עמוד הבית > מדעים > רפואה וקידום הבריאות
מכביתון : להרגיש טוב, להיות בריא!


תקציר
על אלרגיה למזון - אבחון וטיפול.



אלרגיה למזון
מחבר: פרופ' יצחק כץ


אלרגיה למזון היא נושא שכיח בשיחות היום-יום ולמרות זאת יש אי-בהירות בעניינה.

אלרגיה למזון היא תגובה לאכילת מזון כלשהו, המאופיינת בזמן הופעתה ובאופן הופעתה. התגובה האופיינית מתרחשת בתוך דקות ולכל היותר בתוך שעות אחדות מהחשיפה – קרי מזמן האכילה. לפיכך החולה לרוב חושד ואף יודע שאכילת המזון הספציפי היא שגרמה לאלרגיה. מהן התגובות? ובכן, מדובר בקשת רחבה של תגובות, החל בעקצוץ בחך, עובר לתפרחת בעור, גודש בעיניים, דמעת, צפצופים בדרכי הנשימה וכלה בתגובה קשה המכונה אנפילקטית ואף מוות.

מזונות מעטים יחסית אחראים כמעט לכל סוגי האלרגיה למזון: חלב פרה, ביצים, דגים, פירות ים, בוטנים, שקדים, אגוזי קשיו (cashew), שומשום, חיטה, סויה וקיווי (kiwi). מעניין להדגיש שמזונות אלרגיים "מפורסמים" כגון תות שדה ושוקולד נעדרים מרשימה זו. אלה דוגמה לסוגי מזון שבפולקלור ידועים כאלרגניים אולם אינם כאלה באמת.

אבחון

אלרגיה למזון מאובחנת בקלות יחסית בעזרת תבחיני עור – "טסטים". התבחינים נעשים בכל גיל, אך לא בכל מצב: עור חולה מאוד כמו Atopic Dermatitis ("אסתמה של העור") עשוי לעתים לפגוע במהימנות הבדיקה; חולה שנוטל תרופות אנטי-היסטמיניות עשוי אף הוא להראות טסט שלילי כוזב למרות קיום האלרגיה.

חלופה טובה לתבחיני עור היא בדיקת דם לאלרגיה. בבדיקה זו נמדדים נוגדני IgE (נוגדנים המסוגלים לגרום לתגובה אלרגית) ספציפיים לכל סוג מזון. זו רגישה פחות מתבחין העור ויקרה הרבה יותר. יתרונה לחולה הוא בעובדה שבדיקת דם יחידה מאפשרת להעריך קיומה של אלרגיה למזון לסוגיו. נטילת אנטי-היסטמינים אינה פוגעת במהימנות בדיקה זו.

יש בדיקות דם אחרות שנעשות בחו"ל ובהן נבדקים מדדים כגון IgG (נוגדנים שמספקים הגנה ומעידים שהגוף רק מכיר את החלבון הנבדק). ואולם לרוב מדובר בשרלטנים המנצלים את תמימות החולים למען בצע כסף. הם מראים לנבדק שיש לו נוגדנים למזונות רבים, בעוד מדובר למעשה בנוגדנים שאינם גורמים למחלה.

לכל אלרגיה לסוג מזון מאפיינים המיוחדים לה. אלרגיה לבוטנים ולשקדים למיניהם מאופיינת בתגובות קשות במיוחד ובהן מקרי מוות, וכמוה גם אלרגיה לדגים. האלרגיה לשתי קבוצות אלה מתפתחת בגיל צעיר (בוטנים) או מאוחר יותר (דגים) והיא נוטה להתמיד כל החיים. תופעות אלרגיות למיני אגוזים ("פיצוחים") ולדגים יכולות להתפתח אפילו מריחם בלבד.

אלרגיה לחלב פרה היא האלרגיה השכיחה ביותר. היא מתפתחת בגיל הינקות, תלוי מתי נחשף התינוק, ונוטה להיעלם בגיל שנה או שנתיים. מחמת שכיחותה, נעשתה האלרגיה לחלב נושא נדוש ושכיח והתפתחו סביבה אמונות טפלות. מעריכים ששכיחות האלרגיה לחלב בקרב תינוקות שיעורה כשני אחוזים. אם כן, מדוע תינוקות רבים כל כך מנועים מלקבל חלב? לתופעה זו כמה הסברים. הראשון, דרגת חשד גדולה: כל תינוק שיש לו תפרחת בעור נחשד בין השאר אלרגי לחלב פרה, שכן איזה תינוק לא מקבל חלב?... ועוד זאת: רווחת דעה שנשענת על כתבי הרמב"ם והיא שחלב פרה גורם לליחה. לפיכך הורים לתינוקות רבים שמשתעלים או מצפצפים מקבלים את "עצת השכנה" או את עצת הרופא "להפסיק לתת חלב". למיטב הידיעה אין לאמונה זו כל תימוכין. אכן, אלרגיה לחלב פרה עשויה לגרום לקשיי נשימה, אבל לא כל תינוק שמשתעל הוא אלרגי לחלב!

מה אפוא ניתן לעשות?

אם יש חשד שהתינוק אלרגי לחלב פרה, יש להפסיק להאכילו בחלב ולעבור לתחליף חלב (סויה בדרך כלל). כעת יש לעשות לו תבחין עור ו"טסט אלרגיה". אם הוא מפורש שלילי, יש לקבוע שאין אלרגיה למזון, בהסתייגות אחת שתבואר להלן. אם הטסט מפורש חיובי, קרוב לוודאי שהתינוק אלרגי לחלב פרה ויש למנוע ממנו מזון זה. אין מקום ל"דעה הפופולרית" שאי אפשר לאבחן אלרגיה של תינוקות רכים לחלב פרה בתבחין עור.

במהלך חיי התינוק יש לשוב ולבדוק: אם התבחין נהפך מחיובי לשלילי או קטן באופן משמעותי – עובדה סוגסטיבית שהמחלה חולפת – אפשר, לפי עצת רופא, לנסות להאכילו בחלב. בכל מקרה יש להיוועץ ברופא, שכן אלרגיה למזון היא בגדר מצב חירום רפואי והיא עשויה להיות מסוכנת.

קיימת אי-סבילות אחרת לחלב פרה. זו מתבטאת בשלשולים או בהקאות כשעתיים עד 24-48 שעות לאחר החשיפה למזון זה. במקרה זה תבחין העור מפורש שלילי ואין בו כדי לסייע באבחנה. רבים מילדים אלה אף לא יוכלו לשתות סויה.

סוג שלישי של אלרגיה לחלב פרה הוא אי-היכולת לפרק את סוכר החלב – לקטוזה. מצב זה שכיח בגיל יותר מאוחר, והוא מסתמן בכאבי בטן ובגזים לאחר אכילת חלב ומוצריו. אי-סבילות ללקטוזה מאובחנת בתבחין נשימה מיוחד.

יש לציין שאי-סבילות לחלב פרה מהסוג השני והשלישי אינם מצב מסכן חיים. לכן אם תבחין העור מפורש שלילי, אפשר לפחות לסכם שאין החולה מסתכן בחייו בחשיפה לחלב.

אלרגיה אמיתית לחלב עשויה להיות קטלנית אף בחשיפה לכמויות זעירות. לפני שנים מספר פורסמה בעיתון רפואי בארצות-הברית כתבה על אדם שאכל טופו (מאכל סויה) שהיה מסומן "פרווה". מיד עם הנגיסה איבד את הכרתו ורק לאחר מאמצי החייאה קשים ניצלו חייו. לאחר בדיקות מדוקדקות נתברר שהיו במוצר שרידי חלבון חלב שדבקו בו לאחר שעובד בכלים שהכילו חלב קודם לכן.

אלרגיה לביצים מופיעה בעיקר בקרב תינוקות ורבים הסיכויים שתיעלם. האלרגיה היא לחלבון הביצה ("הלבן") ולא לחלמון ("הצהוב"). אצל ילדים יש לה היבט מיוחד הקשור בחיסון בנגיף חצבת המוחלש. הנגיף שמיועד לחיסון גדל על ביצים, וילדים אלרגיים עשויים להגיב לשאריות הביצים שבתרכיב. ילדים שאובחנו כרגישים לביצים, יש לחסנם בהשגחה רפואית לפי הנחיית האלרגולוג. יש לציין: כמות חלבון הביצה ש"מזהם" את תרכיב החיסון זניחה, ולכן אפשר ואף נדרש לחסן את כל התינוקות מפני המחלה. הסיכון באי-חיסון גבוה הרבה יותר מהסיכון בחיסון תינוק אלרגי לחלבון ביצה.

האלרגיה לשומשום ומוצריו – טחינה חלבה וכדומה – שכיחה יחסית בישראל.

"אלרגופוביה" ממזון. מאות סוגי מזון נחשדו בהיותם גורמי אלרגיה ובהם מונוסודיום גלוטמאט, צבע מאכל צהוב ואדום, סוכרים, מרק עוף ותות שדה. אלפי מבוגרים בטוחים שהם אלרגיים למזון ורופאים, דיאטנים ואחרים מטפחים פוביות אלה. ואולם בתבחין ניסוי ותעייה כפול (גם הבודק וגם הנבדק לא יודעים אם החומר הנבדק "אמיתי" או דמה (Placebo), אפשר לבטל חששות אלה. מניסיוני למדתי שתבחינים אלה שנעשו במטופלים הוכיחו מעל לכל ספק שחששם היה לשווא. ואולם "פוביה" זו עדיין נפוצה. אלרגיה למזון מצריכה גישה הגיונית ומסודרת כדי להפחית חרדות-שווא מצד אחד, וכדי להתריע מפני סכנות אמיתיות מצד אחר.

מזון ואלרגיה – הפער בין האמונות הטפלות לאמת

נושא

מיתוס

אמת

הערות

מזונות גורמי אלרגיה

כל מזון עשוי לגרום לאלרגיה

עשרה סוגי מזון אחראים לכ-90 אחוזים מהאלרגיות

חלב, ביצים, חיטה, דגים, בוטנים, שקדים, שומשום, קיווי, אגוזי קשיו וסויה

חלב ומערכת הנשימה

חלב יוצר ליחה. הוא לא מומלץ לחולי גנחת

אין כל עדות מחקרית לכך. כל המחקרים שניסו להוכיח שקיים קשר נכשלו

חלב פרה וחלב עזים/כבשים

חלב עזים או חלב כבשים מתאים לאלרגיים לחלב פרה

למעלה מ-90 אחוזים מהאלרגיים לחלב פרה, אלרגיים גם לחלב עזים וכבשים

חלב פרה וסויה

כ- 30 אחוזים מהאלרגיים לחלב פרה, אלרגיים גם לסויה

מי שאלרגי לחלב פרה, רק לעתים רחוקות אלרגי גם לסויה

אי-סבילות לחלב פרה (אלרגיה מסוג 2) אכן קשורה באי-סבילות לסויה

אבחנה של אלרגיה

אין לאבחן אלרגיה לחלב פרה בגיל הינקות

תבחין העור אמין כבר בגיל שהתפתחה בו האלרגיה

קשר בין אלרגיה לבוטנים ובין אלרגיה לקטניות

קשר חזק

אחוזים אחדים

תות-שדה ושוקולד

אלרגיות לתות-שדה ולשוקולד הן אלרגיות שכיחות

המחבר לא ראה מעולם (וחיפש נואשות)

אינני מכיר מישהו שראה מקרה מוכח

צלחה (מיגרנה)

נגרמת מאלרגיה למזונות

מעולם לא הוכח

הפרעות התנהגות

אלרגיה למזונות (בייחוד לסוכרים) גורמת להפרעות התנהגות

לא הוכח מעולם

בדיקות דם "מיוחדות"

בדיקות דם מיוחדות, שהן יקרות ונשלחות לחו"ל, יעילות

בדיקות IgG specific ופעילות ניטרופילית, אין להן כל משמעות קלינית

אנשים נופלים בפח: הם משלמים כסף רב, רק כדי שלא לדעת מה לעשות עם תוצאות הבדיקה

הטבלה מדגימה למעשה את הבורות הרווחת בעניין אלרגיה למזון. כדאי להדגיש כמה נקודות:

  1. אלרגיה לחלב פרה ולביצים חולפת לרוב עם הזמן. הרגישות הקלינית נעלמת בדרך כלל עם שינוי תבחין העור מחיובי לשלילי. אפשר בהחלט שתבחין העור עדיין יפורש חיובי בעוד הרגישות הקלינית נעלמה.
  2. רגישות לבוטנים (שקדים) ולדגשים מסכנת חיים ולרוב אינה חולפת. לכן יש לראות בה סכנת חיים.
  3. תבחין עור המפורש חיובי אינו מוכיח שקיימת אלרגיה, אלא רק מלמד שקיימת היתכנון לאלרגיה, כשם שלא כל ילד אטופי ילקה בגנחת כשייחשף לגורם נשאף. כנגד זה, תבחין עור המפורש שלילי שולל כמעט בוודאות קיומה של אלרגיה, כשם שבהיעדר אלרגיה לגורם נשאף (לדוגמה קרדית אבק הבית) ההסתברות לגנחת קלושה.
  4. באלרגיה למזון יש קשר בין גודל התתגובה בעור בתבחין העור ובין היתכנון אלרגיה למזון הנבדק.

 

עוד בנושא אלרגיה:

אלרגיה ועונות השנה
קדחת השחת
טיפול במחלות אלרגיות
טיפה על אלרגיה - וטיפים על התמודדות עימה
אלרגיה לעקיצות דבורים וצרעות
רגישות לתרופות
קרדיט אבק הבית: גורם מספר אחד לתופעות אלרגיות בארץ
קרדיט אבק הבית: עצות זהב להקלת המצב
חרלת (אורטיקריה) ואנגיואדמה - פריחה עורית
אלרגיה ללטקס (גומי טבעי)
גנחת הסימפונות: אסתמה
היבטים פסיכולוגיים של גנחת הסימפונות (אסתמה) במשפחת הילד החולה
מנגנון התגובה האלרגית
הגישה האבחונית לאלרגיה

ביבליוגרפיה:
כותר: אלרגיה למזון
מחבר: כץ, יצחק (פרופ')
תאריך: מרץ 2003 , גליון 106
שם כתב העת: מכביתון : להרגיש טוב, להיות בריא!
הוצאה לאור: מכבי שירותי בריאות
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית