עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > תרבות ישראל > עונות, חגים וימי זיכרון
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכיתקרן אבי חי


תקציר
על התאריך י"ז בתמוז שמציין את הבקעת חומות העיר ירושלים בידי האויב - כשלב אחרון לפני כיבוש העיר וחורבן בית המקדש - בתקופת הבית הראשון ובתקופת הבית השני, וכן על ימי בין המצרים.



י"ז בתמוז
מחברת: מתיה קם


התאריך י"ז בתמוז מאחד שני תאריכים קרובים בחודש תמוז - ושניהם מציינים אירוע זהה הקשור לחורבן הלאומי בשתי תקופות היסטוריות שונות - ובהפרש של כ- 650 שנה: י"ז בתמוז מציין את הבקעת חומות העיר ירושלים בידי האויב - כשלב אחרון לפני כיבוש העיר וחורבן בית המקדש - גם בתקופת הבית הראשון וגם בתקופת הבית השני.


תקופת הבית הראשון (המאה ה-6 לפני הספירה)


בתאריך ט' בתמוז, שנת 586 לפני הספירה, הובקעה חומת ירושלים בידי צבא נבוכנאצר, מלך בבל, כמסופר בספר ירמיהו: "בעשתי עשרה [=11] שנה לצדקיהו [מלך יהודה] בחודש הרביעי בתשעה לחודש הובקעה העיר" (ירמיהו לט, 2). וזאת לאחר מצור שהחל בחודש טבת ונמשך כשנה וחצי (כדאי לקרוא על י' בטבת). חודש ימים אחרי הבקעת החומה (י' בחודש אב) כבשו הבבלים את ירושלים, הרסו את בתיה והעלו אותם באש - וגם שרפו את בית המקדש (מלכים ב, כה, 9).

יום הבקעת חומת ירושלים בידי נבוכנאצר נקבע לאחר החורבן ליום צום, שנזכר במקרא בשֵם "צום הרביעי" (זכריה ח, 19). וזאת לפי הלוח הקדום שמתחיל בחודש הראשון - חודש ניסן, ועל פיו חודש תמוז הוא החודש הרביעי.



תקופת הבית השני (המאה ה-1 לספירה)


התאריך י"ז בתמוז שנת 70 לספירה מציין את הבקעת חומות ירושלים בידי טיטוס, המפקד העליון של הצבא הרומי בארץ ישראל. המצור של הרומאים על ירושלים החל בחודש ניסן שנת 70 לספירה, ונמשך שלושה חודשים עד להבקעת החומר בחודש תמוז. כשלושה שבועות לאחר שנבקעה החומה, נכבשה ונהרסה ירושלים בידי צבאו של טיטוס, ובית המקדש הועלה באש. מאחר שחורבן הבית השני נחשב חמוּר יותר מחורבן הבית הראשון, נקבע התאריך המאוחר יותר - י"ז בתמוז - כיום צום לזכר הבקעת חומות העיר (במקום ט' בתמוז).



בין הַמְצָרִים


בין י"ז בתמוז - היום שבו הובקעה חומת ירושלים, לתשעה באב - היום שבו נכבשה ירושלים ונחרב המקדש, מפרידים 21 ימים (שלושה שבועות). ימים אלה נקראים "בין הַמְצָרִים", והם מציינים את ימי הצרה והמצוקה הקשורים לחורבן הלאומי (ראה "נושאים קודמים" לחודש אב). הביטוי "בין הַמְצָרִים" מופיע במגילת איכה, המתארת את חורבן הבית הראשון ואת מצבה של ממלכת יהודה בעקבות החורבן: "גלתה יהודה… לא מצאה מנוח, כל רודפיה השיגוה בין הַמְצָרִים" (איכה א, 3).

על-פי המסורת נוהגים לקיים בימי "בין המצרים" מנהגי אבלות: לא מקיימים חתונות, לא עורכים סעודות שמחה, לא לובשים בגדים חדשים, לא מסתפרים ולא מתגלחים. שיאם של ימי "בין המצרים" הם תשעת הימים האחרונים - מראש חודש אב ועד לתשעה באב.

ביבליוגרפיה:
כותר: י"ז בתמוז
שם  האתר: קופצים ללוח העברי
מחברת: קם, מתיה
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; קרן אבי חי
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; קרן אבי חי
הערות: 1. המידע שלפניך נכתב במסגרת מבחר - תכנית בתרבות ישראל בגישה רב תחומית. התוכנית פותחה בסיוע קרן אבי חי ובשיתוף משרד החינוך.
הערות לפריט זה: 1. תחקיר: שאול וכשטוק
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית