עמוד הבית > מדעי כדור-הארץ והיקום > אסטרונומיה [מדעי החלל]עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > מקרא [תנך] > סיפורי הראשית > סיפור הבריאה
אביעזר, נתןהוצאת אוניברסיטת בר אילן


תקציר
מבוא לספר בו נדונה השאלה אם אפשר לראות בפרק הראשון של ספר בראשית תיעוד של מאורעות שאכן התרחשו בעבר. יש התאמה רבה בין פסוקים רבים בספר בראשית ובין הגילויים המדעיים האחרונים בקוסמולוגיה, באסטרונומיה, בגיאולוגיה, בביולוגיה ובארכיאולוגיה.



בראשית ברא : מבוא
מחבר: פרופ' נתן אביעזר


מאז ומעולם היתה קיימת רתיעה מלפרש כפשוטם את הפסוקים הראשונים של ספר בראשית. קל להבין רתיעה זו. לכאורה, יש סתירות רבות בין ה"עובדות", כפי שהן עולות מן הפירוש המילולי של ספר בראשית, ובין ה"עובדות", כפי שהן מיוצגות במדע.

בספר זה נדונה השאלה אם אפשר לראות בפרק הראשון של ספר בראשית תיעוד של מאורעות שאכן התרחשו בעבר. כדי להשיב על שאלה זו, נערוך השוואה מפורטת בין פסוקי התורה ובין הידע המדעי העדכני. מניתוח זה עולה, בניגוד לתפיסה הרווחת, שיש התאמה רבה בין פסוקים רבים בספר בראשית ובין הגילויים המדעיים האחרונים בקוסמולוגיה, באסטרונומיה, בגיאולוגיה, בביולוגיה ובארכיאולוגיה.

כידוע, הושגה התקדמות עצומה בתחומי מדע אלו בשנים האחרונות. אולם אין הכרה מספקת בגודל התרומה שידע מדעי זה תרם להעמקת ההבנה של מעשה בראשית. התיזה שספר זה מציג היא שהמדע החדיש נותן לנו הזדמנות לגלות רבדים חדשים ועמוקים בפסוקים רבים שעד כה היו סתומים. תיזה זו מלמדת שלא זו בלבד שהמדע אינו סותר את התורה, אלא אדרבה, המדע נעשה כלי חשוב להבנתה.

בפתח הדברים ברצוננו לקבוע עמדה בעניין הכרונולוגיה של הפרק הראשון בספר בראשית - ששת ימי מעשה הבריאה. כל ניסיון לכרוך את התיאור בתורה עם המדע חייב להתבסס על הנחת היסוד שהמלה "יום", פירושה "שלב" או "תקופה" בהתפתחות היקום, ולא פרק זמן בן עשרים וארבע שעות. הרעיון הזה אינו חדש, כמובן. כבר בזמן התלמוד קבעו חז"ל שלפני היות שמש וירח, אין להבין כפשוטם ביטויים כגון "יום" או "ויהי ערב ויהי בוקר". פרשני התורה נחלקים בדעותיהם בדבר לוח הזמנים של הבריאה.

ניתוח מקיף של דעות אלו מובא בספרו של הרב אלי מונק(1), מחשובי הרבנים באנגליה, שבו הוא מפרט את מיגוון הפירושים למלה "יום" המופיעה בפרק הראשון של ספר בראשית. גם חיבורים תורניים אחרים(2) מדגישים את העדר-ההסכמה בקרב פרשני התורה בעניין לוח הזמנים של מעשה הבריאה. ספר זה מתבסס על התפיסה כי אין לראות בששת ימי הבריאה פרק-זמן של 144 שעות, אלא שישה שלבים בהתפתחות היקום - החל בבריאת היקום וכלה בהופעתו של האדם. עמדה זו עולה בקנה אחד עם תפיסתם של פרשנים רבים, מימי התלמוד ועד ימינו(3).

כל פרק מפרקי הספר יוחד ליום אחד מתוך ששת ימי הבריאה. הפרק פותח בשאלות העולות מעיון בפסוקים השייכים לאותו יום. לאחר מכן מובאת סקירה של הידע המדעי העדכני באותו נושא, ולבסוף נעשה שימוש בידע הזה כדי להסביר את פסוקי התורה. השאלות שיועלו כאן הן השאלות הנשאלות בדרך כלל, אם ברוח אוהדת של אותם המבקשים לדעת, ואם מתוך התגרות במאמינים בתורה. לכל אחת מן השאלות הללו מספק המדע הסבר חדש ומאיר-עיניים.

בזמן האחרון רווחת נטייה להמעיט בערכו של המדע על-ידי הדגשת אופיין החולף של תיאוריות מדעיות. אולם, כל מדען מיומן יכול להבדיל בין תיאוריה הנשענת על השערות בלבד ובין תיאוריה המעוגנת היטב במציאות ונתמכת בממצאים ובמדידות. לתיאוריות הספקולטיביות יש תוחלת-חיים קצרה; העלאתן והפרכתן מדווחות בעיתונים דרך-קבע. לעומת זאת, התיאוריות המבוססות היטב מאריכות ימים. תיאוריית היחסות של איינשטיין ותורת הקוונטים, לדוגמה, נחלו הצלחה מלאה מתחילתן בהסברת מאות תופעות שונות. תיאוריות מבוססות מתרחבות ומשתפרות במשך הזמן, אבל אין הן עוברות שינויים של-ממש. בשל אופיו האמפירי של המדע, אין אפשרות להוכיח תיאוריה כלשהי באופן מוחלט. אולם, הסיכוי שתיאוריה המבוססת היטב תופרך אי-פעם, הוא קלוש ביותר.

בספר זה נראה כיצד העובדות המדעיות הידועות היום מספקות תשובות לשאלות שיישאלו כאן על פסוקי התורה. כמובן, אין כוונת הדברים לומר שיש לראות בספר בראשית חיבור מדעי, אבל ברצוננו להראות שיש הסבר מדעי התואם את הכתוב בתורה.


 

מקורות והערות


1. א. מונק, 1974, The Seven Days of the Beginning (פלדהיים, ירושלים).
2. א. כרמל וס. דומב, 1978, Challenge (פלדהיים, ירושלים), עמודים 124-140.
3. מונק, עמ' 50.



כדאי לקרוא על היום הראשון : ראשיתו של היקום.



אל האסופה ישראל - האדם והמרחב : נושאים נבחרים בגיאוגרפיה3

ביבליוגרפיה:
כותר: בראשית ברא : מבוא
שם  הספר: בראשית ברא : בריאת העולם על-פי התורה והמדע
מחבר: אביעזר, נתן (פרופ')
תאריך: 1994
הוצאה לאור: אביעזר, נתן; הוצאת אוניברסיטת בר אילן
הערות: 1. תרגם מאנגלית: דוד אביעזר.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית