עמוד הבית > מדעים > רפואה וקידום הבריאותעמוד הבית > מדעים > ביולוגיה > גוף האדם > העור והגנת העור
מכביתון : להרגיש טוב, להיות בריא!


תקציר
על חרלת (אורטיקריה) ועל בצקות (אנגיואדמה) - פריחות עוריות - אבחונן והטיפול בהן.



חרלת (אורטיקריה) ואנגיואדמה - פריחה עורית
מחבר: פרופ' שמואל קויתי


גורמים רבים מחוללים את התפרחת השכיחה – חרלת. כחמישית מהאוכלוסייה לוקה בה.

חרלת (אורטיקריה)

חרלת היא תפרחת שכיחה המאופיינת בהתרוממות עורית, אדומה, מגרדת, לעתים יש לה גבולות חדים וגודלה וצורתה משתנים. התפרחת הבודדת חולפת על פי רוב בתוך 24 שעות, אך לעתים היא נשארת זמן רב יותר.
מבדילים בין התפרחות החדות (אקוטיות) שעשויות להימשך עד שישה שבועות, ובין אלה הכרוניות שנמשכות זמן ארוך יותר.


שכיחות: כ-20 אחוזים מהאוכלוסייה לקו בחרלת בשלב כלשהו בחייהם. היא שכיחה יותר בקרב נשים.
מנגנון: המקור לתופעות אלה הוא שחרור המתווך היסטמין וחומרים אחרים כגון הלוקוטריינים מתאי הפיטום (mast cells). האלרגן האחראי לתפרחות לא תמיד מזוהה. במקרי התפרחות החדות כמו לאחר חשיפה למזון או לתרופות שהחולה אלרגי להם או בשל אלרגיה לארס דבורניים – מתפתחת חרלת, האלרגן ידוע וניתן לאתר אותו בשיטות המקובלות.
החומרים המתווכים מגבירים את חדירות כלי הדם וגורמים לתפרחת או לבצקת עמוקה באותו מקום. ידועים גם חומרים אחרים, חשובים אף הם להתפתחות זו, כגון נגזרות של מערכת המשלים שהוא חלק חשוב ממערכת החיסון (COMPLEMENT) או חומרים הנוצרים במערכת הקרישה. התפרחות והבצקות עשויות להתפתח גם עקב גירויים חיסוניים המערבים את נוגדן האלרגיה או מרכיבים אחרים, חיסוניים או לא חיסוניים. במקרה זה ניכרת החרלת האוטו-אימונית, שבה נוגדן המכוון כנגד מרכיבי גופנו משחרר את החומרים הגורמים לחרלת, וגם הוא גורם לשחרור מתווכים מתאי הפיטום.

חרלת לסוגיה

בראש הגורמים לחרלת עומד המזון, רובו באמצעות הנוגדן לאלרגיה. התגובות הן לרוב חדות ומופיעות כמעט מיד לאחר האכילה. לעתים התגובה מלווה בקוצר נשימה או נזלת, כאבי בטן ושלשולים וגם הקאות. במקרים קיצוניים יש ירידה בלחץ הדם ואף מוות.
תגובות דומות מופיעות עקב אלרגיה לתרופות, בעיקר אנטיביוטיקה מסוג פניצילין ונגזרותיו, ובעיקרון כל תרופה יכולה לגרום לתגובות כאלה.
האופטלגין והאספירין לכל נגזרותיו (וולטרן, נורופן, נאקסין ועוד) גורמים תכופות לתפרחות או לבצקות.
תגובות לעקיצות דבורים וצרעות גורמות בין השאר גם לחרלת. לעתים התגובות האלה הן חלק ממחלות זיהומיות חדות כגון דלקת גרון סטרפטוקוקית, אך גם זיהומים אחרים עשויים לגרום לחרלת. תפרחת מסוג זה תימשך כמה ימים.

תפרחות כרוניות

תפרחות אלה נגרמות ממגרים פיזיקליים כגון חשיפה לקור, שריטת העור, חשיפה למים, רעד (ויברציה) על פני העור או הפעלת לחץ מכני (כמו נשיאת משא כבד). לעתים גם פעילות גופנית תגרום להופעת חרלת. זו תופיע לאחר האכילה או בלי קשר אליה.
קורה שעליית חום הגוף כמו לאחר הזעה משרה תפרחת עדינה ומגרדת. יש לעתים תפרחות המלוות חלק ממחלות אוטו-אימוניות. הן לרוב לא מגרדות ומלוות בכאבי פרקים.

בצקות (אנגיואדמה)

לקות זו נחשבת לבצקת עמוקה יותר של העור. לעתים קרובות נראות שתי התופעות (חרלת ואנגיואדמה) באדם אחד, אם כי לא באותו הזמן.
הבצקות מלוות כאמור חרלת כרונית ואפשר גם שיהיו תופעה לעצמה. אנגיואדמה מופיעה באזורים שונים בגוף ועשויה לגרום לבצקת בדרכי הנשימה ואף לחנק הדורש טיפול חירום עד כדי הנשמה. לעתים נוצרת בצקת בדרכי עיכול שתגרום לכאבי בטן עזים, עובדה שעשויה להטעות ולהסית את האבחנה לדלקת התוספתן או למצב חירום אחר בבטן.
קיימת בצקת על רקע תורשתי ובה יש חסר של חלק ממערכת המשלים. חסר זה גורם לשחרור חומרים שמחוללים בצקת קשה.
יש לציין גם בצקות המופיעות עקב תגובה לתרופות כגון אופטלגין או תרופות ללחץ דם מסוג הקנורטין.

אבחון

האבחון תלוי בהסתמנות הקלינית. אם התפרחת מופיעה זמן קצר לאחר האכילה ונעלמת שעות מספר לאחר מכן, יש מקום לברר אם קיימת אלרגיה למזון. בחשד לאלרגיה לתרופות ניתן לברר רגישות לאנטיביוטיקה ממשפחת הפניצילין. לא ניתן לברר אלרגיה לתרופות אחרות – אופלגין, אספירין ואחרים. בדומה למזון אפשר לברר אלרגיה לחרקים. אם החרלת נגרמה מגירוי פיזיקלי, האבחנה נקבעת בהפעלת הגירויים המתאימים.
אבחנה של בצקת תורשתית נקבעת לפי בדיקות רמת המשלים ומרכיביו.

טיפול

הכי בטוח להימנע מחשיפה נשנית לגורם לתגובה האלרגית. אם אי אפשר, כגון בחרלת כרונית, אפשר לטפל בתכשירים אנטי-היסטמיניים יעילים. יש לנטלם בשעת הופעת החרלת או בקביעות, הכול לפי חומרת התופעה.
במקרים קשים, בעיקר בבצקות, מוסיפים סטרואידים הניתנים בבליעה או בהזרקה.
בבצקות תורשתיות יש לטפל בקביעות כדי למנוע התקפים. הטיפול ניתן בהורמונים המעודדים את יצירת החלק החסר בשרשרת המשלים. הטיפול יעיל, אך חייבים לנטלו שנים רבות ואף כל החיים.
בהתקף המלווה בבצקת דרכי הנשימה, יש לאשפז את החולה להשגחה ולתת לו טיפול תומך.

 

עוד בנושא אלרגיה:

אלרגיה ועונות השנה
קדחת השחת
טיפול במחלות אלרגיות
טיפה על אלרגיה - וטיפים על התמודדות עימה
אלרגיה לעקיצות דבורים וצרעות
רגישות לתרופות
אלרגיה למזון
קרדיט אבק הבית: גורם מספר אחד לתופעות אלרגיות בארץ
קרדיט אבק הבית: עצות זהב להקלת המצב
אלרגיה ללטקס (גומי טבעי)
גנחת הסימפונות: אסתמה
היבטים פסיכולוגיים של גנחת הסימפונות (אסתמה) במשפחת הילד החולה
מנגנון התגובה האלרגית
הגישה האבחונית לאלרגיה

ביבליוגרפיה:
כותר: חרלת (אורטיקריה) ואנגיואדמה - פריחה עורית
מחבר: קויתי, שמואל (פרופ')
תאריך: מרץ 2003 , גליון 106
שם כתב העת: מכביתון : להרגיש טוב, להיות בריא!
הוצאה לאור: מכבי שירותי בריאות
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית