עמוד הבית > מדעים > אקולוגיה ואיכות הסביבה > ים וחופים > פגיעה ושיקום חופיםעמוד הבית > מדעים > אקולוגיה ואיכות הסביבה > נופים ושטחים פתוחים עמוד הבית > ישראל (חדש) > חבלי ארץ, אתרים ומסלולי טיול > העמקים > בקעת כנרותעמוד הבית > ישראל (חדש) > אקולוגיה ואיכות הסביבה > ים וחופיםעמוד הבית > ישראל (חדש) > אקולוגיה ואיכות הסביבה > פיתוח בר-קיימא
החברה להגנת הטבע


תקציר
אזור מרחב הכנרת וחופיה נמצאים בשנים האחרונות בסכנות המאיימות לפגוע באיזון האקולוגי ובאיכות המים של משאב נדיר וייחודי במדינת ישראל, להביא לפגיעה בנוף, בתיירות ובאיכות החיים של תושבי האזור.
מסמך החברה להגנת הטבע למדיניות שימור ופיתוח בר קיימא של השטחים הפתוחים במרחב כנרת נועד לסייע למניעת פגיעה עתידית כזו ולהבטיח את המשך ייעודה של הכנרת כנכס מים לאומי וכמשאב טבע, נוף ונופש מרכזי במדינה. מטרת המסמך לאפיין את מצב משאבי הטבע והנוף בכנרת ובסביבתה, לנתח את חשיבותם ולאתר את הגורמים המאיימים עליהם.



הכנרת, חופיה וסביבתה - מסמך למדיניות שימור ופיתוח בר-קיימא
מחבר: החברה להגנת הטבע


אזור מרחב הכנרת וחופיה נמצא בשנים האחרונות תחת לחצי פיתוח כבדים על חשבון השטחים הפתוחים. בנוסף לכך סובלת הכנרת מירידה חדה במפלסי המים, מהזנחת חופי רחצה, מזיהום על ידי שפכים, מהשתלטות יזמים ובנייה בלתי חוקית לאורך החופים, מגידור וסגירת חופים, משפל תיירותי ועוד.
כל אלה מאיימים לפגוע באיזון האקולוגי ובאיכות המים של משאב נדיר וייחודי במדינת ישראל, להביא לפגיעה בנוף, בתיירות ובאיכות החיים של תושבי האזור.

מסמך החברה להגנת הטבע למדיניות שימור ופיתוח בר קיימא של השטחים הפתוחים במרחב כנרת נועד לסייע למניעת פגיעה עתידית כזו ולהבטיח את המשך ייעודה של הכנרת כנכס מים לאומי וכמשאב טבע, נוף ונופש מרכזי במדינה.

מטרת המסמך לאפיין את מצב משאבי הטבע והנוף בכנרת ובסביבתה, לנתח את חשיבותם ולאתר את הגורמים המאיימים עליהם.

המסמך כולל סקירה מקיפה של ייעודי קרקע על פי תכניות ארציות, מחוזיות, מקומיות ומפורטות במרחב סובב כנרת, סקר טבע נוף ומורשת, סקר אתרי תיירות פעילים, סקר מקורות זיהום וסקירה של חזות ונוף מעשה ידי אדם. על סמך מסד הנתונים הרחב נערך ניתוח של תמ"א 13 למרחב הכנרת וחופיה ונבדק יישומה לאורך השנים, נבחנו קונפליקטים בין התכנון והפיתוח הקיים לערכיות הטבע והנוף וגובשו המלצות למדיניות במרחב הכנרת וחופיה, בדגש על שמירת שטחים פתוחים.

קווי המדיניות המוצעת לשימור ופיתוח סובב כנרת כוללים היבט של שימור שטחים ערכיים לצד היבט של פיתוח, מתוך מטרה להבטיח אי פגיעה/שימור של שטחים פתוחים ולהמליץ על אופי ואופן הפיתוח הרצוי באזור סובב כנרת.


דמות הנוף העתידית הרצויה של מרחב סובב כנרת תתחשב בייחודה של הכנרת כמשאב טבע ומים נדיר במדינת ישראל, שיש להדגיש ולשמר את תכונותיו הטבעיות והתרבותיות, ולמנוע פגיעה בלתי הפיכה בערכי הטבע והנוף שבו:
• הכנרת תמשיך להוות מאגר מי שתייה עיקרי של מדינת ישראל, תוך שמירה על איכות מי האגם ומפלסי מים גבוהים. השאיבה מהכנרת תהיה על פי המילוי החוזר בלבד.
• נופי האגם וסביבתו יישמרו באופיים הטבעי והכפרי-חקלאי על מנת לשמר את ערכי הטבע והנוף ואת מגוון הייעודים הדתיים-היסטוריים המאפיינים את האזור.
• השטחים הטבעיים ושטחי החקלאות יוגנו מפני פיתוח ויישמר רצף גדול ככל האפשר של שטחים פתוחים.
• חופי כנרת, שנותרו ללא פיתוח, יישמרו שמירה מרבית ולאורך כל החופים יתאפשר מעבר חופשי להולכי רגל.
• יישמרו המסגרות היישוביות הקיימות של מוקד עירוני בטבריה והמרחב הכפרי על יישוביו, ללא תוספת יישובים חדשים.
• הפיתוח ייעשה תוך השתלבות בנוף ובמורשת של אזור הכנרת והימנעות מהסתרת הנוף הפתוח ושמירה על קו רקיע טבעי מהכנרת ואליה.

התפיסה התכנונית מתייחסת למרחב הכנרת וחופיה (תחום תמ"א 13) כאל מרחב תכנוני אחד. היא מציעה שילוב של שימור משאבים טבעיים ותרבותיים לצד פיתוח מבוקר, במסגרת פיתוח בר קיימא, שאינו מתעלם מצורכי הפיתוח באזור, אך יחד עם זאת מתחשב ברגישות משאבי השטח.

המתווה התכנוני מדגיש פיתוח בדרום הכנרת, שימור בצפונה, פיתוח ברצועות עורפיות המרוחקות מהכנרת, שימור ומניעת פיתוח בחופים טבעיים ובלתי מופרים, יצירת מגוון שימושים בחופי הכנרת, המתאים למגוון הנופשים ותושבי האזור.


 

א. מדיניות למרחב הכנרת וחופיה


המדיניות למרחב הכנרת וחופיה כוללת עקרונות כלליים לכלל המרחב ועקרונות מפורטים יותר לחופי הכנרת הנמצאים בלחצי פיתוח כבדים והם הרגישים יותר מבחינה נופית/אקולוגית.


• איזון בין שמירת הכנרת כמאגר מי שתייה לבין פיתוח וטיפוח האזור כנכס תיירותי, ושמירה על משאבי הטבע המגוונים והעשירים, הנוף והמורשת עליו הוא נשען.
• הפיתוח יתרכז בתוך המרחב המפותח, תוך ניצול יעיל של קרקעות ותשתיות קיימות. תוספת שטח לפיתוח חדש תהיה בהמשך רצוף וצמוד דופן לשטח מפותח, ובשטחים בעלי רגישות נמוכה יחסית.
• שמירה על מרחבים פתוחים בין מוקדי הפיתוח, תוך הרחקת לחצי הפיתוח מחופי הכנרת ושמירה על קווי רקיע טבעיים.
• תישמר ההיררכיה בגודל היישובים, תוך מתן אפשרות להרחבתם לאזורים בעלי ערכיות נמוכה יחסית.
• פיתוח תיירותי אינטנסיבי ימוקם בטבריה בלבד, בפיתוח צמוד דופן או בשטחים מופרים. פיתוח תיירותי בעל אופי כפרי אקסטנסיבי יהיה בתוך ובצמוד ליישובים כפריים.
• תשתיות ימוקמו בשטחים שרגישותם הסביבתית נמוכה, תוך מיזעור מפגעים סביבתיים ונופיים ובליווי שיקום נופי.


• החוף הוא נכס ציבורי ויש להבטיח כי תישמר זכותו של הציבור למעבר חופשי לאורך כל חופי הכנרת, לגישה חופשית אל החוף ולמבט חופשי אל האגם.
• לאורך חופי הכנרת ימוקמו רק שימושים תיירותיים וחקלאיים, שהחוף חיוני להם.
• פיתוח תיירותי ירוכז במספר קטן של חופים בהם קיים פיתוח.
• חופי כנרת שאינם מפותחים יישמרו ללא פיתוח נוסף, כולל שימור קו חוף, ללא ייבוש של חופי האגם וללא מבנים ימיים נוספים.
• הרחבה ופיתוח של יישובים/אתרי תיירות בקרבת החוף תהיה בניצב לחוף, בכיוון המרוחק מחופי הכנרת.


שטחים פתוחים
• שטחים פתוחים כוללים שטחי שמורות טבע, גנים לאומיים, יערות טבעיים ונטועים ושטחים חקלאיים. יש לשאוף ליצירת שטחים גדולים ורציפים של שטחים ערכיים אלה; במורדות הפונים אל הכנרת, ממזרח וממערב, יישמרו מרחבי השטחים הפתוחים על מאפייניהם והרקע הנופי-תרבותי שלהם. יישמר מרחב השטחים הפתוחים בצפון-מזרח ובמערב הכנרת בשל ערכיותו הגבוהה ולצורך שמירת התדמית הטבעית-פסטוראלית של האזור.
• יימנע פיתוח בשטחים בעלי ערכיות גבוהה וישוקמו שטחים ערכיים במיוחד הסובלים ממפגעים סביבתיים-אקולוגיים; הירדן יישמר לכל אורכו כמסדרון אקולוגי טבעי, כולל אזור הבטיחה. הירדן שמדרום לכנרת ישוקם.
• יש לצמצם שימושים שאינם קשורים לשטח הפתוח, כמו תשתיות, תיירות וכו', בעיקר בשטחים בעלי ערכיות גבוהה.
• יש ליישם ההגנה על שטחים פתוחים ערכיים שאינם מיועדים בתכניות באמצעות תכניות מפורטות, הליכי אכרזה וקידום והשלמת תכנון של שמורות טבע.
• יש לפעול לקידום הגנתם של אתרים ארכיאולוגים במסגרת גן לאומי.
• יש לקדם תכניות סטטוטוריות ליערות נטועים קיימים ומוצעים ולחורשים וליערות פארק על בסיס תמ"א 22 ולפעול לעיגון סטטוטורי של שטחים פתוחים הכוללים שטחי מרעה ושטחים חקלאיים נטושים במסגרת תכניות מקומיות ומפורטות ליערות.
• חשוב להגן על שטחים חקלאיים מעובדים, המהווים מרכיב נופי חשוב של השטחים הפתוחים במרחב הכנרת, בעיקר מטעי תמרים, באמצעות חיזוק מעמדם הסטטוטורי וסיוע לחקלאות.
• יש להימנע מפיזור מבני משק ומבנים חקלאיים במרחב, בעיקר באזורים בעלי רגישות נופית גבוהה.
• יש לעודד ריכוז של מבני משק לבעלי חיים באזורים שאינם בעלי רגישות נופית גבוהה. ריכוז רפתות מומלץ למקם מחוץ לאגן היקוות הכנרת.
• שטחי בריכות דגים שננטשו יש לשמר כשטחים חקלאיים מעובדים או לפתחם כשטחים פתוחים לשימוש הציבור.
• יש לעודד בקרבת הכנרת חקלאות אורגנית אשר מתחשבת בסביבה.

פיתוח יישובים
• בטבריה יהיה עיקר גידול האוכלוסייה, עם פיתוח עירוני אינטנסיבי, בנייה לגובה, צפיפות גבוהה, אך יימנע בינוי גבוה בקרבת החוף. הרחבת העיר תהיה מערבה, לאזורים פחות רגישים. מוקדי תעשייה ותעסוקה גדולים יהיו מחוץ לתחומה (לדוגמא באזור תעשיה גליל תחתון).
• מגדל ומנחמיה יישארו יישובים כפריים באופיים (מעין "עיירות כפריות") ולא יורחבו ליישובים עירוניים. ביבנאל, המרוחקת מהכנרת, ניתן לאפשר הרחבה משמעותית והפיכתה ליישוב פרברי בעל אופי עירוני.
• גידול האוכלוסייה הכפרית עד שנת 2020 יהיה בהיקפים של פי 2-3 מגודלם כיום, גידול סביר המתאים לאזור וליישובים הכפריים, שרובם מונים מאות תושבים בלבד. יימנע גידול יתר של היישובים הכפריים המשתלבים היטב בסביבתם הפתוחה, תוך שמירת אופיים המיוחד.
• תמנע הקמת יישובים חדשים בכל מרחב סובב כנרת.
• יישמר אופיים הכפרי של היישובים במרחב סובב כנרת.
• הרחבת יישובים תעשה תוך מיצוי הפוטנציאל לבינוי בתחומי היישוב הקיים ובצמידות דופן, תוך התייחסות לערכיות השטח.
• בבקעת כנרות יהיה פיתוח מושכל בתחומי היישובים החקלאיים, תוך שמירה על השטחים החקלאיים וטיפוח אתרי מורשת.
• בעורף היישובים הכפריים יישמרו מרחבים פתוחים ירוקים, שיפרידו בין האזורים המפותחים.
• פיתוח מקורות תעסוקה לא חקלאיים בתחום היישובים הכפריים ייעשה תוך שמירה על איכות חיי התושבים.
• ביישובים כפריים תהיה הפרדה ברורה בין שימושי מסחר ותעסוקה לבין אזורי המגורים, למען איכות חיי התושבים.
• ייעשה לעידוד בנייה אקלימית המתחשבת באקלים החם של האזור.

תיירות ונופש
• הכנרת תמשיך להיות משאב נופש ותיירות לאומי, על ידי השקעה, טיפוח, עידוד ותמיכה מצד רשויות השלטון. הפיתוח של משאב הנופש והתיירות הלאומי ייעשה תוך התחשבות בערכי הטבע והנוף ובהתאמה לאופיו הייחודי של כל אתר.
• הגדלת קיבולת האיכסון התיירותי או העשרת ההיצע באתרים חדשים במרחב הכנרת וחופיה אינה דרושה; על פי תחזיות הקיבולות של תמ"א 13, כולל ההקלות והשינויים, מספיקות ל- 20 השנים הבאות, לפחות.
• שידרוג והרחבת אתרים קיימים ייעשו תוך הגדלת הקיבולות שלהם בשעות/ימי שיא באמצעים שונים כמו הגדלת אחוזי בנייה ומגוון תכליות במתחמי תיירות קיימים ומבלי לעלות לבינוי לגובה.
• ייחסמו מיזמים חדשים הכובשים שטחים פתוחים חדשים שאינם צמודי דופן לבינוי קיים.
• יישמרו השטחים הפתוחים הגובלים באתרי תיירות ונופש קיימים, לטובת התדמית הנופשית שלהם. תישמר ראות חופשית של אתרים/מתקנים קיימים לנוף הפתוח, לפחות בחזית עיקרית אחת, ותמנע סגירתם המוחלטת כלפי השטחים הפתוחים הגובלים.
• יימנע פיתוח מיזמים מסחריים/תיירותיים מכל סוג שהוא בצמתים ותמנע התפתחות שירותי דרך למרכזי מסחר ועסקים גדולים אחרים. מוקד מסחרי עיקרי, אשר ישרת את תושבי האזור ואת ציבור הנופשים, יהיה בצמח.
• איכסון תיירותי אינטנסיבי יהיה בטבריה בלבד, עם מגוון שירותי תיירות. מומלץ לאשר שטחים נוספים לבינוי מלונאי במדרונות העיר ובמרחק מהחוף. האיכסון בטבריה יתוכנן על פי ביקושים וישימות.
• בגיזרה הכפרית האיכסון התיירותי יהיה אקסטנסיבי עם בינוי קומפקטי ונמוך, צמוד דופן לפיתוח קיים. יש לעודד פיתוח חדרי אירוח כפרי בתוך שטחי היישובים הכפריים.
• יתאפשר שינוי ייעוד שטחים מכפרי נופש, שאינם מבוקשים כיום בענף התיירות לבינוי אינטנסיבי יותר, במידה והוא צמוד דופן, נמוך ומדורג, אינו נמצא על קו החוף ומתפרס על פני שטח מצומצם יותר.
• בפיתוח תיירותי בצמידות לאתרים ארכיאולוגים, היסטוריים, אתרי מורשת ותרבות, גנים לאומיים ושמורות טבע תותאם רמת הפיתוח התיירותי לאופי האתר, בלי שתשתלט עליו מבחינה חזותית או סביבתית. תינתן עדיפות לשימור האתר, גם מעל לצרכים תיירותיים.
• ייעשה לשימור וטיפוח אתרים ארכיאולוגים במרחב סובב כנרת, שרבים מהם סובלים מהזנחה קשה ואינם מותאמים לביקורי קהל, על אף חשיבותם הרבה.
• פיתוח אתרי התיירות במרחב סובב כנרת יהיה במסגרת "תיירות אקולוגית".

חזות ונוף
• יישמר המגוון והעושר הנופי הרב של מרכיבי השטח הטבעיים ומרכיבי השטח מעשה ידי אדם התואמים לאופי האזור, שהשילוב ביניהם נותן לכנרת את אופייה הייחודי.
• יש לעודד בינוי המשתלב בנוף ובמורשת של אזור הכנרת, משתמש בחומרים טבעיים או מקומיים (בזלת, אבן גיר), שומר על בנייה מדורגת ונמוכה ומשתלב באופן הרמוני וצנוע בסביבה.
• על הרשויות המקומיות במרחב לבצע הליך סטטוטורי לאישור רשימת אתרים לשימור (על פי חוק התכנון והבניה, סעיף 76 א', והתוספת הרביעית לחוק).
• יימנע בינוי לגובה החוסם את הנוף. בטבריה ניתן לעודד בנייה לגובה במסגרת הבינוי העירוני.
• תמנע הסתרת הנוף על ידי נטיעות, מתקנים או מבנים בתצפיות נוף וכבישים סביב הכנרת. בינוי חדש לא יסתיר את הכנרת מהיישובים הצופים אליה, ולא יהיה על קו רקיע במבט מהכנרת. ברצועת החוף יינטעו עצים בעלי נוף רחב וחסר נפח במרווחים גדולים.
• חשוב להימנע מבניית מבנים זמניים, מכולות, גדרות, מחסומים, שילוט מאולתר וכד', היוצרים חזות שאיננה נעימה.
• בנטיעות גנניות מומלץ לשלב את התמר, צאלון ופיקוס, שהוא שילוב נכון בין צל (נופו הרחב של הפיקוס), צבע (פריחתו האדומה של הצאלון בקיץ) וצורה מיוחדת (צורתו של התמר שמסמל את הארץ ואת עמק הירדן).
•יש לשמר עצים מרשימים בממדיהם ועצים מפורסמים וייחודיים בעלי "סיפור" מיוחד כגון "ברוש המדינה" ולהגביר את מודעות התושבים והרשויות באזור לחשיבות שימורם.
• יצומצמו שילוט חוצות ופרסומות באמצעות חוקי עזר, שיקבעו תקנים ובקרה מקצועית להצבת שילוט.
• תכניות המתאר יכללו הנחיות בינוי מפורטות בדבר שימור מבנים ומתחמים לשימור, אי בולטות מבנים, מזעור מפגעים נופיים, גמר חזיתות מבנים וכו'.

תעשייה ותעסוקה
• מיקום תעשיות בהיקפים גדולים ו/או מפעלים מזהמים יהיה באזורי תעשייה מחוץ לאגן ההיקוות.
• מיקום מפעלי תעשייה קטנים ולא מזהמים יהיה באזורי התעשייה/תעסוקה הקטנים הקיימים.
• יש להימנע מהרחבת שטחי התעשייה באזור חוף צמח. במידת האפשר יש "למשוך" הפיתוח דרומה, אל אזורי התעשייה הקיימים בקרבת הקיבוצים.
• הרחבה ניכרת של אזור תעשייה צח"ר אינה רצויה בשל פוטנציאל הזיהום הגבוה לאגן נחל ראש פינה, שהינו חלק מאגן היקוות הכנרת.
• באזורי תעשייה ובמפעלים תובטח מערכת לטיפול והולכת שפכים, כך שימנע זיהום מי תהום, מים עיליים, נחלים וקרקע.
• תובטח עמידה בתקני איכות סביבה; מכל מפעל בנפרד ומאזור התעשייה בכללותו.

תשתיות ומתקנים הנדסיים:
מים וביוב
• תמנע לחלוטין גלישת שפכים וקולחים למי הכנרת ולנחלים בכל אגן היקוות הכנרת, למשל גלישת שפכים לירדן ההררי ממתקן לטיפול בשפכים של אגן נחל ראש פינה.
• אזור הרצועות החופיות יישמר כאזור בו לא תהיה השקיה בקולחים. פתרון הקצה המועדף הינו סילוק השפכים אל מחוץ לאגן ההיקוות, טיפול בהם והשקיה.
• השקיה בקולחים בכל אגן היקוות הכנרת תתאפשר רק במידה ואיכותם תותאם לתקנים הנדרשים על ידי משרד הבריאות ולתקנים המוצעים על ידי המשרד לאיכות הסביבה.
• תקודם תכנית שיקום הירדן הדרומי, קטע הנחל המזוהם ביותר במרחב הכנרת.
• יש למנוע הקמת מאגרי קולחים ומתקני טיהור סמוך לחופי הכנרת ולאפיקי נחלים בעלי זרימה קבועה, דוגמת מאגר הקולחים המוצע "מאגר המשושים" בכניסה לבקעת בית ציידה, שמהווה סיכון גבוה לאגם, למי התהום ולשמורת הטבע.
• חשוב לקדם שידרוג מתקן טיפול בשפכים בביתניה בדרום הכנרת, אליו יופנו גם שפכי יישובי הגולן המיועדים ל"מאגר משושים" וגם ביוב טבריה, המטופל כיום בתוך שטח עתיקות בעיר.
• עד להשלמת ביצוע מערכות ביוב מקומיות ואזוריות יש לעמוד על רמת טיפול נאותה בשפכים בהווה, במסגרת מערכות ביוב מקומיות.
• תמנע הקמתם של מפעלי מים העלולים לגרום להפרת יציבות יומית, עונתית או רב עונתית במפלסי הכנרת (מפעל עוקף כנרת, מפעלים לאגירת מים).
• לאור מצב משק המים כיום מן הראוי לבחון הקמתו של מתקן התפלה מקומי שיטפל במי המעיינות המלוחים בצפון הכנרת. ביצועו של רעיון זה צריך להיבחן לאור צרכי משק המים וצרכני המים ובהתאם להמלצות גופי הניטור והמחקר המטפלים בנושא.
• יורחקו מבנים לגידול בעלי חיים מהרצועות החופיות. בכל אזור אגן ההיקוות יחויבו רפתות בטיפול קדם בשפכים והזרמתם למערכות ביוב אזוריות.
• תמנע כניסת בקר למרעה בסמוך לערוצי נחלים ע"י גידור מתאים. יעודד מחקר על השפעת הרעייה על איכויות המים בנחלים.

תחבורה ושירותי דרך
• מומלץ לצמצם כבישים חדשים למינימום; להשאיר את כביש אמנון-גדות כדרך מקומית ולא לשדרגה לדרך אזורית. יש למנוע פיתוח כביש המחבר את כביש פרוד-עמיעד עם צפת ואשר עובר בשטחים בעלי ערכיות גבוהה, מסלע קשה וטופוגרפיה תלולה. יש לבטל תכנית לכביש בתוך נחל יבנאל.
• הרחקת עומסי תחבורה מרצועת החופים לרצועות עורפיות, במטרה לפנות את רצועת החופים לשימושים תיירותיים, מחייבת הסטת כבישים ראשיים – כביש 90 וכביש 92 - לשטחים בעלי ערכיות גבוהה. יחד עם זאת הכבישים, במיוחד כביש 90, על מחלפיו והתחברויותיו עלול לגרום למפגעים נופיים ולכן יש לפעול למציאת פתרונות הנדסיים כולל מינהור וגישור, ופתרונות חזותיים/נופיים לצמצום מפגעים נופיים ואקולוגיים צפויים, בתיאום עם מתכנני הכבישים.
• יש לפעול לצמצום טווח השפעת הכבישים המתוכננים על השטח הפתוח.
• דרכים נופיות על מדרונות הנצפים מהחופים סביב הכנרת יצומצמו. תכנונן וביצוען יחייב פיקוח ומעקב למזעור מפגעים נופיים.
• מומלץ להימנע מהסתרת הנוף מכבישים ומתצפיות נוף הצופים אל הכנרת.
• באזורים בעלי מסלע בזלתי, בעיקר בצפון הכנרת, מצע הכבישים יהיה בזלתי כדי לצמצם פגיעה חזותית/נופית.
• מומלץ לתכנן תכנון מחוזי מחודש של שדות תעופה באצבע הגליל, ולבחון הקמת שדה תעופה לטיסות שכר בינלאומיות ופנימיות מצפון לכורזים, תוך שיקום נופי.
• תחנות תדלוק חדשות יוקמו רק במסגרת אזורים מבונים של יישובים, אזורים מבונים קיימים אחרים או בצמוד להם. מומלץ לא לאשר תחנות תדלוק נוספות לאורך הכבישים ובשטחים הפתוחים במרחב הכנרת וחופיה. יש להסדיר מערך ניטור ובקרה אחר האמצעים למניעת זיהום מי תהום ומטרדים סביבתיים אחרים מתחנות תדלוק.

קווי חשמל ותקשורת
• יש להימנע ממתיחת קווי חשמל באזורים בעלי ערכיות גבוהה של טבע ונוף ולהצמיד קווים מתוכננים לתשתיות קיימות.
• לקווי חשמל מתח על של 400 ק"ו השפעה סביבתית ניכרת וחשוב למנוע הקמתם בתחומי תמ"א 13.
• מומלץ לא לאשר אנטנות תקשורת בסמוך למגורים ובאזורים רגישים ולא לפזרם בשטח אלא להעדיף את מיקומם בשטחים מופרים כגון מחצבת פוריה, אזורי תעשייה וכד'.

מחצבות
• באופן כללי מומלץ שלא תהיינה מחצבות בתחום מרחב הכנרת. מחצבות הכורות חומר גלם ייחודי לאזור, דוגמת בזלת, גבס וכד' ימוקמו ויתוכננו כך שפגיעתן הסביבתית תמוזער והסדרה ושיקום יהוו חלק מתהליך החציבה.
• יש להרחיק את כריית המחצבות לאזורים המרוחקים מהחוף ולשמור על נוף טבעי לא "מצולק" על המדרונות סביב לאגם – בהתאם לתמ"א 13.
• מחצבות חדשות ימוקמו ברצועות העורפיות, באזורים מופרים ומוסווים.
• במידה ואין חלופות אחרות למחצבת בזלת באזור יש לדאוג להסתרת מחצבת הבטיחה מכיוון הכביש בעזרת צמחייה מתאימה ולדאוג לתכנית שיקום לאתר.


כמות החופים הטבעיים בכנרת הצטמצמה מאוד בשנים האחרונות וחלק ניכר מהחופים הם כיום מפותחים ובנויים. מימוש תכניות פיתוח מאושרות וכאלה שלקראת אישור יביא לכך שכ-38 ק"מ, כלומר קרוב ל-65% מחופי הכנרת, יהיו מפותחים.
בכ-20% בלבד מחופי הכנרת נשמרו קו החוף והצומח ברצועה ברוחב של 50-100 מ', כמחציתם בתחומי בקעת בית ציידה.
בנוסף, ניהול הכנרת במפלסים נמוכים גרם לכך שחופי הכנרת הוזנחו קשות ונפגם מראם החזותי. היעדר תקציבים ממשלתיים ואכיפה נאותה הביאו את חופי הכנרת למצב של הזנחה קשה, השתלטות יזמים ועוד.
באופן כללי יש לרכז את הפיתוח התיירותי במרחב הכנרת במספר קטן של חופים, לשמר באופן מוחלט/למנוע כל פיתוח בחופים המעטים שנותרו טבעיים, בעיקר במזרח וצפון-מזרח הכנרת, ולהגן עליהם במסגרת שמורות טבע חופיות שיוכרזו על קטעי חוף רחבים ורצופים, בשאר החופים לאפשר פיתוח נופש חופי בלבד (שירותי נופש, שירותי רחצה ושיט ונב"ט).


יישמרו מפלסי מים גבוהים וקבועים (209 – ועד 213 -) ויקבעו תנאים מחמירים יותר לשינוי המפלס באמצעות מסלול אישור מקצועי-ציבורי. השאיבה מהכנרת תהיה על פי המילוי החוזר בלבד ותמנע שאיבת היתר מהכנרת.

שמירה על שטחי תנודות המפלסים תאפשר לשמר את אזור הליטוראל, ולהבטיח זכות מעבר חופשי מסביב לכנרת. יותר פיתוח מינימלי, צמוד לפיתוח קיים המותאם למפלסים משתנים, שיאפשר הגעת מתרחצים למים.

החוף הוא נכס ציבורי ויש להבטיח כי תישמר זכותו של הציבור למעבר חופשי לאורך כל חופי הכנרת ולמבט חופשי אל האגם; יש לפעול להסרת הגדרות הרבות לאורך החופים, להרחקת הבינוי מקו המים ולביטול גביית תשלום מהולכי רגל עבור כניסה לחופים, גבייה שמתבצעת בניגוד לחוק. במידה והבטחת זכות הציבור אינה בת ביצוע במתכונת ניהול ואחזקת החופים כפי שהיא כיום, יש להעביר את אחזקת החופים וניהולם למדינת ישראל.

לאורך חופי הכנרת ימוקמו רק שימושים תיירותיים וחקלאיים שהחוף חיוני להם. שימושים אחרים יורחקו בשלביות מקרבת החוף, בעיקר בדרום הכנרת, ויוסבו לפארקים ציבוריים פתוחים או לאתרי תיירות ונופש.

פיתוח תיירותי ירוכז בחופים בהם קיים פיתוח וחופי כנרת שאינם מפותחים יישמרו טבעיים, ללא בינוי, ייבוש או שינוי קו החוף. חלק משטחים אלה ייועדו לשמורות טבע חופיות, שייצגו את המגוון האקולוגי בחופי הכנרת וישמרו חי וצומח טבעי האופייני לבתי גידול לחים.

תוגבר האכיפה על איסור בנייה לאורך חופי הכנרת בשטח הסמוך לקו המים ממפלסי 209 – ועד למרחק של 50 מ' מקו המים, בהתאם לתמ"א 13. יחד עם זאת בתחום העיר ההיסטורית בטבריה יותר פיתוח בתחום 50 מ' מקו המים.

יישמר קו החוף הטבעי, תוך מניעת הקמת מבנים ימיים חדשים, שידרוג הקיימים וקידום חקיקה למניעת הרחבת חוף הכנרת וייבושו.

מוקדי איכסון אינטנסיבי יורחקו מרצועת החוף, שתישאר פתוחה לקהל. מכסות איכסון בתכניות לא ממומשות ניתן להמיר ולהעביר מהמקטעים החופיים לרצועות עורפיות.

פיתוח חופי הכנרת יותאם למגוון צרכים וביקושים של ציבור הנופשים, תוך קביעת מדרג רמות פיתוח בחופים. יוגדרו חופים לשימור, חופי רחצה אקסטנסיביים ואינטנסיביים.

הרחבה ופיתוח של יישובים/אתרי תיירות בקרבת החוף תהיה בתחום השטחים המפותחים, בצמידות דופן ובניצב לחוף.

יוסדרו תנאים לטיפוח חופי רחצה ולהסדרת מגרשי החנייה, כך שתשתפר יכולת הקליטה והשירות בחופים במצבי עומס.

יש לפעול לשינוי הגדרת הכנרת כ"נמל" ולהתקין תקנות שיט המתאימות לאגם ולא לנמל. יוקמו מספנה מרכזית לכלי שיט ותחנות שירות מרכזיות.

פעילות השיט בכנרת וספורט ימי לסוגיו יוגבלו לחופים ולאזורים מסוימים. יעודד שיט לא מוטורי.

יישמר סגנון אדריכלי תואם בבינוי בחופים, המשתמש בחומרים דומים, שומר על צניעות תיכנונית ועל אופיו הטבעי של המרחב, זאת בכדי לשמור על נופי תרבות ולמנוע מצב שבו חופי הכנרת ייראו כטלאי על גבי טלאי ולא כיחידה שלמה אחת .

• יטופחו וישומרו חורשות אקליפטוס לאורך החופים.

טיפוח נוף בצידי כבישים ייעשה בנטיעות מינים המתאימים לאזור, תוך שמירת מבט חופשי לכנרת וממנה. ברצועה שנותרה בין הכבישים לחוף יימנע בינוי נוסף.

יוספו שבילי אופניים סביב חופי הכנרת, שיקשרו בין אתרי ביקור שונים ויאפשרו הקפה מלאה של הכנרת, במטרה לאפשר פיתוח וגידול בענף ספורט זה.



 

ב. אמצעים ליישום המדיניות


הקמת "רשות כנרת" כגוף ממשלתי המעוגן בחוק, שינהל את הכנרת ואגן ההיקוות מהיבטים שונים הכוללים את היבטי התכנון, היבטים סביבתיים, שימור מים והגנה מפני זיהום, היבטים תיירותיים, תיפעול חופים וניהולם. הרשות תקבל סמכויות בתחומים של תכנון ובנייה, הסדרת חופים ואחזקתם, שיט וספורט ימי, דיג, הסדרת פתרונות ביוב, איסוף אשפה ועוד. כמו כן תעסוק בפיקוח ואכיפה בהתאם לחוקים ולתקנות כגון חוק התכנון והבנייה.
הרשות לא תהיה חלק מנציבות המים ותפעל בתיאום עם משרדי הממשלה הרלוונטיים והרשויות המקומיות. היא תוסמך לטפל בהכנת תכנית לניהול חופי הכנרת, תטפל ביוזמות תיכנוניות להגנה על השטחים הפתוחים, תנחה ותבדוק תכניות מתאר ומפורטות, תנחה ותאשר היתרי בנייה בכל הרמות.
יוענקו לה סמכויות על ידי הרשויות המקומיות כ"איגוד ערים לאיכות הסביבה", שיטפל באופן יומיומי בבעיות הסביבתיות של המרחב. הקמתה תביא לשיפור תהליך ההחלטות העוסקות בניהול הכנרת ואגן ההיקוות.
הצעדים שיש לנקוט בהמשך להצעה זו:
1. הקמת צוות מקצועי בתחום האירגון והמשפט שיגדיר את מבנה הרשות וסמכויותיה ואת נהלי עבודתה.
2. בדיקת הצורך בשינויים נדרשים בחקיקה.
3. בחינת עמדת גופים ורשויות הפועלים במרחב לגבי הקמת "רשות כנרת".
4. פעילות הסברתית לצימצום התנגדות הצפויה מגופים שונים.

• עדכון תמ"א 13 והתאמתה לשנות ה-2000 ולמצב של משאב קרקע במחסור:
1. התאמת נושא התיירות – הדגשת טבריה כעיר תיירותית; ניוד מכסות איכסון מרצועות חופיות לטבריה ולרצועות עורפיות; צימצום ייעוד קרקע לכפרי נופש ואיכסון בשטחים פתוחים; פיתוח חדרי אירוח ביישובים כפריים; שידרוג אתרים קיימים.
2. שמירה על שטחים פתוחים – ייעוד שטחים ערכיים לשמורות טבע חופיות,לשמורות טבע, לגנים לאומיים וליערות; ייעוד רצועת התנודות על פי תמ"א 13 לשמורות טבע ולשצפ"ים, ייעוד ה"מטרוקה" לאורך חופי הכנרת כשטח פתוח לציבור.
3. פיתוח יישובים – הגדלת טבריה והרחבת תחום שיפוטה מערבה, הכוונת הפיתוח וקביעת גודל יישובים מקסימלי; צמצום מספר רשויות מוניציפליות.

תכנון אקטיבי של השטחים הפתוחים - ייזום תכנון מפורט של שמורות טבע חופיות ואחרות, יערות וחורשות החסרים תכניות מפורטות, הרחבת כלל השטחים הפתוחים, ואיתור מתחמים נוספים לשמירה והגנה. חשוב לפעול לשיתוף בין הגופים הירוקים בהם קק"ל, רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע ומינהלת הכנרת לקידום מהלך תכנוני לעיגון הסטטוטורי של השטחים הפתוחים במרחב הכנרת.

הכנת תכנית לניהול חופי הכנרת שתעסוק במספר נושאים: פיתוח ושימור חופים, הגדרת תמהיל שימושים בחופים, גביית תשלום, גידור, זכות הציבור למעבר חופשי לאורך החופים ולגישה חופשית למים ועוד.

השקעות ממשלתיות בתשתיות ציבוריות במרחב סובב כנרת, כגון בקידום תכנון, בהקמה ובמימון של "רשות הכנרת", במימון שימור, פיתוח ואחזקת שטחי ציבור, ובתשתיות ציבוריות כגון שידרוג חופי רחצה, חניונים ועוד.

הקמת שדולה אזורית של תושבים פעילים לשמירת שטחים פתוחים סביב הכנרת במעורבות קהילתית התנדבותית, בשילוב אנשי מדע, אנשי מימשל, חינוך, עסקים וכד'. מומלץ להפוך לעמותה ציבורית את קבוצת המתנדבים הפועלת כיום למען הקמת רשות מרכזית לכנרת, להרחיבה ולסייע לה באמצעות גופים שונים.

מעקב אחר התקדמות ויישום ההמלצות: הפיכת מסמך המדיניות לכלי דינמי, תוך בחינה, בדיקה ומעקב תקופתי. מומלץ שאחת לשנה/שנתיים ייבחן המימוש מול המלצות המדיניות, לעידכון והמלצות להמשך.



אל האסופה ישראל - האדם והמרחב : נושאים נבחרים בגיאוגרפיה3

ביבליוגרפיה:
כותר: הכנרת, חופיה וסביבתה - מסמך למדיניות שימור ופיתוח בר-קיימא
שם  הדו"ח: פרוייקט שימור הכנרת
מחבר: החברה להגנת הטבע
תאריך: 2002
הוצאה לאור: החברה להגנת הטבע
הערות: 1. המסמך נכתב על ידי החברה להגנת הטבע - פרויקט שימור הכנרת, במימון קרן ברכה.
הערות לפריט זה: 1. המסמך נכתב על ידי החברה להגנת הטבע - פרויקט שימור הכנרת, במימון קרן ברכה
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית