המשמעות של ניב זה היא, שפנימיותו של אדם אינה כמו חיצוניותו (בר=חוץ), ולכן אין לראות בו אדם ישר, אלא אדם צבוע. מקורו של הניב בתלמוד (מסכת יומא ע"ב). רבן גמליאל נהג לומר - כל תלמיד שאין תוכו כברו, לא ייכנס לבית המדרש.
ניבים נוספים שמופיע בהם אותו רעיון הם: "פיו וליבו אינם שווים" - כאשר מה שאדם אומר שונה ממה שהוא חושב באמת, וכן "בעל דו-פרצופין" (דו=שניים), כאשר לאדם יש כאילו שני פרצופים - שני פנים - שכל אחד מהם אומר משהו אחר.
ניבים, ביטויים וצירופי לשון נוספים:
שבעת מדורי גיהנום
לא דובים ולא יער
קשה כקריעת ים סוף
אחד בפה ואחד בלב
אין תוכו כברו
יצא בשן ועין
חסד של אמת
דבר אל העצים והאבנים
סוגה בשושנים
עבירה גוררת עבירה
נתפרדה החבילה
אורו עיניו
עד חצי המלכות
תפס את החבל בשני ראשים
נכנס יין יצא סוד
