזונם על ידי ציד של חיות בר. החתולים מואכלים במקרים רבים על ידי בני-אדם, דבר המאפשר קיומה של אוכלוסיה גדולה, שאף אחד מחבריה לא יבחל לגוון את מזונו בלטאה, חדף או ציפור. כיוון שחתולי הבית הם חיית מחמד נפוצה, רבייתם מהירה מאוד, ובמקרים רבים לא נמצא בית לכל הגורים. הגורים העודפים מצטרפים לחתולי הרחוב ומבטיחים את קיום האוכלוסיות הללו. חתולי הבית גם מזדווגים עם חתולי הבר וכך נעלם הייחוד הגנטי, ההתנהגותי והאקולוגי של מין הבר.
אפשר להצביע בכלליות על מספר מאפיינים המשותפים לכל בעלי החיים שנפגעו מול אילו שהתרבו והתפשטו:
בעלי חיים גדולים המתרבים לאט ומוגבלים לבית גידול ייחודי, וכן אלה הרגישים לזיהומים סביבתיים (דוגמת הצב הרך) סיכוייהם לשרוד בישראל המודרנית היו והנם קטנים מאוד.
מנגד, אותם בעלי חיים שעמידותם למזהמים סביבתיים טובה, כושר הרבייה שלהם גבוה והם יכולים להסתגל לסביבת האדם או לסביבות החדשות שיוצר האדם (דוגמת בריכות הדגים שאפשרו את התרבותם של בעלי חיים דוגמת חתולי הביצה) הם המרוויחים הגדולים מהשינויים שחלו בארץ ישראל במאה השנים האחרונות.
מינים החיים בסמוך לאדם כגון החולדה, העכבר, העורב והתיקן הם לטוב או לרע בעלי החיים המוצלחים ביותר בישראל של תחילת המאה ה- 21. האם נצליח במרוצת המאה הנוכחית לשמור שלא יעלמו מהארץ מינים רבים כפי שנעלמו במרוצת המאה שחלפה? האם במאה ה- 22 עוד יוותרו בישראל נשרים, עיטים ניציים, חוברות, וצבים רכים? האם נזכה לראות בטבע את שנוניות באר שבע, או החומט הרפואי? האם נזכה עוד להאזין לשירתו של הזהבן המחלל או לקריאתו של הפרנקולין? האם נצליח להשיב לנוף הארץ את הראמים, הפראים, ואיילי הכרמל? מה יהיה גורלם של בזי הצוקים, היחמורים וחיות אחרות שנכחדו ואנו שואפים להשיב לנופה של ארצנו?
התשובה לשאלות תלויה בכל אחד ואחת מאיתנו. אנו נקבע את דמותה של אוכלוסיית חיות הבר הייחודית של ישראל בעתיד.

צילומים: קמפוס טבע

ביבליוגרפיה:
כותר: הכחדת מינים של בעלי חיים בישראל
מחבר: אוניברסיטת תל אביב. צוות קמפוס טבע
שם  האתר: קמפוס טבע
בעלי זכויות : אוניברסיטת תל אביב. קמפוס טבע
הוצאה לאור: אוניברסיטת תל אביב. קמפוס טבע
הערות לפריט זה: 1. המאמר נכתב בשנת 2003.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית