|
|
|
  |
    |
הסדרי נגישות
 |
 |
| עמוד הבית > מדעים > ביולוגיה > בעלי חיים |
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
פתן או זעמן? הפתן האלמוגי הוא נחש ארסי, שיש לו צבעי אזהרה בולטים. בעלי חיים נרתעים ממנו ואינם תוקפים אותו. לנחש אחר, לזעמן האלמוגי, אין ארס. כיצד הוא מצליח להתחמק מסכנה? לזעמן האלמוגי יש דגם צבעים שהוא דומה מאוד לדגם הצבעים של הפתן האלמוגי, הארסי. בעלי-חיים הרואים את הנחשים הצבעוניים, אינם מבדילים ביניהם. הם נרתעים מהם, ואינם טורחים לבדוק מי ארסי ומי אינו כזה. "צבעי האזהרה" של הזעמן האלמוגי אינם קשורים לכך שהוא באמת מסוכן, אבל הם בהחלט "עושים את העבודה". לא רק שהזעמן אינו ארסי, הוא גם מחוסן מפני הכשות של נחשים ארסיים, והוא אפילו טורף אותם! הוא מפתל את גופו סביב גופם, חונק אותם למוות ואוכל אותם לתיאבון. דומים ומרתיעים מי לא מכיר את הצמח סרפד? כל מי שניסה לקטוף אותו, זוכר היטב את הצריבה בעור ואת הגירוד העז שהציק לו, בוודאי, במשך שעות ארוכות. מפגש אחד עם הסרפד מלמד כל אחד, שלא לגעת בו שוב. הנזמית הלבנה איננה קרובה של הסרפד, פרחיה שונים מפרחי הסרפד ובוודאי כבר ניחשתם: היא איננה צורבת! אבל, אין ספק שהיא משדרת מסר המרתיע כל מי שמתכוון לגעת בה או לאכול אותה. יש גם בעלי-חיים שאינם ארסיים, אך הם דומים לבעלי-חיים ארסיים ולכן הם משדרים מסרים מרתיעים. כזה, כאילו... בני כל הגילים, ילדים, צעירים ומבוגרים, משתמשים באמצעים שונים, כדי להציג לסביבתם דמות שלמעשה איננה דמותם שלהם... רבים מאמצים לעצמם תנועות גוף המשדרות תוקפנות, או מחוות המצביעות על כך שהם דוברי אמת, בעוד שהם "מבלפים" קצת. כולנו מכירים את ה"טיפוסים" שלובשים בגדי עור, ומאובזרים בשרשראות ובשאר חפצים מרשימים. בדרך-כלל אנו נזהרים מ"להתעסק" עם טיפוסים מפחידים כאלה. אך אם נבדוק מה מסתתר מאחורי ההצגה, נגלה לא פעם דווקא אנשים פגיעים ורכי לבב.
לעכסן יש "רעשן" כאשר בעל-חיים גדול, כמו פרה או סוס, מתקרב אל נחש העכסן, צריך הנחש למהר ולהרתיעו. אם יתמהמה, הוא עלול להידרס תחת הפרסות, והדבר עלול לעלות לו בחייו. איך ירתיע העכסן ביעילות את המתקרב אליו? העכסן הוא נחש ארסי ביותר, אבל אין טעם שישתמש בארס שלו, בכל פעם שמישהו עובר בסביבה! תקשורת קולית בהחלט עשויה לסייע כאן. בקצה זנבו של העכסן יש איבר מיוחד הנקרא עכס. העכס מורכב מטבעות חלולות אחדות, וכל טבעת היא שׂריד של נשל. כאשר העכסן חש בסכנה, הוא מניע את קצה זנבו ומטלטל את הטבעות, עד שהן נוקשות זו בזו כרעשן. הרעש האופייני שנוצר אז, מרתיע את כל מי שמתקרב אליו. ומי שאינו נרתע, עלול לעמוד בפני הפתעה כלל לא נעימה... חתול "עושה שרירים" בוודאי ראיתם כיצד מגיב חתול, כאשר כלב תוקף אותו - הוא מקמר את גבו, סומר את שערותיו, חושף את שיניו ומשמיע קולות נשיפה חזקים. החתול נעזר בכל האמצעים העומדים לרשותו כדי לשדר לאויבו חזות מאיימת ככל האפשר. ואיך מגיב הכלב במצב כזה? הוא עוצר, וכאילו מעריך מחדש את ההתמודדות המצפה לו. לרגע זה מחכה החתול. הוא מנצל את הזמן הקצרצר שבו הכלב מתמהמה, כדי לשפר את עמדתו: ברוב המקרים זוהי הזדמנות מתאימה להרים רגליים ולברוח כל עוד רוחו בו... תמרונים צבאיים לא פעם, כאשר מתפתחת מתיחות בין ארצות שיש ביניהן עימות, הן מקיימות תמרונים - תרגילים צבאיים גדולים ומרשימים. מטרת התמרונים היא להרתיע את האויבים. מסרים על כך שמדובר בתמרון בלבד, ולא בהצהרת מלחמה, מועברים בדרכים דיפלומטיות או באמצעות התקשורת האלקטרונית. אך שימו לב: המסר האמיתי שמעבירים השדרים האלה הוא הפוך מתוכנם המילולי. המסר האמיתי הוא: "אמנם זהו תמרון בלבד, אך זכרו כי יש לנו צבא יעיל ומאומן ולא נהסס להשתמש בו, אם יהיה צורך בכך!".
סלמנדרה מזהירה צבעה של הסלמנדרה הוא שחור עם כתמים בצבע צהוב-כתום מבריק. דגם צבעים זה מבליט אותה לעין כל ולכאורה עלול לחשוף אותה לעיניהם של טורפים. תנועתה של הסלמנדרה ביבשה היא מסורבלת, וזנבה הארוך מקשה עוד יותר על יכולתה להימלט מאויביה. למרות זאת, בעלי-חיים כלל אינם מנסים לטרוף אותה. מה מקנה לסלמנדרה הגנה כל כך מוצלחת? שילוב צבעים בולט כזה אופייני לבעלי-חיים ארסיים רבים, והוא נקרא "צבעי אזהרה". ואמנם, בעורה של הסלמנדרה נמצאות בלוטות מיוחדות, המפרישות רעל חריף בשעת מצוקה. צבעי האזהרה של הסלמנדרה משדרים מסר ברור: "זהירות! לא כדאי להתקרב!! סכנה!!!" רבים מבעלי-החיים הארסיים, המסוגלים להזיק לטורפיהם, אינם מסתתרים ואינם מוסווים, אלא הם בולטים לעין כתמרורי אזהרה. טורף הנתקל בבעל-חיים כזה, לומד להירתע ממנו גם בעתיד. זהירות, אני מסוכן! לרבים מבעלי-החיים הארסיים יש צבעי אזהרה בולטים. למי שמסוכן, כדאי שתכונה זו "תפורסם ברבים". כך הוא יוכל להימנע מניסיונות תקיפה של אויביו. מבין אלה החיים במים, דג הזהרון הארסי בולט בדגם האזהרה שלו. לא רק שצבעיו מרתיעים, גם סנפיריו הפרושים כרעמת אריה, תורמים לרושם המפחיד. הסרבולן הוא דוגמה מייצגת לצבעי-אזהרה בעכבישים, שהם אמנם קטנים אך עלולים להיות ארסיים מאוד. וכמובן, כולנו יודעים שכדאי להיזהר מדבורים ומצרעות, בעלי העקיצה המכאיבה. מתברר שבעלי-חיים, מסביבות חיים שונות ומקבוצות שכלל אינן קרובות זו לזו, נעזרים בתקשורת של תבנית צבעי-אזהרה, על מנת להרתיע בהצלחה את אויביהם. תמרורי אזהרה נסיעה בכביש, בעיקר כשהוא מפותל או משובש, עלולה להיות מסוכנת. נהוּג להזהיר מפני הסכנה בעזרת שלטים. אבל, קשה מאוד לקרוא שלטים כתובים תוך כדי נהיגה. לכן, הונהגו בכל העולם סימנים מוסכמים לאזהרת הנהגים - תמרורי האזהרה. צורתם המשולשת של תמרורים אלה והשוליים האדומים שלהם מתפקדים כ"צבעי אזהרה" שמטרתם להגן על ביטחונם של "שוכני הכבישים".
עוד בנושא:
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
 |
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||
| 123 |
