הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי הרוח > ספרות ושירה > ספרות > ספרות עברית > אישים
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
על פועלו של הסופר העברי גרשום שופמן.



גרשום שופמן
מחברת: דינה ציונית


שופמן הוא סופר עברי. נולד בשנת 1880 בורשה ונפטר בשנת 1972 בגדרה.

עסק בכתיבת סיפורים, בעריכה ובתרגום. חתן פרס ביאליק לשנת 1947.

תולדות חיים

גרשום שופמן גדל במשפחה שהשתייכה לפלג חסידי חב"ד. אביו וסבו עסקו בהוראה בישיבות דוברובנה ובויטסק ושופמן הילד למד והתחנך בחסותם ב"חדר". בהיותו נער עסק ביצירת חבלים לשם מחייה. שופמן נחשף לתרבות החול בגיל מאוחר יותר, כנראה בהשפעת אחיו הבכור. הוא היה בקיא בספרות עברית ורוסית. בשנת 1901, בהיותו בן 19 נסע לוורשה ושם פגש את הסופרים פרישמן, ברדיצ'בסקי ופרץ.

בין השנים 1902-1904 שירת בצבא הרוסי. בשנת 1904, כאשר פרצה המלחמה בין רוסיה ליפן ברח לגליציה והתיישב בלבוב. מכאן שלח את כתביו ל"שילוח" שבעריכת ביאליק. בתקופה זו נאסר. חוויות הישיבה בכלא מוזכרות ביצירותיו. בלבוב כתב את עיקר יצירתו שנקבצה בספרים: רשימות (תרס"ח), מאידך גיסא (תרס"ט) וסיפורים וציורים (תרע"ד).

עמד בקשרים עם ברנר ויחד הם ערכו את כתבי העת: המעורר ורביבים. כשברנר עלה לארץ, ערך שופמן לבדו את המאסף "שלכת".

ב- 1913 עבר לוינה שבאוסטריה שם התגורר כפליט בתקופת מלחמת העולם הראשונה. בתקופה זו עסק בהוראה. מ- 1919 השתפר מצבו והוא החל לפרסם את כתביו בהוצאת שטיבל. ממקום מושבו עמד בקשר תמידי ופעיל עם הספרות העברית ויוצריה. פרסם בכתבי עת עבריים בארץ.

ב- 1921 נשא אישה. עם השתלטות הנאצים וכיבוש אוסטריה בשנת 1938 עלה עם משפחתו לארץ וחי תקופת מה בתל אביב. מאוחר יותר עבר לחיפה. כתב בעיתון "דבר" וערך את המדור הספרותי של העיתון "ידיעות אחרונות".

יצירתו

עיקר פרסומו של שופמן כיוצר ספרותי נודע בכתיבה של הסיפור הקצר והתמציתי שבסיומו פואנטה. נחשב לאחד ממייסדי הזרם המודרני בספרות העברית .

בהיותו בן 19 כבר כתב את סיפוריו הראשונים. בעזרת ידידו בן אביגדור פורסמו שבעה סיפורים ראשונים בקובץ שנקרא בשם "סיפורים וציורים". שופמן הרבה לתאר בסיפוריו את היהודי התלוש, את היהודי שאינו שייך מבחינה דתית , חברתית ותרבותית לארץ הולדתו עם כל הקשיים הנלווים לכך. רבים מגיבורי סיפוריו הם אנשים צעירים בגילם, משכילים המחפשים את דרכם.

פרישמן השתייך למחנה "הצעירים".

הסיפור "נקמה של תיבת זמרה" הוא סיפור רגיש העוסק באהבתם האסורה של אישתו הצעירה של הפרופסור למוסיקה ותלמידו .

מתוך "נקמה של תיבת זמרה"


"הפרופיסור למוסיקה משה ריין לא היה עיוור מלידה, כפי שסברו רבים, אלא נסתמא בשנת התשע לחייו. כמה מחבריו, שנתחנכו עמו יחד בבית החינוך לעיוורים שבוינה ושלא ראו שמש מימהם, קינאו בו, ואחד מהם התעקש פעם אחת והפציר בו, שיבאר לו מה זה א ד ו ם."

ספרים

ספרו הראשון פורסם בוורשה ונקרא "סיפורים וציורים".

בשנים 1946-1952 פורסמו כל קבציו בהוצאת "עם עובד" בארבעה כרכים.

ביבליוגרפיה:
כותר: גרשום שופמן
מחברת: ציונית, דינה
שם  הפרסום מקורי: נשות ואנשי ספרות ושירה
מחברת: ציונית, דינה
תאריך: 2003
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית