הסדרי נגישות
עמוד הבית > ישראל (חדש) > שלטון וממשל > רשויות השלטון > הרשות המחוקקת - הכנסתעמוד הבית > מדעי החברה > אזרחות ומדע המדינה > דמוקרטיה > דמוקרטיה ישראלית
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכיתקרן אבי חי



תקציר
על הבחירות הראשונות במדינת ישראל - על תוצאות הבחירות ועל הזכות לבחור ולהיבחר.



בחירות ראשונות במדינת ישראל
מחברת: מתיה קם



 

כ"ד בטבת תש"ט – 25 בינואר 1949: בחירות ראשונות במדינת ישראל


זה קרה כשמונה חודשים לאחר הכרזת המדינה. מלחמת העצמאות עדיין לא הסתיימה, וכבר נקראו תושבי המדינה ללכת לקלפיות ולבחור את נציגיהם לכנסת ולממשלה.* יום הבחירות הוכרז כיום שבתון; אלף קלפיות הוצבו בערים, בכפרים, במושבים, בקיבוצים ובמשלטים צבאיים** בכל רחבי המדינה. באותה שנה היו במדינת ישראל כחצי מיליון בעלי זכות בחירה, והם באו לקלפיות בהמוניהם: 85% מבעלי זכות הבחירה השתתפו בבחירות הראשונות, שהתקיימו, כאמור, בתקופת מלחמת העצמאות.


* מלחמת העצמאות נמשכה, עם שתי הפסקות-אש, עד המחצית הראשונה של שנת תש"ט - 1949. לאחר שצה"ל הדף את ההתקפות של מדינות ערב, נחתמו בתיווך האו"ם הסכמי שביתת נשק: תחילה עם מצרים ולבנון (שבט תש"ט - פברואר 1949); חודשיים אחר כך – עם ירדן, ולבסוף, בתמוז תש"ט - יולי 1949 – עם סוריה.
** משלט: מונח מיושן למוצב. מקום גבוה יחסית – גבעה או צוק סלע - השולט על הסביבה מבחינה אסטרטגית
וצבאית.





 

מי ומי בבחירות הראשונות


בבחירות לכנסת הראשונה, שהתקיימו בחודש טבת תש"ט – 1949, השתתפו 21 מפלגות – אך רק 12 מהן עברו את אחוז החסימה.* הבחירות התנהלו ללא הפרעות או תקלות, בתחושה של חגיגיות ויראת כבוד, שהייתה משותפת לכל המפלגות ולאזרחי המדינה הצעירה: "היום אנו ניצבים על סף תקופה חדשה… אנו ניגשים להקים את בנייננו הממלכתי על יסודות… של חופש, שוויון, אחריות הדדית ומשמעת משותפת… [הכנסת הזאת נבחרה] על-ידי עם עצמאי היושב בארצו החופשית."**
מתוך 21 המפלגות המועמדות – רק 12 מפלגות זכו בבחירות, ובהן 4 מפלגות גדולות, שזכו ב- 75% מקולות המצביעים. תוצאות אלו הוכיחו לדעת הפרשנים את בגרותם הפוליטית של הבוחרים, שהצביעו בעיקר למפלגות הגדולות והשאירו מחוץ לכנסת מפלגות קטנטנות. ויש שמצאו משמעות סמלית בבחירה זו של 12 מפלגות: זלמן רובשוב, חבר הכנסת החדשה, הכריז: "הבית הזה מורכב מנציגים של 12 מפלגות, כמספר שבטי ישראל."***

ואלו היו ארבע המפלגות הגדולות, שזכו במרבית הקולות בבחירות הראשונות: מפא"י – מפלגת פועלי ארץ ישראל; מפ"ם – מפלגת פועלים מאוחדת; החזית הדתית המאוחדת ומפלגת חירות. לכנסת זו נבחרו, כאמור, גם מפלגות קטנות, ובהן – המפלגה הפרוגרסיבית; הספרדים ועדות המזרח; המפלגה הקומוניסטית הישראלית; התאחדות התימנים, רשימת הנשים של ויצ"ו.
כחודש לאחר הבחירות הוקמה הממשלה הראשונה בראשותו של דוד בן גוריון, שעמד בראש המפלגה הגדולה ביותר – מפא"י. בממשלה זו השתתפו, נוסף על מפא"י, גם מפלגת הפרוגרסיבים, מפלגת הספרדים והחזית הדתית.
הבחירות הראשונות התנהלו בצורה מסודרת וללא תקלות, והגבירו את האמון של מדינות העולם ביציבותה של ישראל, המדינה הדמוקרטית הקטנה והחדשה שקמה במזרח התיכון.

להלן קטעים מנאומו של נשיא המדינה הראשון, ד"ר חיים ויצמן, בישיבת הפתיחה של הכנסת הראשונה – ט"ו בשבט תש"ט:
"יום גדול היום הזה בחיינו. אל ייחשב הדבר לנו ליהירות יתירה, אם נאמר כי יום גדול הוא גם בחיי העולם. בשורת עידוד ותקווה טובה יוצאת בשעה זו מן הבית הזה, מעיר הקודש הזאת, לכל הנרדפים והמדוכאים בעולם כולו הנאבקים על חירות ושוויון... אם אנחנו, העם הדווי והסחוף, המדולדל והנדכא, זכינו למעמד זה – יש תקווה לאחריתם של כל הנושאים נפשם לדין צדק.

אישי (=חברי) הכנסת, שאו ברכה לכינוסכם הראשון. זכרו כי עיני כל העם היהודי אליכם נשואות, וכי הכיסופים (=הגעגועים) והתפילות של דורות… מלוות את צעדיכם. מי ייתן והיינו כולנו ראויים לגודל השעה ולכובד האחריות.

ייזכרו כל אחינו ואחיותינו, ביישוב ובתנועה הציונית, שהלכו לעולמם ולא זכו להגיע אתנו יחד עד הלום. נעמוד דום ונפקוד ברטט של קדושה את זכר בנינו ובנותינו, היקרים והאהובים, אשר בגבורת עלומים מסרו את נפשם על תקומת מדינת ישראל והגנתה.

הכנסת הראשונה למדינת ישראל פתוחה!"


* בבחירות הראשונות היה אחוז החסימה כשמו – אחוז אחד (1%) מן הקולות "הכשרים" של המצביעים (שפתק ההצבעה שלהם לא נפסל). באותן בחירות ראשונות עמד אחוז החסימה על 4,346 קולות "כשרים", ומפלגה שזכתה במספר קטן מזה – לא נכנסה לכנסת.
** ד"ר חיים ויצמן, הנשיא הראשון של מדינת ישראל, בנאומו בפתיחת הכנסת הראשונה ביום ט"ו בשבט תש"ט - 14 בפברואר 1949.

*** זלמן רובשוב-שזר (1889-1974) היה חבר הכנסת הראשונה, והתמנה לשר החינוך והתרבות בממשלה הראשונה. בשנת 1963 נבחר זלמן שזר לנשיא השלישי של מדינת ישראל, וכיהן בתפקידו זה עד לשנת 1973. שזר היה חבר פעיל בתנועה הציונית מצעירותו. בשנת 1924 עלה ארצה, ולצד פעילותו הציבורית היה חבר במערכת עיתון "דבר" ושימש גם כעורך העיתון. שזר חיבר ספרים רבים, בהם – קובצי מאמרים, ספרי שירה ומחקרים בתחום מדעי היהדות.




 

הזכות לבחור ולהיבחר


הבחירות הראשונות נערכו לפני חקיקת החוק שקבע את עקרונות היסוד של הבחירות לכנסת. אבל גם בחירות ראשונות אלו – כמו הבחירות לאסיפה הנבחרים בתקופת המנדט – היו על-פי אותם עקרונות, שאחר כך נקבעו בחוק יסוד: "הכנסת תיבחר בבחירות כלליות, ארציות, ישירות, שוות, חשאיות ויחסיות".
העיקרון של בחירות כלליות קובע, ש(כמעט) לכל אזרח במדינה יש זכות לבחור ולהיבחר לכנסת. זכות זו היא עיקרון חשוב ביותר בכל שלטון דמוקרטי – אך גם לזכות הזאת יש מגבלות מסוימות, לדוגמה – מגבלת גיל: אפשר לבחור רק מגיל 18, ולהיבחר – רק מגיל 21; רק אזרח ישראלי שיש לו אזרחות ישראלית ורשום במרשם התושבים זכאי לבחור ולהיבחר. ויש עוד מגבלות – בעיקר מגבלות על האפשרות להיבחר לכנסת: לא כל אזרח ישראלי בן 21 ויותר יכול להגיש את מועמדותו לבחירות, לדוגמה – בעלי תפקידים ציבוריים – שופטים, דיינים, אנשי צבא ומקצת עובדי מדינה – לא יכולים להיבחר בזמן שהם משמשים בתפקידים אלה. החוק מונע גם מאנשים שהורשעו בעבירות של בגידה במדינה להגיש את מועמדותם לכנסת.
בשנת תשמ"ה - 1985 התקבל בכנסת תיקון לחוק ייסוד הכנסת. תיקון זה קובע מגבלות נוספות על אדם או מפלגה המבקשים להתמודד בבחירות. על-פי תיקון זה, לא יכולה להשתתף בבחירות מפלגה השוללת את קיומה של ישראל כמדינתו של העם היהודי, או את האופי הדמוקרטי של המדינה, וכן מפלגה המסיתה לגזענות.*


* שנה לפני קבלת התיקון לחוק בכנסת החליט בית המשפט העליון לפסול את השתתפותה של מפלגת "כך" – מפלגתו של מאיר כהנא – בבחירות לכנסת ה- 11 בגלל הסתה לגזענות (נגד ערבים).




כדאי לקרוא גם על הכנסת הראשונה.

ביבליוגרפיה:
כותר: בחירות ראשונות במדינת ישראל
שם  האתר: קופצים ללוח העברי
מחברת: קם, מתיה
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; קרן אבי חי
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; קרן אבי חי
הערות: 1. המידע שלפניך נכתב במסגרת מבחר - תכנית בתרבות ישראל בגישה רב תחומית. התוכנית פותחה בסיוע קרן אבי חי ובשיתוף משרד החינוך.
הערות לפריט זה: 1. תחקיר: שלומית טור-פז
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית