עמוד הבית > מדעים > ביולוגיה > בעלי חייםעמוד הבית > מדינת ישראל > חבלי ארץ
אוניברסיטת תל אביב. קמפוס טבע


תקציר
התיאוריה האקולוגית גורסת כי שני מינים שמנצלים משאב מסוים בדרך דומה לא יכולים לחיות יחד. כלומר אם שני המינים מתחרים על אותו המשאב, למשל מזון דומה, הם לא יוכלו לחיות יחד והמין הפחות מוצלח יכחד כתוצאה מתחרות זו. כיצד אם כן מצליחים מינים כה רבים לחיות יחד בשטח מצומצם כישראל? - בעלי החיים נמנעים מתחרות עם מינים אחרים על ידי שימוש באחת ממספר אסטרטגיות עיקריות: חלוקה במרחב, חלוקה בזמן וניצול שונה של בית הגידול.



כיצד חולקים מינים קרובים את אותו חבל ארץ?
מחבר: שי מאירי


התיאוריה האקולוגית גורסת כי שני מינים שמנצלים משאב מסוים בדרך דומה לא יכולים לחיות יחד. כלומר אם שני המינים מתחרים על אותו המשאב, למשל מזון דומה, הם לא יוכלו לחיות יחד והמין הפחות מוצלח יכחד כתוצאה מתחרות זו. כיצד אם כן מצליחים מינים כה רבים לחיות יחד בשטח מצומצם כישראל?

בעלי החיים נמנעים מתחרות עם מינים אחרים על ידי שימוש באחת ממספר אסטרטגיות עיקריות:

1. חלוקה במרחב - ישנם מינים ש "חילקו" ביניהם את הארץ כפי שחילקו ביניהם מנהיגי בעלות הברית את העולם שלאחר מלחמת העולם השנייה. החלוקה יכולה להתבסס על משתנים כגון אקלים, קרקע וצמחייה. כך למשל, שלושה מינים של שועלים חיים בישראל, אך כל אחד "תפס" אזור שונה: השועל המצוי "תפס" את החבל הים תיכוני של הארץ, שועל החולות חי בנגב באזורים שחונים (פחות ממאה מילימטרים של גשם בממוצע שנתי), ואילו שועל הצוקים חי באזורים סלעיים בבקעת הירדן ובאילת. אותה התופעה מתרחשת גם בין המריונים: המריון המצוי מצוי בחבל הים-תיכוני, מריון החולות חי בחולות הנגב המערבי ומישור החוף מעזה ועד אזור תל-אביב, ומריון המדבר חי בנגב, בערבה ובמדבר יהודה.

מצב זה שבו מספר מינים מחליפים זה את זה לאורך קו גבול אקלימי או קרקעי קרוי ויקאריזם.

2. חלוקה בזמן - ישנם מינים שחולקים אותו שטח, אך מחלקים ביניהם את שעות היממה. לדוגמה, ישנם שני מיני גרבילים החיים במישור החוף: גרביל החוף וגרביל החולות. גרביל החולות, הגדול יותר, יוצא לחפש אחר מזון בשעות הלילה המוקדמות, באזורים חשופים יחסית מצמחייה. לאחר שאלו חוזרים למחילותיהם, מתחילים גרבילי החוף הקטנים יותר לצאת החוצה ולחפש מזון כשהם ממקדים את חיפושיהם באזורים בהם מצוייה מעט יותר צמחייה.

הפרדה ברורה יותר בזמני פעילות ניתן לראות בין שני מיני הקוצנים של ישראל. הקוצן המצוי פעיל בשעות היום בעוד הקוצן הזהוב הדומה לו בהעדפותיו התזונתיות פעיל דווקא בלילה, זאת לפחות באזורים בהם חיים גם קוצנים מצויים.

     

בתמונות: קוצן מצוי (מימין) וקוצן זהוב (משמאל). מקור: קמפוס טבע, אוניברסיטת ת"א

3. ניצול שונה של בית הגידול - דרך נוספת להימנע מתחרות ישירה היא להתמחות באכילת מזון מסוים או בתפישת גומחה אקולוגית שונה באותו אזור. כלומר כל מין יאכל מזון מעט שונה או ינצל תנאים אקולוגיים מעט שונים מן המין השני. לדוגמה עטלפי-חרקים באזור ים המלח התמחו בגומחות אקולוגיות שונות - צייד בחלקים שונים של הסביבה. ישנם מינים הצדים את טרפם באזורים בהם הצמחייה עבותה. מינים אחרים צדים בשטחים פתוחים, אחרים מעל מקווי מים, חלקם העדיפו קצות מצוקים, ועטלף אחד (הקרוי "עטלפון לבן-שוליים") מעדיף לצוד את טרפו ליד פנסי הרחוב....

מינים שונים של טורפים התמחו בתפישת טרף בגודל שונה. למשל גירית הדבש, גירית מצויה דלק וסמור הם כולם טורפים קטנים, אך כל אחד מהם צד טרף בגודל מעט שונה, וכך כולם יכולים לגור יחדיו באותו אזור בלי להתחרות ישירות זה בזה. על מנת שכל אחד מהם יוכל לצוד טרף בגודל שונה התפתחה אצל כל אחד מהם שן קטילה (ניב) בגודל שונה.

דלק. מקור: קמפוס טבע, אוניברסיטת ת"א

 

גירית הדבש. מקור: קמפוס טבע, אוניברסיטת ת"א

לסיכום, ניתן לראות שארץ ישראל מהווה מוקד משיכה למגוון גדול של מינים החיים כאן יחדיו. האקלים המגוון, עושר הקרקעות והמיקום המיוחד של ארץ ישראל על פני מפת העולם הם שמאפשרים את העושר העצום בארצנו הקטנטונת.

ביבליוגרפיה:
כותר: כיצד חולקים מינים קרובים את אותו חבל ארץ?
מחבר: מאירי, שי
שם  האתר: קמפוס טבע
בעלי זכויות : אוניברסיטת תל אביב. קמפוס טבע
הוצאה לאור: אוניברסיטת תל אביב. קמפוס טבע
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית