עמוד הבית > מדינת ישראל > אוכלוסייה וחברה > מגזרים ותרבויות
אקדמון


תקציר
על הכת המוסלמית, "אחמדיה", בישראל.



האחמדים
מחבר: אורי שטנדל


האחמדיה היא כת חדשה באסלאם, אשר נוסדה בסוף המאה ה- 19 בפנג'אב שבהודו, ומשם התפשטה בארצות שונות. היא נקראת על שם אביה-יוצרה, מירזא גולאם אחמד אל קאדיאני (1808-1935). בעיני חסידיו הוא "מהדי", גואל או משיח, ויש רואים בו נביא. בהגיעו לגיל 40 הכריז, כי עליו הטיל האל לחדש פני הדת המוסלמית ולהשליט בעולם צדק ויושר.

תורתו מטיפה לאחוות עמים ועזה התנגדותה לכפייה דתית, לפיכך אין היא גורסת הפצת האסלאם בדרך הג'האד, "מלחמת המצווה", ולעומתה מעודדת היא את שיטת השכנוע, כי האסלאם דת הצדק היא. מול התפיסה המוסלמית המסורתית, כי מוחמד הוא "חותם הנביאים", סוברים האחמדים, שאף לאחר מותו לא חדלה הנבואה והיא עברה למייסד כיתתם ולתלמידיו אחריו.

האחמדיה רואה עצמה דת עולם, שאינה מצטמצמת אך ורק במוסלמים והיא עתידה להקיף אף נוצרים ויהודים ובני דת הינדו. את ישו היא מקבלת כבן-אדם, שלא נצלב, אף לא הועלה השמימה. הוא הורד מן העץ על-ידי תלמידיו, עבר להודו ושם מת, בהיותו בן 120 שנה, בעיר סרינאגאר שבקשמיר. גולאם אחמד הוא גלגול של ישו ומוחמד גם יחד. הוא "אלמועוד" המובטח.

במותו נתמנה כח'ליפה בשנת 1908 תלמידו נור אד-דין חכים אל קורשי שנפטר ב- 1914. לאחר מכן נתפלגה הכת לשני מחנות. בראש סיעה אחת עמד בנו של מייסד הכת, מירזא בשיר א-דין מחמוד אחמד, שתואר כ"ח'ליפה השני"; הסיעה השנייה ניצבה מאחורי מולאי מוחמד עלי, שקבע מושבו בלאהור. במשך מאה שנותיה הצליחה כת האחמדיה, על שתי זרועותיה, ליצור תנועה מאורגנת היטב, הכוללת מנגנוני תעמולה, מוסדות חינוך ומרכזים דתיים מפותחים, המפוזרים בארצות רבות בעולם; באסיה, אפריקה, אירופה ואמריקה.

האחמדים משתלבים במקומות מושבם, מפני שבהתאם לעקרונותיהם עליהם להיות נאמנים למדינה בה הם חיים. בן הכת חייב במצוות הקוראן למען העולם הבא ואסור לו לסור מחוקת ממשלת מדינתו, כדי שיחיה בשלום בעולם הזה.

ב- 17 במרץ 1928 הועתק "מרכז המשלחת האחמדית לארצות המזרח-התיכון" מן העיר דמשק שבסוריה לחיפה. אבו אלעטא אלג'לנדארי, היה שליחה-מפיצה של תורת האחמדיה בארץ והוא שימש כנשיאה הרוחני עד 1936.

משנת 1938 עד 1955 עמד בראש העדה מוחמד שריף, "האמיר", ואחריו בא במקומו ג'לאל א-דין קמר, בוגר האוניברסיטה האחמדית בפנג'אב, אשר סיים את ביה"ס למיסיונרים האחמדים בקדיאן. מאמיני העדה מונים היום בישראל למעלה מ- 1000 נפש והם מרוכזים בכפר כבאביר, שעל אחת השלוחות המערביות של הכרמל. שני צריחי מסגד מזדקרים על ההר אל מול החוף ומציינים מיקומה של שכונה מיוחדת זו, שכל כולה פרוור בן שלושה רחובות של העיר חיפה והוא אחד ממרכזיה של האחמדיה, שבניה מונים חמישה עשר מיליון נפש, רובם מרוכזים בהודו פקיסטאן ואינדונזיה. המסגד קרוי על שם החליף השני של הכת "אדוננו מחמוד", הוא בנו' כמבנה מתומן עפ"י מתכונת כפת הסלע בירושלים. על הקיר בפתח מתנוססת הבטחה: "כל מי שישהה כאן בטוח יהיה".

לעדה ירחון הקרוי "אלבושרא אלאסלאמיה אלאחמדיה", דהיינו הבשורה המוסלמית האחמדית. כתב-עת זה מופיע משנת 1932 וכבר בגליונו הראשון פנה ליהודים בהצעה להתאסלם.(33)

אמאם האחמדיה בישראל כיום הוא מוחמד חמיד קאסר. הוא כפוף לח'ליף מירזא טאהר אחמד שמושבו בלונדון, אך המרכז הרוחני עודנו בקדיאן שבפנג'אב.

בצד האמאם פועל "ועד מנהל" הנבחר מידי שלוש שנים ומתכנס פעם בחודש. כל אחד מבני הכת שייך לאחת המועצות: "מועצת הילדים" עד גיל 15, "מועצת הצעירים" לגילאי 15-40, "מועצת הזקנים" ו"מועצת הנשים".

כל מאמין מפריש 6.5% מהכנסתו לפעילות הכת בתחומי החינוך והדת. מגבית מיוחדת נערכה למימון בנייתו של המסגד.

כיום מתלבטת העדה בבעיית מרחב המחייה שלה, ההולך ומצטמצם, מהעדר עתודות בנייה. אין ספק שצעירים אחמדים עוקרים לשכונות ערביות בחיפה או נושאים נשים מוסלמיות בכפרי הגליל.(34)


הערות:
33. ראה מאמרו של יהושע בן חנניה"העדה האחמדית", המזה"ח, כרך ח', עמ' 194-198. (המחבר הוא הסופר יעקב יהושע ז"ל שנהג לכתוב בכינוי ספרותי זה).
34. נורית כהנא: "כבאביר מוקפת בעיר", "הארץ", 4.6.89.


כדאי לקרוא על:
המבנה העדתי
המוסלמים
הצ'רקסים
האחמדים
העדות הנוצריות
הדרוזים



אל האסופה ישראל - האדם והמרחב : נושאים נבחרים בגיאוגרפיה3

ביבליוגרפיה:
כותר: האחמדים
שם  הספר: ערביי ישראל : בין פטיש לסדן
מחבר: שטנדל, אורי
תאריך: 1992
הוצאה לאור: אקדמון
הערות: 1. הספר מוקדש לפרופ' גבריאל בר ז''ל.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית