אתר התיירות הבא

טיסות לחלל עשויות להיות שוות לכל כיס ופופולריות, כך שהחלל יוכל להפוך ליעד תיירותי. כך אומרים שני מדענים אמריקנים. לפי חישובים שפרסמו במגזין ניו סיינטיסט, טיסה לחלל תוכל לעלות 15 אלף דולרים, שבריר האחוז מהמחיר הנוכחי.

עד כה המריאו לחלל שני אנשים ששילמו על הכרטיס ולא נשלחו מטעם ממשלה זו או אחרת. דניס טיטו ומארק שתאלוורת' שילמו 20 מיליון דולרים כדי לשהות ימים אחדים על סיפון תחנת החלל הבינלאומית. ואולם האקסלוסיביות הכרוכה בתיירות בחלל עומדת להשתנות. שני מדענים – ג'יי פן וצ'ארלס לינדלי מחברת אירוספייס קורפ בקליפורניה תכננו מערכת חדשה לשיגור נוסעים לחלל. לדבריהם הם ישתמשו במערכת בת שני שלבים.

טיל שיגור הניתן לשימוש חוזר ישא חללית קטנה יותר עד לקצה האטמוספירה, ואז ידאה בחזרה לכדור הארץ לתדלוק מחודש. תא החלל יוכל להמשיך לתחנת חלל הנמצאת במסלול סביב כדור הארץ. הנוסעים יירדו ואחרים ישובו עם הרכב לכדור הארץ. שיטה זו תאפשר לרכבי החלל לבצע 9,500 טיסות בשנה, לעומת עשר טיסות בלבד במעבורות החלל. במחיר של 15 אלף דולרים לנוסע ניתן יהיה להחזיר את ההשקעה בתוך שש שנים לאחר תחילת הפרויקט.

מדובר בסוג חדש של חלליות שיהיו זולות לתחזוקה, וידרשו רק כמה עשרות מהנדסים ולא אלפים הנדרשים היום לתחזוקת המעבורות שגם כך מבצעות דברים שהיו מעבר ליכולתן המתוכננת. הם גם מציעים לשנות את מקור הדלק ממימן נוזלי לפארפין, דבר שיפחית את העלויות באורח ניכר.

השניים מעריכים כי ידרשו שבע שנים לפיתוח ובניית המערכת החדשה.

לטווח הרחוק יותר, אחד הרעיונות הטכנולוגיים המדהימים שבהם "משתעשע" באחרונה המשרד לפרוייקטים מתקדמים של נאס"א, השוכן בבסיס החלל ע"ש מרשל, הוא בניית מעלית שתנסוק מפני כדור הארץ עד לגובה מסלולו של לוויין. אם ירקום עור וגידים, נוכל בעתיד להגיע לתחנת החלל, שתוצב בגבהים הרבה יותר גדולים מתחנת החלל הבינלאומית המוקמת עתה - אבל לאחר תשלום זעום של כ-200 דולר (דמי נסיעה במעלית) - במקום 20 מיליון הדולרים ששילמו שני תיירי החלל.

המעלית לחלל איננה רעיון חדש. עוד בשנת 1895 הגה הרוסי צ'יולקובסקי בניית מגדל גבוה מאד מהקרקע - שראשו ישא תחנת חלל במסלול גיאו-סינכרוני (מסלול שבו הוא נראה כאילו קבוע באותה נקודה ולמעשה מסתובב ביחד עם כדור הארץ), בגובה 35,786 ק"מ.

ארתור סי. קלארק, סופר המדע הבדיוני, הגה מתקן דומה בספרו "מזרקות גן העדן". אבל עכשיו הרעיון הספרותי נדון די ברצינות בנאס"א. האמריקנים יותר מעשיים - כיוון שנראה באופק פתרון לבעיה הקרדינלית שעד כה הציבה מיכשולים למימוש החזון הזה: החומר ממנו יבנה כבל המעלית המסלולית.

החישובים הראשונים בעניין זה נעשו בשנת .1966 הם הראו אז שאין עדיין בנמצא חומר חזק במיוחד ( מבין החומרים שהיו מוכרים בשעתו) ושיהיה מסוגל לעמוד במאמצים ויקרע. בשנים האחרונות נמצאו צורות סידור של אטומי פחמן בפרודות מורכבות, חלק מהן חזקות דיין כדי לבנות מהם את הכבל החזק בעולם. החומרים המיוחדים הם צינוריות זעירות, בנויות מאטומי פחמן הכרוך סביב ציר ארוך יחיד.

בגירסה המודרנית של מעלית החלל תחל הבנייה מתחנת חלל שתוצב במסלול גיאו-סינכרוני. התחנה "עומדת" מעל נקודה מסויימת שעל קוו המשווה - וממנה מתחילים לצאת שני כבלים הבנויים מצינוריות פחמן. כבל אחד יורד לעבר פני כדור הארץ והאחר משוחרר לעבר החלל. ככל שיותר כבל יהיה משוחרר, כך יעלה קוטר הכבל החדש שמשתחרר (כדי לתמוך בתוספת הכבל).

קרוב לפני כדור הארץ, בגובה 50 ק"מ, יחובר הכבל היורד לראשו של מגדל גבוה, נישא מכל ההרים שעל פני האדמה. זה יהיה בסיס המגדל שיביא את הנוסעים אל הכוכבים. הכבלים לא ישמשו להסעת מטענים, אלא רק יתמכו בקרוניות המעלות מטען ואנשים לחלל, בעוד שקרוניות דומות יירדו, מעברו השני של הכבל.

ואם לא נוכל לטוס בעצמנו אולי נוכל לשלוח לחלל נציג אוטנטי של גופנו. חברה מיוסטון מציעה להטיס לחלל דגימות DNA של ארבעה וחצי מיליון אנשים. כל אחד מהם ישלם 50 דולרים. Teamencounter היא חברה בת של חברת Celetis שמאז '97 משתמשת בטילים היוצאים את גבולות האטמוספירה כשהם נושאים את אפרם של אנשים, שביקשו בצוואה לשרוף את גופתם ולפזר את שאריותיהם בחלל החיצון.

מצוידת בידע הטכני של החברה האם, מתכננת החברה הבת לבנות חללית המבוססת על עיקרון הרוח הסולארית (Solar Sail) כדי להגשים מטרה אחרת.

החלליות הסולאריות שונות ממעבורות החלל המוכרות של נאס"א. מטרתן לעשות שימוש ברוח הסולארית שמפיקה השמש ולהשתמש בעיקרון סירת המפרש השטה על פני המים באמצעות כוחה של הרוח. לשם כך, פורשת החללית מפרש מיוחד בגודל של מגרש כדורגל אליו קשור מיכל קטן המכיל בתוכו את התכנים אשר יימצאו על-ידי החייזרים. היתרון של חלליות מסוג זה הוא שבעוד שבתחילת דרכן הן אטיות בהשוואה לחלליות מסורתיות, הרי שעם הזמן הן תופסות תאוצה והופכות למהירות בהרבה מהחלליות הרגילות. ב-Encounter 2001 מעריכים שהחללית תצא לדרכה במהלך שנת .2003 היא תקיף את כדור הארץ במשך שלושה שבועות למטרת בדיקות מערכת וב-,2018 הם צופים, היא תעבור את כוכב הלכת פלוטו - המרוחק ביותר מהשמש. כשתצא החללית ממערכת השמש תעמוד מהירותה על 7.8 מייל לשנייה, וזאת לעומת 5 מייל לשנייה של חלליות רגילות.

עלות התוכנית נאמדת בכ-25 מיליון דולר ורובה תמומן בידי משקיעים פרטיים וכן בידי הציבור, שיבקש להעביר את מטענו הגנטי אל החלל. צ'ארלס צ'אפר, נשיא החברה, אמר לסוכנות הידיעות אי-פי כי עד כה נרשמו לתוכנית כ-67 אלף איש, וכי אין לו כל ספק שבחודשים הקרובים יצטרפו מאות אלפים נוספים.

אחד המשתתפים היותר מפורסמים שכבר הסכימו לקחת חלק בתוכנית הוא סופר המדע הבידיוני ארתור סי. קלארק. קלארק אמר שישמח ליטול חלק בטכנולוגיה שאותה חזה כבר ב-,1963 אז כתב סיפור קצר בשם "הרוח מהשמש", שעסק בנסיעה בחלל שעושה שימוש ברוח סולארית. "להתראות לך שיבוט שלי", היה המסר שבחר קלארק כמסר שילווה את דגימת השיער שלו. לדבריו, ייתכן שבעתיד תמצא החללית את דרכה לציוויליזציה שתבחר לשבט אותו מהמידע הגנטי ששלח לחלל. קלארק לא ידע להעריך האם השיבוט שלו יכתוב ספרים מצוינים כמו המקור.

ידען תיירות בחלל