עמוד הבית > מדעים > אקולוגיה ואיכות הסביבה > שמירת טבע וסביבהעמוד הבית > מדעי החברה > גיאוגרפיה > גיאוגרפיה של האדם > תכנון מרחביעמוד הבית > ישראל (חדש) > אקולוגיה ואיכות הסביבהעמוד הבית > ישראל (חדש) > תשתיות > אנרגיה > מקורות אנרגיה
ירוק כחול לבן : ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה



תקציר
בקיבוץ קטורה בונים כעת כמה מבנים על פי כללי "הבניה הירוקה". שיטה זאת מותאמת לתנאי הטבע, משתלבת בסביבה, מתחשבת בנתוני האזור ומנצלת את היתרונות הטבעיים של המקום. בעזרתה ניתן לחסוך באנרגיה בחומרי בניה ואף לצמצם את חומרי הפסולת.



בית ירוק בערבה
מחבר: נועם גרסל


"מכון הערבה" בקיבוץ קטורה מתכנן את מיבני הקבע של הקמפוס על-פי כללי 'הבנייה הירוקה', תוך ניצול מיטבי של יתרונות האקלים והסביבה המידברית.

בנייה 'ירוקה' בערבה אומנם לא תצבע את המידבר בירוק, אך בהחלט תביא לניצול תנאי הטבע המיוחדים לחבל-ארץ זה, לחיסכון משמעותי באנרגיה, להקטנת הצריכה בחומרי בניין ובכמויות פסולת הבניין בעת הבנייה.

במכון ערבה ללימודי הסביבה שבקיבוץ קטורה, צפונית לאילת, בחרו המתכננים את מיבני הקבע של הקמפוס ביישום עקרונות הבנייה 'הירוקה', וקבעו שורת עקרונות מנחים:


  1. הבנייה צריכה להתאים ולהשתלב בסביבה המידברית.


  2. סיגנון הבנייה צריך לבטא את 'פתיחותו' של המכון לבני הארצות השכנות באזור ואף לתלמידים מעבר לים.


  3. המיבנים ואירגונם בקמפוס צריכים לעודד ולאפשר מפגשים בין התלמידים.


  4. שיטות הבנייה צריכות לעמוד בקריטריונים סביבתיים מחמירים ביותר, ובכך לשמש דוגמה ואף הזדמנות להתנסות ב'חשיבה ירוקה' ולימוד שיטות וטכנולוגיות בנייה סביבתית.


יחידות המגורים ייבנו בצורת האות ח' סביב חצר מרכזית, שתהיה מוצלת על ידי פרגולות ותאפשר מפגשים בין התלמידים. לכל תלמיד יהיה חדר מגורים פרטי הפונה לסלון, ומטבח מרכזי המשותף לו ולעוד ארבעה תלמידים.


 

חיסכון בצריכת אנרגיה


דגש מרבי הושם על חיסכון בהוצאת אנרגיה לצורך קירור בקיץ וחימום בלילות החורף. מיצוב המיבנים יהיה כזה שינצל באופן מיטבי את כיווני הרוח, ויפחית ככל שניתן את החשיפה לקרינת שמש ישירה. גם הצללה הינה גורם חשוב ביותר להגנה מפני שמש הקיץ.

מעקה הגג הבולט יגן חלקית על החלונות מפני קרינה ויצל עליהם. על הגגות והמעברים בין הבניינים יסוככו פרגולות שתהיינה מכוסות בלוחות קולטי-שמש לייצור חשמל פוטו-וולטאי, או בכפות דקלים (מטעי תמרים הם ענף החקלאות העיקרי בערבה, והגזם מועלה כיום באש).




 

ייצור אנרגיה נקייה


התחשיב מראה שבנייה נכונה עשויה לחסוך 25-30% מצריכת האנרגיה לקירור, חימום ותאורה. אך המתכננים אינם מסתפקים בכך. הלוחות הפוטו-וולטאיים שיונחו במקומות מתאימים על הסוככים, ישמשו לייצור חשמל מאנרגיית השמש, דבר המתבקש באזור הערבה שבו שעות הקרינה רבות ביותר במשך השנה.


ההשקעה הראשונית בבניית מערכת ייצור חשמל כזו, גבוהה יחסית בהשוואה להתחברות אל רשת החשמל הארצית. ההבדל הוא בכך, שבהמשך יהיו הדיירים פטורים מתשלום חשבון חשמל. את העודפים שייווצרו בשעות היום ניתן יהיה למכור לרשת החשמל, ואילו בשעות הלילה יקנו חשמל מהרשת. היקף הייצור המתוכנן יהיה כ-50 קילוואט. חישובים מראים כי לאורך שנים, תביא המערכת לחיסכון כספי. החיסכון הסביבתי שבשימוש באנרגיית השמש במקום בזו המופקת מפחם או מזוט, הנו מיידי ומשמעותי. החיסכון נמדד בהפחתת פליטות דו-תחמוצת הפחמן (שהוא גז חממה) וכן מזהמי אוויר כמו תחמוצות חנקן וגופרית, הנפלטות בתהליך בעירת דלק פוסילי.

כמות החשמל שתיווצר בקמפוס, תספק את כל צרכיהם של קיבוץ קטורה ומכון ערבה. החיסכון במזהמים יהיה שקול, מבחינה כמותית, להורדת 27 מכוניות מהכביש.




 

חיסכון במים


בניגוד לשפע קרינת השמש, סובלת הערבה ממחסור חמור במקורות מים שפירים. מי הבארות מליחים למחצה, וניתן להשתמש בהם לכל צרכי הבית פרט לשתייה ובישול. לצורך זה הוקם בקיבוץ מיתקן התפלה.

כידוע, תהליך התפלת המים הנו עתיר אנרגיה (ואף כסף). לכן, שימוש מושכל במים יביא לחיסכון במשאב יקר זה, וימנע את זיהום הסביבה בשפכים.

לחיסכון במים יש, איפוא, חשיבות ראשונה במעלה. הדבר יושג על-ידי התקנת 'חסכמים' בברזים ובאסלות, ובעיקר על-ידי הגברת המודעות של התלמידים, כחלק ממערך הלימוד.

לאחר השימוש תיעשה הפרדה בין מים 'אפורים' (המגיעים מהכיורים והמקלחות) לבין הביוב מהאסלות. הזיהום העיקרי של המים האפורים מקורו בדטרגנטים. מים אלה, לאחר מיהול במים המליחים למחצה, ישמשו להשקיית הגינות והבוסתן שבמיתחם הקמפוס. מסיבה זו, הדטרגנטים בהם ישתמשו יהיו פריקים. מי הביוב הסניטרי יוזרמו, בשלב הראשון, למיתקן הטיהור המשותף לקיבוצים קטורה ולוטן. כיום, מיתקן זה אינו יעיל והקולחים שהוא מייצר הנם מליחים מדי ועשירים בחומרים אורגניים. הסיבה לכך היא, שהמיתקן קולט גם את מי הניקוז של הרפתות.

בינתיים, אנשי מכון ערבה, בשיתוף עם מו"פ ערבה דרומית, מתכננים מיתקן טיפול בשפכים בעזרת צמחיה מתאימה, מעין ביצות מובנות.

השלב הראשון של הטיפול יהיה, כרגיל, אגני שיקוע להקלת העומס האורגני. לאחר מכן, השפכים יוזרמו לאגני חימצון, אליהם יוכנסו צמחים ש'יחגגו' על השמש, המים וחומרי המזון שבמים.

צמחים אלה ישמשו מאוחר יותר כתוסף לתזונת הפרות. המים המטוהרים יופנו בזרימה איטית לוואדי מלאכותי, שיהיה מדופן ביריעות מונעות חילחול. על-גבי היריעות יונח מצע גידול מתאים לצמחי נוי, העמידים לתנאים המיוחדים שייווצרו.

עודפי המים יזרמו לאזור שבו יצמחו קנים ואשלים העומדים בריכוזי מלח גבוהים, וייצרו מליחה שמאפיינת את אזור הערבה. מליחות רבות שהיו באזור נהרסו לצורך בנייה או חקלאות, אך חשיבותן האקולוגית רבה ביותר, בהיותן תומכות בציפורים הנודדות באזור פעמיים בשנה. כזכור, הערבה הינה אחד משלושת הנתיבים הראשיים לציפורים הנודדות בין אירופה ואפריקה. הטכנולוגיה המוצעת לטיפול במים תהיה ניסיונית, והתוצאות ישמשו ללימוד והדגמה.




 

מיחזור


חשיבה סביבתית נכונה מחייבת הכנסת שיקולי מיחזור בבחירת החומרים ובהקמת מיתקנים מתאימים למיחזור הפסולת המצטברת.

כבר בתהליך הבנייה נבדקו כל החומרים לפי קריטריונים של 'מהעריסה עד לקבר'. דהיינו, באיזו מידה ניתן להפחית הצטברות פסולת בניין כבר בזמן הבנייה. הושם דגש על שימוש בחומרים ברי-מיחזור. כמו כן, נשלל השימוש בחומרים הנחשבים 'מסוכנים', הן במהלך חייהם כמרכיבים את הבניין והן לאחר שהפכו פסולת.

הסטודנטים עצמם יבנו מרכז מיחזור ליד הקמפוס. כבר עתה משתמשים בצמיגים משומשים לבניית מיכלים ומאצרות.

דוגמה יפה הינה הפיתרון שנמצא לפסולת נייר לבן, שהיא הפסולת העיקרית במכון הלימוד. הסטודנטים, במסגרת תרגיל שנעשה, מצאו כי נייר לבן גרוס הנו מצע טוב לוולדות בחי-בר הסמוך לקיבוץ. וכך, במחיר של מגרסת נייר נמצא פיתרון נכון סביבתית לפסולת הנייר.

במסגרת הלמידה תוך התנסות, יבנו הסטודנטים בית שקירותיו יהיו חבילות קש, המחוזקות במוטות ברזל. בצד הפנימי יצפו את הקש בקירות גבס, ובצד החיצוני ייעשה ציפוי בטיח. בקליפורניה, יש ניסיון מצטבר של כעשרים שנה בבניית בתים בסיגנון כזה. בקיבוץ קטורה, האחראי על הבנייה מטעם הקיבוץ, נבחנת אפשרות זו כשנתיים. התוצאה תהיה בית זול, בעל בידוד תרמי יעיל ביותר.

בידוד תרמי ניתן להשיג גם בעזרת צמר סלעים, צמר זכוכית או קצף פלסטי (חומרים 'המחזיקים' הרבה אוויר, הידוע כמבודד יעיל), או על-ידי שימוש ב'מסה תרמית', דהיינו, בניית קירות עבים ביותר, בהם כמות הבטון הגדולה מהרגיל משמרת קרירות בקיץ וחום בחורף. ביקור בבית עב-קירות מתחילת המאה, ימחיש זאת היטב.

דוגמה לבידוד על-ידי 'מסה תרמית' נקרתה למכון בדמות בונקר, מתקופת המלחמות עם שכנינו ממזרח. הסטודנטים יבנו בו ארובת מיזוג אוויר, ובכך יהפכו את הבונקר לכיתת לימוד. המיבנה גם יסמל את המעבר של האזור ממצב מלחמה לשלום, נושא חשוב במיוחד בקמפוס שבו לומדים גם סטודנטים מארצות שכנות, שעד לפני שנים לא רבות היו במצב מלחמה עם ישראל.

בוגרי שנת הלימוד במכון ערבה, יקחו איתם מיטען עשיר של ידע בנושאי איכות הסביבה, כמו-גם התנסות אישית ב'בנייה ירוקה' המשתלבת בסביבה מבחינת התחשבות בנתונים הטבעיים, ניצול היתרונות ומיזעור החסרונות.


ביבליוגרפיה:
כותר: בית ירוק בערבה
מחבר: גרסל, נועם
תאריך: נובמבר-דצמבר 1999 , גליון 28
שם כתב העת: ירוק כחול לבן : ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה
הוצאה לאור: ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה בישראל
הערות לפריט זה: הכותב הינו מנהל מכון ערבה
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית