עמוד הבית > ישראל (חדש) > אוכלוסייה וחברה > תנועות ארגונים ומוסדותעמוד הבית > מדעים > אקולוגיה ואיכות הסביבה > שמירת טבע וסביבה > אירגונים עמוד הבית > ישראל (חדש) > אקולוגיה ואיכות הסביבה
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכיתקרן אבי חי




תקציר
על הקמת רשות שמורות הטבע בי"ב בשבט תשכ"ד (1964) - על מהי שמורת טבע, על הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, על שמורת טבע וגן לאומי, על כללי התנהגות והוראות בטיחות לטיולים בשמורות טבע ובגנים הלאומיים ועל האדם הראשון ותפקידו בשמירת הטבע.



הקמת רשות שמורות הטבע
מחברת: מתיה קם


הקמת רָשׁוּת שמורות הטבע – י"ב בשבט תשכ"ד (1964)

בתאריך י"ב בשבט בשנת תשכ"ד (26.1.1964) – שלושה ימים לפני ט"ו בשבט – קיבלה ממשלת ישראל את ההחלטה, להקים את רשות שמורות הטבע, במטרה להגן על הטבע ולטפח את שמורות הטבע בארץ.
16 שנה חלפו מהקמת המדינה (תש"ח – 1948) עד הקמת רשות שמורות הטבע (תשכ"ד – 1964). בכל אותן שנים הייתה מדינת ישראל עסוקה בבעיות קשות של ביטחון, כלכלה וקליטת עלייה. ורק בשנת תשכ"ד התפנתה הממשלה לעסוק גם בבעיות הקשורות לשמירת הטבע והנוף, ולצד רשות שמורות הטבע – הקימה באותה שנה גם את רשות הגנים הלאומיים.
על איחוד שתי הרשויות לרשות אחת – הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים – בהמשך.

שְׁמוּרַת טבע – מהי?

המילה שְׁמוּרָה באה מן הפועל לשמור. שמורת טבע – היא אזור שבו נשמרים הנוף, הצמחים ובעלי החיים, ובו הם מוגנים על-פי חוק המחייב את כל אזרחי המדינה ואת רשויות השלטון בישראל. מקום שהוכרז כשמורת טבע – נשמר כשטח פתוח; אסור לעשות בו שינויים כלשהם, ובכלל זה – אסור לבנות בו כמובן.
שמורות הטבע נועדו לשמור על המגוון של סוגי הנוף, הצמחים ובעלי החיים בישראל, כדי למנוע את היעלמותם של צורות נוף – כמו מערות או חולות, של מקורות מים – נחלים או מפלים, של צמחי בר – כגון כלניות ואירוסים, או של בעלי חיים – נשרים, נמרים, יעלים ועוד. בהתאם לכך נקבעו סוגים שונים של שמורות – כפי שמפורט בהמשך.
בחודש טבת תשס"ג הוכרזו חמש שמורות טבע חדשות, ובהן: שמורת יהודייה-גַמְלָא בגולן, ובה מפל המים הגבוה ביותר בישראל, עתיקות העיר גמלא, ומושבת קינון נשרים הגדולה בישראל. שמורת גבעת הכלניות בעמק חפר מדרום לקיבוץ מענית, ובה ריכוז גדול של פריחת כלניות. שמורת חוף ראש הנקרה בצפון הגליל המערבי, הכוללת את הנקרות המיוחדות ואת השילוב של הר וים.

הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים – תשנ"ח (1998)

במשך 34 שנים פעלו רשות שמורות הטבע והרשות לגנים לאומיים – כל אחת לחוד. האיחוד של שתי הרשויות בא על רקע המצב החדש שנוצר במדינה לקראת סוף המאה ה- 20, ואשר חייב פעולה משותפת ונמרצת בכל הקשור לשמירת הטבע, הגנים הלאומיים והאתרים ההיסטוריים במדינת ישראל. תהליכים שונים הקשורים להתפתחות המדינה הציבו סכנות ואיומים גם לטבע ולצומח וגם לאתרים היסטוריים ולאומיים בישראל: הגידול באוכלוסיית המדינה הביא לתנופת בנייה, שכללה הקמת יישובים חדשים, הרחבת ערים ויישובים קיימים – וסלילת כבישים רבים. כל אלה יחד גרמו לצמצום ניכר בשטחי הטבע הפתוחים, והעמידו בסכנה את גורל החי והצומח ואת גורלם של מבנים ואתרים היסטוריים ולאומיים.
וכך בשנת תשנ"ח – 1998 אישרה הכנסת את חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה.

שמורת טבע – וגן לאומי

ההבדל בין שמורת טבע לגן לאומי הוא במטרה ובתפקיד של כל אחד מהם:
שמורת טבע נועדה בראש וראשונה להגן על הטבע: לשמור על שטח השמורה – על הנוף, המערות, המים וכדומה הנמצאים בשמורה, וכן על הצמחייה ובעלי החיים שבתוכה, ולהגן על כל אלה "מפני שינויים בלתי רצויים".* יש סוגים שונים של שמורות טבע, ובהן: שמורות של צמחייה – כמו שמורת הר מירון שליד צפת; שמורות של נופי מים – כגון תל דן בגליל העליון; שמורות של חולות – דוגמת שמורת ניצנים במישור החוף הדרומי; שמורות של מערות – כגון מערת הנטיפים ליד קיבוץ בית גוברין; שמורות בעלי חיים – ובהן החי-בר ביוטבתה ובהר הכרמל.
גן לאומי נועד לטפח את הסביבה ואת האתרים שבה ולהכשיר אותם לביקורים של הציבור הרחב. יש גנים ארכיאולוגיים והיסטוריים, המבוססים על אתר חשוב להיסטוריה של ארץ ישראל ועם ישראל, ובהם: הגן הלאומי במצדה, בית הכנסת העתיק בבית אלפא, הגן הלאומי בבית שאן והגן הלאומי בקיסריה. יש גנים לאומיים שהם חופים מוגנים, כמו: הגן הלאומי בחוף אכזיב, ויש גם גנים לאומיים שנבחרו בשל הטבע והנוף המיוחד שבהם, כמו חורשת טל בגליל העליון, והגנים הלאומיים בעין עבדת שבנגב.
על-פי הנתונים לשנת תשס"ג, יש בישראל כ- 400 שמורות טבע ו- 115 גנים לאומיים.

* חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח – 1998.

האדם (הראשון) ותפקידו בשמירת הטבע

הרשות לשמירת הטבע הוקמה במדינת ישראל במאה ה- 20. אך הרעיון של שמירה על הטבע ותפקיד האדם בשמירה על הטבע – הוא רעיון עתיק, הנזכר כבר בספר התנ"ך הראשון. על-פי המסופר בספר בראשית, אלוהים ברא את גן עדן ושם בתוכו את האדם הראשון – כדי שיעבוד בגן וישמור עליו: "ויקח ה' אלוהים את האדם ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה" (בראשית פרק ב פס' טו). על משמעות הפסוק ועל תפקיד האדם הראשון בשמירה על הטבע מסופר באחד ממדרשי האגדה.*
במדרש מסופר שאלוהים הראה לאדם את גן עדן ואת כל האילנות שבו, ואמר לו: "רְאֵה מַעֲשַׂי, כמה נאים ומשובחים הם. וכל מה שבראתי – בשבילך [האדם] בראתי". והמדרש מוסיף ומספר, כי אלוהים הזהיר את האדם ואמר לו: "תן דעתך שלא תקלקל ו[לא] תחריב את עולמי, שאם תקלקל – אין מי שיתקן אחריך."

 * מדרש קהלת רבה, פרשה ז. מדרש "קהלת רבה" (=קהלת הגדול) הוא אחד מקובצי המדרשים המבוססים על דברי האמוראים, חכמי התלמוד, שחיו במאות 3-6 לספירה. עריכתו וכתיבתו של מדרש קהלת רבה (כמו של רוב מדרשי האמוראים) נעשו בתקופה מאוחרת יותר, בימי הביניים (עד למאה ה- 12).
מדרש "קהלת רבה" הוא אחד מקובצי מדרשים שכל אחד מהם נקרא "רבה" (=הגדול). יש מדרש רבה לכל אחד מחמשת חומשי תורה – בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים – וכן לחמש המגילות – מגילת אסתר, שיר השירים, רות, איכה וקהלת.

כללי התנהגות והוראות בטיחות לטיולים בשמורות הטבע ובגנים הלאומיים

- תכננו את הטיול מראש. השתדלו להתעדכן במירב המידע על מסלול הטיול… בתחנות המידע ומרכזי המבקרים בשמורות הטבע ובגנים הלאומיים.
- הצטיידו במפות סימון שבילים מעודכנות…
- בררו עם גורם מוסמך את פרטי המסלול: משך זמן ההליכה, קשיים, מקורות מים וכו'… חשוב לברר מראש על סכנת שטפונות ותנאי שרב צפויים.
- הקפידו להתחיל את הטיול הרגלי מוקדם בבוקר, כדי לא להיכנס לחשיכה, ולא לטייל בשעות החמות.
- ההליכה והנסיעה מותרות בשבילים המסומנים בלבד. כל סטייה משביל מסומן עלולה להביא לאסון. יש להיזהר מאבנים מידרדרות.
- הליכה בחשכה אסורה בהחלט. אם נתקעתם בחושך, הישארו במקומכם ואל תנסו להמשיך ללכת כי הסכנות מרובות. המשיכו את הטיול רק בבוקר ורק כשתנאי התאורה טובים.
- אם בידכם מכשיר קשר או טלפון סלולרי, הודיעו לאלה שבידם מידע על מסלולכם, שאתם נשארים במקומכם עד הבוקר.
- אל תסמכו על מקורות המים שבדרך. מרבית מקורות המים הטבעיים כמו נחלים, מעיינות או בורות מים אסורים לשתייה. הצטיידו בשלושה עד חמישה ליטר מים ליום לאדם (בהתאם לעונת השנה ולאזור הגיאוגרפי של מסלול ההליכה).
- הצטיידו באמצעי איתות ותאורה – פנסים, גפרורים וכו'.
- הקפידו על לבוש מתאים – נעלי הליכה, כיסוי ראש וכו'.
- היזהרו מהכשת נחשים ועקיצת עקרבים – אין להרים אבנים, מתחתיהן עלולים להסתתר בעלי חיים ארסיים.
- - - - -
- לפני היציאה לטיול, השאירו פרטים בכתב על מספר וגיל המשתתפים בטיול, על המסלול שבחרתם ולוח הזמנים. מסרו את הפרטים לאדם אחראי בבית, במוסד החינוכי או ביישוב שממנו אתם באים…
- הטיולים בשטחי אש אסורים ללא תיאום וקבלת אישור מוקדם מגורמי צה"ל.
- השהייה בלילה מותרת בחניונים המאושרים בלבד.
- הישמעו להוראות עובדי הרשות ואנשים מוסמכים אחרים הנמצאים במקום. צייתו לשלטי ההסברה וההזהרה – ואל תחבלו בשלטים הנמצאים בשטח, כדי לא לפגוע בביטחונם של מטיילים הבאים אחריכם.
- לאחר שטיילתם, ביליתם, לנתם ואכלתם בשטח – השאירו את המקום נקי לבאים אחריכם.

מתוך: דיוקן הרשות, אגף הדוברות וההסברה של רשות שמורות הטבע והגנים. באדיבות רשות שמורות הטבע והגנים. www.parks.org.il

ביבליוגרפיה:
כותר: הקמת רשות שמורות הטבע
שם  האתר: קופצים ללוח העברי
מחברת: קם, מתיה
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; קרן אבי חי
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; קרן אבי חי
הערות: 1. המידע שלפניך נכתב במסגרת מבחר - תכנית בתרבות ישראל בגישה רב תחומית. התוכנית פותחה בסיוע קרן אבי חי ובשיתוף משרד החינוך.
הערות לפריט זה: 1. תחקיר: שלומית טור-פז
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית