עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > תרבות ישראל > עונות, חגים וימי זיכרון > תשעה באב
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכיתקרן אבי חי



תקציר
על תשעה באב (ט' באב) - יום חורבן בית המקדש וירושלים.



ט' באב - יום חורבן ירושלים
מחברת: מתיה קם


תשעה באב – יום ט בחודש אב - הוא יום צום ואבל לאומי לזכר חורבן בית המקדש וירושלים. תשעה באב נקבע במסורת היהודית כיום זיכרון לחורבן הכפול - לחורבן בית המקדש הראשון ולחורבן בית המקדש השני.הבית הראשון נחרב ונשרף בידי נבוכנאצר מלך בבל בחודש אב בשנת 586 לפני הספירה. והבית השני נחרב והועלה באש בידי המצביא הרומאי טיטוס בחודש אב בשנת 70 לספירה.לפי המסורת, תשעה באב הוא יום אבל על החורבן הלאומי, הכולל את האסונות השונים שקרו לעם ישראל מאז חורבן הבית השני ועד לשואה.

חורבן הבית

המושג "חורבן הבית" מתכוון לחורבנו של בית המקדש, שהיה בשעתו המקום החשוב והקדוש ביותר בישראל. כאמור, בית המקדש הראשון נחרב ונשרף בידי הבבלים בשנת 586 לפני הספירה; ובית המקדש השני - בידי הרומאים בשנת 70 לספירה.
לפי המסורת נחרבו שני המקדשים - גם הבית הראשון וגם הבית השני - בתשעה באב, הוא ט' בחודש אב. ולכן הפך תשעה באב ליום צום ואבל לאומי. חורבן הבית השני מסמל את תחילת הגלות הארוכה, שנמשכה כ- 1,800 שנה, עד סוף המאה ה- 19.*

*בסוף המאה ה- 19 החלו העליות של החלוצים לארץ ישראל, עם העלייה הראשונה (1882 - 1903). בסוף המאה ה- 19 – בשנת תרנ"ז - 1897 - גם נוסד הקונגרס הציוני ביוזמתו של בנימין זאב הרצל (ראה נושאים קודמים לחודש אלול).

חורבן הבית השני

חורבן בית המקדש השני וחורבן ירושלים במרד הגדול ברומאים (66-73 לספירה) מסמלים את אבדן העצמאות הלאומית של עם ישראל בארצו ואת ראשיתה של הגלות הארוכה. יום תשעה באב, שבו העלו הרומאים באש את בית המקדש, נקבע כיום אבל וזיכרון לחורבן.
חורבנו הגמור של היישוב ביהודה אירע כ- 60 שנה אחר-כך, בעקבות מרד בר-כוכבא (132-135 לספירה). במהלך המלחמה ברומאים ואחריה נהרגו והוגלו מן הארץ כשליש מן היהודים. מרכז האומה עבר מירושלים הכבושה והחרבה – ליבנה. ואף-על-פי כן נשאר בארץ רוב יהודי, וארץ ישראל המשיכה להנהיג את היהודים בתפוצות הממלכה הרומית.
חורבן הבית השני בשנת 70 לספירה היה "מכה נוראה לעם ישראל". יש היסטוריונים שטוענים, כי מאז החורבן הפסיק עם ישראל להתקיים כאומה, והמשיך להתקיים רק כחברה בעלת דת ותרבות אחת. היסטוריונים אחרים סבורים, שעם ישראל הפסיק להתקיים כאומה רק כ- 60 שנה אחר-כך – אחרי מרד בר-כוכבא, בשנת 135 לספירה. ויש גם דעה האומרת, שלמרות החורבן והמרד המשיך עם ישראל להתקיים כאומה – במהלך כל הגלות הארוכה ועד עצם היום הזה.

על-פי: משה דוד הר, "מחורבן הבית עד מרד בן כוסבה", בתוך: מנחם שטרן (עורך), ההיסטוריה של ארץ ישראל - שלטון רומי, מהדורת ידיעות אחרונות - ספרי חמד, בית הוצאה כתר ויד יצחק בן צבי, חלק ב עמ' 283-301.

מאגדות החורבן – על חורבן ירושלים בידי הרומאים

לפי המסורת, חורבן הבית השני וירושלים בידי הרומאים היה תוצאה של שנאת חינם -שנאה ללא סיבה בין היהודים לבין עצמם.
שנאה זו הייתה החולייה הראשונה בהתדרדרות, שגררה הלשנות חמורות של יהודים על יהודים לשלטון הרומי.
שנאת חינם הביאה בסופו של דבר לחורבן.

הנה קטע מתוך אחת מאגדות החורבן המספרת על שנאת חינם ערב חורבן הבית השני וירושלים:

מעשה באיש אחד שאהובו היה קמצא, ושונאו – בר קמצא.

עשה אותו האיש סעודת שמחה, ואמר למשרתו:

לך ותביא לי את קמצא.

הלך המשרת והביא לו את בר קמצא.

בא בעל הסעודה וראה את בר קמצא בין אורחיו.

אמר לו:

הרי אתה שונא לי. מה אתה מחפש פה? קום וצא.

אמר בר קמצא:

הואיל ובאתי – עזוב אותי, ואני אשלם לך על כל מה שאכלתי ושתיתי.

אמר האיש: לא!

אמר בר קמצא:

אשלם לך את מחצית הסכום שעלתה לך הסעודה כולה.

אמר האיש: לא!

אמר בר קמצא:

אשלם לך את סכום הסעודה כולה.

אמר האיש: לא!

תפס האיש את בר קמצא בידו, הקים אותו והוציאו.

אמר בר קמצא:

הואיל וישבו בסעודה חכמים, ולא מחו על מה שעשה לי האיש –

כנראה שהדבר מקובל גם עליהם.

אלך ואלשין עליהם לפני המלך, הקיסר הרומאי.

הלך בר קמצא לקיסר ואמר לו:

מרדו בך היהודים….

על-פי התלמוד הבבלי מסכת גיטין דף נה עמ' ב – דף נו עמ' א

והסוף - בספר האגדה של ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי, עמ' קמג.



ביבליוגרפיה:
כותר: ט' באב - יום חורבן ירושלים
שם  האתר: קופצים ללוח העברי
מחברת: קם, מתיה
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; קרן אבי חי
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; קרן אבי חי
הערות: 1. המידע שלפניך נכתב במסגרת מבחר - תכנית בתרבות ישראל בגישה רב תחומית. התוכנית פותחה בסיוע קרן אבי חי ובשיתוף משרד החינוך.
הערות לפריט זה: 1. תחקיר: חנוך בן-פזי
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית