הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעים > רפואה וקידום הבריאות > תזונה
מכביתון : להרגיש טוב, להיות בריא!


תקציר
מחקרים מראים ששינוי באורח חיים ותזונה חכמה המתמקדת במניעת מחלות, יכולים להפחית את הסיכון לחלות בטרשת העורקים הפחתה משמעותית ואף למנוע אותה.



פותחים עורק ללב - הפתרון התזונתי
מחבר: ד"ר נסטור ליפובצקי


מחקרים מראים ששינוי באורח חיים ותזונה חכמה המתמקדת במניעת מחלות, יכולים להפחית את הסיכון לחלות בטרשת העורקים הפחתה משמעותית ואף למנוע אותה.

מחלת לב של העורקים הכליליים (Coronary Artery Disease) היא הסיבה הראשונה לתחלואה ולתמותה בעולם המערבי. מחלת לב כלילית נגרמת מתהליך של שקיעת חומרים בדפנות העורקים המובילים דם ללב (שקיעת החומרים האלה יכולה להתרחש גם בכלי דם שמובילים דם לאזורים אחרים בגוף כמו המוח והגפיים). תהליך זה שמו טרשת העורקים.
ממחקרים שנתפרסמו בשנים האחרונות מתברר ששינוי באורח החיים ותזונה חכמה המתמקדת במניעת מחלות, יש בהם כדי להפחית את הסיכון למחלה הפחתה משמעותית ואף למנוע אותה.

כיום אפשר לזהות שני גורמים של המחלה המושפעים מתזונת האדם:
א. השפעת התזונה ואורח החיים על רמות הכולסטרול בדם.
ב. השפעת התזונה ואורח החיים על קבוצת מחלות ותופעות שנקראות "התסמונת המטבולית", הגורמות להופעת טרשת העורקים.



 

מהו כולסטרול?


יש שותפים רבים ליצירת המשקע המאפיין את המחלה, אך כולסטרול הוא הבולט שבהם.
כולסטרול, חומר בגופו של כל אחד מאתנו, הוא אבן בנייה חשובה לרקמות ולהורמונים בגופנו. ואולם כשרמתו עולה מעל הנדרש לפעולות חיוניות אלו, הוא מזיק ומסוכן.
הכולסטרול בדם מצוי בתוך מבנה כדורי המכיל גם שומנים אחרים. סוג המבנה הכדורי קובע מה תהיה פעולתו. כולסטרול שבתוך מבנה כדורי בשם LDL מסוגל לחדור לדופן העורק ולגרום לחסימתו (מהסיבה הזאת מכנים אותו כולסטרול רע). כדי שהכולסטרול ישתתף בחסימת העורק, נדרש שעל שומנים אחרים בתוך ה- LDL יעבור שינוי כימי הקרוי חמצון. לאחר החמצון, מבנה ה-LDL משתנה והוא זמין לתרום את הכולסטרול לחסימת העורק. הכולסטרול בדם הוא גם במבנה כדורי אחר ששמו HDL . HDL אוסף כולסטרול מדופן כלי הדם ומסלק אותו, וכך הוא מגן על גופנו מפני חסימת העורקים (מהסיבה הזאת מכנים אותו כולסטרול טוב). כל הכולסטרול (טוב+רע) מכונה "כולסטרול כללי" או "סך הכול כולסטרול".
ככל שרמת הכולסטרול ב-LDL עולה, עולה הסיכון לטרשת העורקים. טרשת העורקים מתקדמת לאורך שנים, שבהן העורק (או העורקים) הולך ונסתם עד לחסימתו הכמעט מוחלטת, המונעת זרימת דם ללב (או לאזורים אחרים, אם החסימות הן בכלי דם היקפיים) ולבסוף גורמת להתקף לב.
הטיפול התזונתי בכולסטרול מורכב מכמה גורמים ובהם תכולת סיבים, ויטמינים וכימיקלים מן הצומח (פיטו-כימיקלים) במזון, אך המרכיב השולט בטיפול הוא סוג השומן במזון.



 

קבוצות השומנים


השומנים במזון נבדלים לפי הרכבם. ניתן לחלקם לשתי קבוצות עיקריות:

שומנים רוויים.
מצויים במזון מן החי כגון בשרים, ביצים, מוצרי חלב, חמאה, שמנת, גלידה; וכן בכמה מוצרים מן הצומח כמו שמן קוקוס וקקאו. לשומן רווי השפעה שלילית על מחלות חסימה של העורקים הכליליים, משום שבקרבתו מצוי הכולסטרול שאנחנו צורכים (וכפי שנאמר משתתף בתהליך החסימה), ולא זו בלבד אלא גם משום ששומן רווי מעלה באופן ישיר ועצמאי את רמות הכולסטרול בדם. לכן יש להיזהר ממזונות שדאג היצרן לפרסמם 'דל כולסטרול', אך מכילים רמה גבוהה של שומנים רוויים.

שומנים בלתי רוויים.
מצויים במזונות מן הצומח. שומנים אלו נחלקים לשתי תת-קבוצות - שומנים חד בלתי רוויים ושומנים רב בלתי רוויים:
א. שומנים חד בלתי רווים: מצויים בשמן זית, אבוקדו, אגוזי פקאן ושקדים. זה סוג השומן המומלץ ביותר. הוא מוריד את רמות הכולסטרול ב-LDL (כולסטרול רע) בלי לפגוע ברמות הכולסטרול ב-HDL (כולסטרול טוב). מלבד זאת הוא מונע את חמצון ה- ,LDL כלומר הוא מונע את חסימת העורקים הכליליים.
ב. שומנים רב בלתי רווים: מצויים בשמן תירס, סויה, חריע, חמניות, טחינה ואגוזי המלך. אמנם הם מורידים את רמות הכולסטרול ב-LDL (כולסטרול רע), אך הם מסוגלים להוריד גם את רמות הכולסטרול ב-HDL (כולסטרול טוב).
ג. שמן דגים: אף הוא שומן רב בלתי רווי, אך ייחודי לדגים מהים הצפוני (סול, בקלה, הליבוט, זהבון, סלמון, מקרל, טונה). הוא מצוי גם בצומח, בשמן קנולה בעיקר. הוכח ששומנים אלו מפחיתים את התחלואה ואת התמותה ממחלת לב ולכן מומלץ לצרוך דגים אלו לפחות פעמיים בשבוע.
ד. שומן טרנס: לדוגמה מרגרינה, שעשויה משומן רב בלתי רווי (נוזלי מן הצומח), שעבר תהליך כימי תעשייתי ובאמצעותו נעשה השומן למוצק. לסוג זה של שומן קוראים שומן מסוג טרנס. שומן מסוג טרנס כמו שומן רווי מעלה את רמות הכולסטרול הרע בדם, וגם מוריד את רמות הכולסטרול הטוב. בדרך כלל הוא מצוי במזונות מעובדים ואפויים המכילים מרגרינה ושומנים מוקשים כמו עוגות, עוגיות וכדומה.

מוצרים אלו שנתפרסמו (וממשיכים להתפרסם) "נטולי כולסטרול", בטיחותם מוטלת כיום בספק, על סמך מחקרים שמצאו שהם קשורים במחלת לב כלילית ובאוטם שריר הלב.

בזמן הביקור בסופרמרקט, יש מקום לבדוק את רמת הכולסטרול ואת אחוז השומן של המזונות, ולא זו בלבד אלא אף להעדיף עוגיות, לדוגמה, שעשויות משמן ולא משומנים מוקשים (בשביל זה צריך להעיף מבט במקום שבו כתוב "רכיבים").



 

"תסמונת מטבולית"


בשנים האחרונות מתברר שגורמים אחרים, שאינם קשורים ברמת הכולסטרול ב- LDL (כולסטרול רע), משפיעים על הופעת טרשת העורקים. גורמים אלו מוכרים בשם "תסמונת מטבולית".

את התסמונת מאפיינים שני מרכיבים מרכזיים: השמנה באזור הבטן ורמות גבוהות של הורמון האינסולין בדם, וקיים קשר הדוק בין שני המרכיבים האלה. השמנה באזור הבטן יכולה לגרום לרמות אינסולין גבוהות ולהפך, רמת אינסולין גבוהה יכולה להביא לידי השמנה. מרכיבים נוספים בתסמונת הם: יתר לחץ דם, רמות גלוקוזה מעל התקין, רמת כולסטרול ב- HDL נמוכה (כולסטרול טוב נמוך) ורמת תלת-גליצרידים (טרי-גליצרידים) גבוהה (התלת-גליצרידים הם השומנים העיקריים הנאגרים ברקמות השומן בגופנו. שומן זה נמצא גם בזרם הדם. כשרמתו היא מעל הרצוי, היא משפיעה על תהליך בניית חסימת העורקים).

כאשר שלושה מהמרכיבים מופיעים אצל אדם אחד, הרי זו "תסמונת מטבולית". מתברר שאצל אנשים הלוקים בתסמונת, חלקיק ה- LDL, בלי קשר לרמתו בדם, עובר יותר חמצון ומשתתף יותר בחסימת העורק.
לכאורה הפתרון פשוט: להפחית את השומן שהצטבר בבטן, וכך ירדו רמות האינסולין בדם וגם לחץ הדם, השומנים בדם ורמות הגלוקוזה. אך הדבר לא קל כל כך, שכן רמות האינסולין הגבוהות אינן מאפשרות להוריד במשקל. התשובה לכך היא להוסיף פעילות גופנית המשפיעה על פינוי האינסולין. מכאן שהטיפול המומלץ לסובלים מ"תסמונת מטבולית" הוא ירידה במשקל בתזונה מתאימה, ושילובה בפעילות גופנית
יומית.

לבסוף, שינוי באורח חיים, הגברת פעילות גופנית ושילובם בתזונה המיוחדת למניעת טרשת העורקים יעזרו לנו לחיות חיים בריאים ויפים יותר.

ביבליוגרפיה:
כותר: פותחים עורק ללב - הפתרון התזונתי
מחבר: ליפובצקי, נסטור (ד"ר)
תאריך: ספטמבר-נובמבר 2002 , גליון 104
שם כתב העת: מכביתון : להרגיש טוב, להיות בריא!
הוצאה לאור: מכבי שירותי בריאות
הערות לפריט זה: 1. ד''ר נסטור ליפובצקי הוא דיאטן קליני באפידמיולוגיה ורפואה מונעת, ''מכבי שירותי בריאות''
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית