יהודה אלחריזי (1170-1235)

תולדות חיים

אלחריזי היה משורר ומתרגם עברי שנולד בספרד. בשנות העשרים לחייו יצא ממולדתו לסיור ממושך בארצות המזרח, סיור שאחריו לא ידוע אם חזר לספרד. במהלך מסעותיו הגיע לירושלים, לדמשק, לארם צובה, לבגדד ועוד. את רוב יצירותיו כתב בשנות מסעותיו. יצירתו העיקרית היא "ספר תחכמוני".
אלחריזי עסק גם בתרגום מערבית לעברית, ותרגם בין השאר את ספרו של רמב"ם – "מורה נבוכים" וכן את המקאמות של המשורר הערבי אל-חרירי.

אלחריזי היה ככל הנראה המשורר העברי הראשון שכתב מקאמות. שירתו של אלחריזי כוללת תיאורים משדה הקרב, סערות ים ותיאורי טבע - והכל בעברית, כמובן.

ספר תחכמוני

יצירתו העיקרית של יהודה אלחריזי. הספר נכתב בסגנון המקאמה בהשפעת המקאמות של המשורר הערבי אל-חרירי - מקאמות שתורגמו לעברית בידי אלחריזי עצמו (ונקראו בשם "מחברות איתיאל").
נראה שספר תחכמוני היה ספר המקאמות הראשון שנכתב בעברית, וכמה מן המקאמות שבו תורגמו אחרי זמן לשפות אחרות - ללטינית, אנגלית, צרפתית, גרמנית והונגרית.

כ-300 שנה אחר כך, במאה ה-16, כתב זכריה אלצאהרי מתימן ספר מסעות בסגנון דומה ("ספר המוסר").
בספר תחכמוני מתאר אלחריזי בסיפורים מחורזים את הקהילות היהודיות שבהן ביקר, ומוסר בכך מידע בעל ערך רב על חיי היהודים ותרבותם במאה ה-13.

מתוך ספר תחכמוני: צלאח א-דין מזמין את היהודים לחזור לירושלים
הנה קטע (בעיבוד קל) משיחה שניהל יהודה אלחריזי במאה ה-13 עם יהודי מתושבי ירושלים.
את השיחה רשם בחרוזים בספר תחכמוני:
"ובעודי מתהלך... ראיתי לעומתי איש מבני העיר. ויאמר לי: אחשוב כי אתה מקצה גלויות ומארצות נוכריות. אמרתי: כן הדבר... ועתה רצוני לשאול אותך דבר... מתי באו היהודים לעיר הזאת? אמר לי: מיום שלכדו אותה הישמעאלים שָׁכְנוּ בה ישראלים. אמרתי לו: ומדוע לא שכנו בה ישראלים בהיותה בידי הערלים? אמר לי: מפני שאמרו [הנוצרים] כי הרגנו את אלוהיהם...
אמרתי: ואיך הייתה סיבת חזרתכם אל המקום הזה? אמר: כי האלוהים... ריחם על עמו ואמר: לא טוב שיהיו בני עשיו את ההיכל שלי יורשים, ובני יעקב יהיו משם גרושים...
ואלוהים עורר את רוח מלך הישמעאלים... וה' נתן את ירושלים בידו. והוא ציווה להעביר קול קורא...: דברו על לב ירושלים לבוא אליה כל הרוצה מזרע אפרים... מאשור וממצרים... ועתה אנו יושבים בצל השלווה..."

© יהודה אלחריזי, ספר תחכמוני, הכין לדפוס לפי מהדורות שונות י' טופורובסקי, הקדים מבוא י' זמורה, תל אביב (הוצאת מחברות לספרות) תשי"ב-1952. עמ' 248-247.