עמוד הבית > מדעים > רפואה וקידום הבריאות
מכביתון : להרגיש טוב, להיות בריא!


תקציר
אודות קדחת השחת, על הדרך שבה גורמות אבקות הצמחים לאלרגיה, על צמחים אלרגניים שאבקותיהם גורמות לקדחת השחת ועל הטיפול בקדחת.



קדחת השחת
מחבר: ד"ר אבנר רשף


כמיליון איש ואישה בישראל לוקים בקדחת שחת שמקורה בחלקיקי אבקות הצמחים. טיפול חיסוני הוא הפתרון המיטבי.

מהי קדחת השחת?

מדי שנה באביב ובסתיו אלפי בני אדם בישראל ובארצות אחרות לוקים בהתעטשויות, נזלת, גירוד מטריד באף, עקצוץ בעיניים, ולעתים גם בהתקפי גנחת (אסתמה) שמתמידים כמה שבועות. הפיזיולוג האנגלי ג'והן בוסטוק תיאר מחלה זו עוד במחצית המאה ה-19 וקרא לה "קדחת אביבית" או "קדחת השחת" (Hay fever), משום שלקו בה בעיקר חקלאים בעונת הקציר. מעריכים שמיליון איש ואישה בישראל לוקים בתופעות קדחת השחת (כ-15-20 אחוזים מהאוכלוסייה). המחלה עשויה להופיע בכל גיל, אך במרבית המקרים היא מופיעה לראשונה בגיל 15 עד 25.

כשמסתיים החורף ומשתרר מזג אוויר חמים, העצים והצמחים מתחילים לפזר אבקה, כחלק מהתהליך הטבעי של הפריית הצמחים. גרגירי האבקה המיקרוסקופיים נישאים על גב חרקים, ומרביתם מוסעים ברוח באקראי וגומאים מרחקים ארוכים. הם חודרים לריריות האף, לעיניים ולדרכי הנשימה ומעוררים אצל אנשים אלרגיים תגובה מטרידה וקשה. לכן קשה ולמעשה בלתי אפשרי להימנע לחלוטין מחשיפה לאבקות אלה. יש שצמחים מסוימים גדלים באזור אחד בארץ ולא באזור אחר, ולכן אדם אלרגי שסובל קשות באזור אחד, ישתפר מצבו כאשר יעבור לגור באזור אחר.

באיזו דרך גורמות אבקות הצמחים לאלרגיה?

חלקיקי האבקה גורמים להפעלת מערכת החיסון של אדם אלרגי לייצר נוגדנים ייחודיים (LgE) כנגד חלבון האבקה. ייצור נוגדני האלרגיה אופייני רק לאנשים בעלי נטייה אלרגית. נטייה זו היא תורשתית, אך התפתחות המחלה האלרגית תלויה גם במידת החשיפה הסביבתית. גופם של האנשים האלרגיים מייצר נוגדנים ייחודים רק כנגד חלבונים-אלרגנים מסוימים (קרדית אבק בית או עשבים דגניים). הנוגדנים מתרכזים על תאים מיוחדים ("תאי פיטום"), הנמצאים בריריות האף, הסימפונות והעיניים, ועל תאי דם (בזופילים). חלקיקי האבקה החודרים לגוף באים במגע עם הנוגדנים האלה ומניעים את תאי הפיטום לשחרר חומרים כימיים, כגון היסטמין, שגורמים לגירוד, לנזלת, להתעטשויות ולגנחת.

צמחים אלרגניים שאבקותיהם גורמות לקדחת השחת

מחלת קדחת השחת בישראל אינה מוגבלת לעונת האביב. היא עשויה להופיע גם בסתיו, לפי סוגי האבקות שבאוויר. הצמחים שמעוררים את המחלה בישראל הם עצים, דגניים, עשבים ושיחים.

חלקיקי האבקה גורמים להפעלת מערכת החיסון של אדם אלרגי לייצר נוגדנים ייחודיים כנגד חלבון אבקת הצמחים.

פריחת העצים (Trees) העיקרית חלה בראשית האביב (סוף פברואר עד אפריל). בגורמי האלרגיה בארץ בולטים בעיקר עצי ברוש, ערער, זית ופקאן, בשל תפוצתם הנרחבת. האלון המצוי והאלה הארץ-ישראלית הם גורמי אלרגיה מיוחדים לאזור הים-התיכון. עצים תרבותיים כגון אילנתוס ("עץ גן עדן") משמשים עצי נוי ברחובות הערים ואבקותיהם גורמות לאלרגיה.

הדגניים (Grasses) הם צמחים עשבוניים (ובהם גם דשאים תרבותיים). ציבורת, איטן, סיסנית וברומית פורחים בחודשי האביב המאוחרים (אפריל-יוני). דגניים כגון דורת ארם-צובא ויבלית מפיצים את אבקותיהם מהאביב עד בוא החורף.

עשבים (Weeds) גדלים כצמחי בר בשטחים מעובדים או בחצרות בתים ומעזבות. נמנים עמם לכיש הנחלים, קוגיה, מלוח, כף האווז, אמרנטוס, סרפד ואחרים, שמפיצים את אבקותיהם בחודשי האביב והסתיו. כותלית יהודה היא עשב בר אופייני לאזור הים-התיכון שצומח ליד קירות בתים ישנם ושרידי אתרים ארכיאולוגיים ומטריד בעיקר בערים צפופות. הוא גורם לקדחת השחת ברוב ימות השנה (חוץ מהחורף) ומפזר את אבקתו בעיקר בימים חמים. בשיחים בולטת הלענה (שאליה שייכים גם עשבי התבלין "שיבא"), שפורחת בעונת החגים דווקא – בסתיו.

כיצד מטפלים בקדחת השחת

מניעה – אין דרך למנוע את פיזור אבקות הצמחים באוויר בעונת הפריחה. לאנשים אלרגיים מומלץ לשהות במקומות סגורים ולהפעיל מערכת מיזוג אוויר המצוידת במסננים (פילטר), כדי למנוע את חדירת חלקיקי האבקה לבית.

תרופות לקדחת השחת

הטיפול התרופתי כולל בעיקר אנטי-היסטמינים, בטבליות או בסירופ. תרופות אלה חוסמות את השפעת ההיסטמין המופרש מתאי הפיטום עקב התגובה האלרגית, והן יעילות מאוד להפחתת גרד, נזלת מימית והתעטשויות. בשנים האחרונות קיימים תכשירים אנטי-היסטמיניים יעילים מאוד, הניטלים אחת ביום והם נטולי השפעות לוואי כמו טשטוש ונמנום. תכשירים אלה (לורטדין/לורסטין, זילרג'/היסטזין, טלפאסט, מיזולן, אריוס) מאפשרים לתפקד תפקוד מלא בכל תקופת קדחת השחת שעשויה לארוך שבועות מספר. למעשה אין היום כל מקום ליטול תרופות אנטי-היסטמיניות ישנות (אהיסטון, פניסטיל, סידלין ואחרים), מכיוון שהן "מצטיינות" בהשפעתן השלילית על הערנות ועל התפקוד היום-יומי בנהיגה או בהפעלת מכונות. קיימים תכשירים אנטי-היסטמיניים להזלפה מקומית לאף ולעיניים כגון ליבוסטין, רינולסט ואופטילסט.

תכשירים אנטי-אלרגיים מקבוצת הכרומולינים (טילאביסט, אופטיקרום) ניטלים בהזלפה לאף ולעיניים וניתנים כטיפול מונע בקדחת השחת. קבוצת תרופות נוספת שהוכיחה את יעילותה לטפל בקדחת השחת היא הקורטקוסטרואידים לטיפול מקומי (טופיקליים), הניתנים לשאיפה או לריסוס ישיר לאף או לסימפונות. בניגוד לסטרואידים לטיפול מערכתי ("קורטיזון" בטבליות או בזריקות) – שיצא להם שם רע בשל השפעות לוואי מרובות – התרופות הניטלות בהתזה מקומית (טופיקליות) מומלצות לטיפול. הן יעילות מאוד כנגד תסמיני קדחת השחת ואין להן השפעות לוואי משמעותיות. אם יש גודש באף, אפשר להוסיף תכשיר למניעת גודש, בטיפות עיניים (אופטיזול, אנטיסטין-פריוין), בטיפות אף (אוטריווין, ויברוסיל) או בטבליות (סינופד, קלרינאזף נוסידקס). תרופות אלה גורמות לכיווץ כלי הדם ברקמות ולהפחתת הגודש. הן מביאות לידי הקלה מיידית, אך רצוי שלא לנטלן לטווח ארוך בשל השפעות לוואי.

חיסונים

הדרך היחידה להפחית את התגובה החיסונית האלרגית מן היסוד, ולמנוע את התופעות החוזרות ונשנות של קדחת השחת, היא חיסון (אימונותרפיה). הטיפול ניתן בתמציות מטוהרות של חלבונים המופקים מאבקות הגורמות לאלרגיה. יתרונו של החומר המוזרק לחולים הוא בהיותו חומר טבעי המופק מאבקת הצמח הגורם לאלרגיה. מאידך גיסא, החיסון עלול לגרום לתגובה אלרגית אם יינתן לחולה בריכוז גבוה מדיי. לכן הטיפול האימונותרפי ניתן רק בידי רופא מומחה במרפאה מיוחדת המצוידת כראוי. לאחר תקופת החיסון הראשונה (זריקות שבועיות במשך כחודשיים-שלושה) הטיפול החיסוני ניתן ב"מנת דחף" אחת בחודש, כשלוש עד חמש שנים, כדי לשמור על החסינות בבוא עונת הפריחה. החיסונים מוכיחים את יעילותם ביותר מ-75 אחוזים מהמקרים. בזכותם מרבית המטופלים יכולים לעבור את תקופת קדחת השחת במעט תסמינים וכמעט בלי נטילת תרופות.

 

עוד בנושא אלרגיה:

אלרגיה ועונות השנה
טיפול במחלות אלרגיות
טיפה על אלרגיה - וטיפים על התמודדות עימה
אלרגיה לעקיצות דבורים וצרעות
רגישות לתרופות
אלרגיה למזון
קרדיט אבק הבית: גורם מספר אחד לתופעות אלרגיות בארץ
קרדיט אבק הבית: עצות זהב להקלת המצב
חרלת (אורטיקריה) ואנגיואדמה - פריחה עורית
אלרגיה ללטקס (גומי טבעי)
גנחת הסימפונות: אסתמה
היבטים פסיכולוגיים של גנחת הסימפונות (אסתמה) במשפחת הילד החולה
מנגנון התגובה האלרגית
הגישה האבחונית לאלרגיה

ביבליוגרפיה:
כותר: קדחת השחת
מחבר: רשף, אבנר (ד"ר)
תאריך: מרץ 2003 , גליון 106
שם כתב העת: מכביתון : להרגיש טוב, להיות בריא!
הוצאה לאור: מכבי שירותי בריאות
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית