הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי החברה > אזרחות ומדע המדינה > חוק ומשפטעמוד הבית > ישראל (חדש) > אוכלוסייה וחברה > רווחה, חינוך ובריאותעמוד הבית > ישראל (חדש) > שלטון וממשל > חוקים וזכויות
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכיתקרן אבי חי


תקציר
חוק הביטוח הלאומי התקבל בכנסת השנייה בנובמבר 1953. הוא ביטא את סדר העדיפות הלאומי והחברתי, והניח את היסודות למדינת הרווחה בישראל – חרף המצב הקשה והמצוקה הכלכלית (תקופת הצנע).



חוק ביטוח הלאומי
מחברת: מתיה קם


חוק הביטוח הלאומי התקבל בכנסת השנייה בנובמבר 1953, בשלהי תקופת הצנע,(1) ביוזמתה של שרת העבודה דאז, גולדה מאירסון (מאיר). חוק הביטוח הלאומי ביטא את סדר העדיפות הלאומי והחברתי, והניח את היסודות למדינת הרווחה בישראל – חרף המצב הקשה והמצוקה הכלכלית.

"כיום ברור, שהיכולת לקיים דיון בהכנת תכנית ראשונית לביטוח סוציאלי באותן שנים סוערות [של ראשית המדינה] וקבלתה של התכנית – היו הישג חשוב. הדיונים [על חוק הביטוח הלאומי] נערכו כאשר המדינה הייתה עדיין בתהליך של כינון סמכותה החוקית והמוסרית, וניצבה בפני איום מתמיד לביטחונה הלאומי… היה עליה לדאוג לקליטה הראשונית של מאות אלפי עולים מרוששים שהגיעו מארצות ערב ושל ניצולי השואה מאירופה. הנחת היסודות למדינת הרווחה, כאשר הנסיבות היו קשות כל כך הייתה בוודאי פעולה אמיצה."(2)

התכנית לביטוח סוציאלי שהציעה ההסתדרות מיד לאחר הכרזת המדינה, ביוני 1948, קדמה לחוק הביטוח הלאומי. הדבר היה בעיצומה של מלחמת העצמאות, והממשלה הזמנית לא התפנתה לדון בהצעה. אך גלי העלייה ההמונית שהגיעו לישראל בזמן המלחמה ואחריה אילצו את הממשלה להתמודד עם בעיות כלכליות וחברתיות של אבטלה ועם הצורך הדחוף בתכנית לביטוח סוציאלי לכלל אוכלוסיית המדינה, וזאת למרות ההיסוסים הכבדים של קברניטי המשק באותם ימים, שחששו מאוד כי הביטוח הסוציאלי "הוא מותרות שהמדינה עוד לא יכולה להרשות לעצמה" שכן מדינת ישראל של אותם ימים "אך זה קמה מן המלחמה והיא מטופלת בקליטה חברתית וכלכלית של מיליון עולים חדשים, פליטי שואת אירופה וגלויות ערב …"(3) נראה שחרף נסיבות אלה היה הדחף הרעיוני והאידאולוגי חזק יותר "מן ההיסוסים הכלכליים כבדי המשקל", והמחויבות לחזון הציוני הסוציאליסטי הכריעה את הכף לטובת חוק הביטוח הלאומי, שהיה אמצעי למימוש היעדים החברתיים של עזרה הדדית וביטחון קיומי לכל אזרח.


 

חוק הביטוח הלאומי – ודמי אבטלה


בראשית ימי המדינה, בשנות ה- 50 של המאה ה- 20, הייתה התנגדות הן בקרב רשויות הקליטה והן בהסתדרות לאישור החוק לביטוח אבטלה:
"בשנים הראשונות לקום המדינה נתוספה… גישה פטרנליסטית ביחס לעלייה ההמונית. הובע החשש, שאם העולים החדשים, שהגיעו ארצה מחברה טרום תעשייתית וללא חינוך חלוצי, יתחילו את צעדיהם הראשונים בארץ במסגרת של סיוע למובטלים, תאבד להם המוטיבציה להיכנס למעגל התעסוקה דווקא ברגע המתאים ביותר להפעלתה, עם ראשיתם של החיים החדשים בארץ."(4)
בדיון שנערך בכנסת בחודש מרץ 1957 הציג מרדכי נמיר, אז מזכיר ההסתדרות ולימים שר העבודה, את עמדת ההסתדרות נגד תשלום דמי אבטלה – עמדה שהוא עצמו התנגד לה:
"הרוב המכריע של מחוסרי העבודה אצלנו הם עולים חדשים, שעצם הבעיה של הכנסתם למעגל העבודה ולמושגי עבודה ולהרגל טכני של מלאכת כפיים היא מהפכה אינדיבידואלית עמוקה ביותר ומרחיקת לכת ביותר בלבו, בנפשו ובגופו של כל עולה. מה ההיגיון שניקח עולים חדשים… ונפתה אותם… על ידי סיוע כספי, עד שאותם עולים ישקלו בדעתם אם כדאי להם לצאת לעבודה, או אולי כדאי להם להסתפק בהכנסה נמוכה יותר ולחיות חיי אבטלה. שיקול זה הוא חמור ומכריע."(5)



 

הביטוח הלאומי וחסידי אומות העולם


חוק הביטוח הלאומי חל על כל אזרחי המדינה ותושביה – ובכלל זה גם על קבוצה ייחודית ומיוחדת: חסידי אומות העולם, מי שמוסד "יד ושם" הכריז עליו כחסיד אומות העולם. חסידי אומות העולם החיים בארץ זכאים לתשלום תגמול חודשי בגובה של השכר הממוצע במשק (6,347 ש"ח בינואר 2000) ונהנים גם מדמי הבראה ומהנחה בתשלומי הארנונה. גם בני משפחותיהם של חסידי אומות העולם החיים בישראל זכאים לתגמולים מן הביטוח הלאומי.



 

ביטוח לאומי לעקרת הבית


תשלומי הביטוח הלאומי הם חובה על כל תושב ישראל שמלאו לו 18 שנה – חוץ מעקרת בית שאינה עובדת מחוץ לביתה. עקרת בית שאינה עובדת מחוץ לביתה אך בן זוגה עובד ומבוטח – זכאית לקצבת זקנה בגיל 65, בתנאי שנולדה אחרי שנת 1930 והיא תושבת ישראל מגיל 60 לפחות.




הערות:
(1) תקופת הצנע: הכוונה לשנים 1953-1949, שבהן נאלצה ממשלת ישראל להתמודד עם משברים כלכליים בעקבות מלחמת העצמאות הקשה ובואם ארצה של אלפי עולים, שהכפילו את מספר תושבי המדינה. באותן שנים הנהיגה הממשלה מדיניות של צנע וקיצוב.
(2) אברהם דורון ורלף מ' קרמר, מדינת הרווחה בישראל, עם עובד, תשנ"ב - 1992, עמ' 12.
(3) יוסף אלמוגי, מעל הדוכן, עם עובד – תרבות וחינוך, תשמ"ב - 1981, עמ' 215.
(4) מאיר אביזוהר, "כסף לכול – התפתחות הביטחון הסוציאלי בישראל", בתוך: משה ליסק, העלייה הגדולה בשנות החמישים – כישלונו של כור ההיתוך, מוסד ביאליק, תשנ"ט – 1999, עמ' 102 - 103.
(5) דברי הכנסת, 26.3.1957, בתוך: משה ליסק, שם, עמ' 103.

ביבליוגרפיה:
כותר: חוק ביטוח הלאומי
מחברת: קם, מתיה
שם  הספר: מחויבות חברתית דרך סיפור רות המואבייה : מדריך למורה חלק ב
מחברת: קם, מתיה
תאריך: 2000
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; קרן אבי חי
הערות: 1. המידע שלפניך הוא לקט המבוסס על תוכנית מבחר-תכנית בתרבות ישראל בגישה רב תחומית. התוכנית פותחה בסיוע קרן אבי חי ובשיתוף משרד החינוך. כתבה: מתיה קם. המידע והתמונות במאגר זה מיועדים לשימוש אישי, לצורכי לימוד בלבד.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית