שטחים ירוקים בתחומי העיר ובסביבתה הם עוד מרכיב באיכות הסביבה בעיר. שטחים אלה כוללים נוף טבעי כגון חֶלקַת יער או שדה פתוח, שטחים חקלאיים וכן גינות ופארקים וכדומה. יש ערים ופארקים וכדומה. יש ערים שמצויים בהן שטחים ירוקים נרחבים ונוהגים לכנותן בשֵם "ערים ירוקות", לדוגמה וַנְקוּבֶר שבקנדה וסיאטל שבארה"ב. אך מספרן של הערים הירוקות אינו גדול. בערים רבות בעולם השטחים הירוקים מצומצמים, ומרבית שטחן בנוי.
חשיבותם של השטחים הירוקים לאיכות החיים בעיר, רבה:
* הם מתַפקדים כ"ריאות ירוקות" של העיר – הצמחייה שלהם קולטת את הפחמן הדו-חמצני הנפלט מכלי הרכב, ופולטת לאוויר חמצן. כך השטחים הירוקים מסייעים לטהר את האוויר בעיר, בדומה לריאות המטהרות את גוף האדם.
* הם מאפשרים לתושבים לקיים פעילויות ספורט, לערוך פיקניקים, לקיים מופעים פתוחים ועוד.
* הם מאפשרים לתושבים להימצא בסביבה ירוקה וכך "לנוח" מהנוף האופייני לעיר – אבן, בטון ואספלט.
* הם מאפשרים למֵי הגשמים לחַלחֵל לאדמה, וזאת בניגוד לשטחים הנרחבים המכוסים אַספַלְט, שאינם מאפשרים זאת.
* הם יוצרים הפרדה בין עיר לעיר ובין אזורים שונים בעיר.
* הם משַמרים עֶרכֵי טבע ונוף.
ואולם, מכיוון שהערים גדֵלות, הן זקוקות לשטחים נוספים לשימושי קרקע שונים, והשטחים הפתוחים הם עתוּדוֹת הקרקע שלהן – הקרקעות שעליהן יִיבּנו בעתיד אזורי מגורים, אזורי מסחר, מגרשי חניה, כבישים ועוד. גורמים שונים בעיר – יַזָמים, קבלנים, בעלי קרקעות וכדומה – מעוניינים לזרֵז את הבנייה בשטחים אלה, כדי לזכות ברווחים גדולים. כך קורה שבערים רבות בעולם, השטחים הירוקים הולכים ומצטמצמים.
בדור האחרון גוברת המודעות לחשיבות השמירה על השטחים הירוקים. תכנון עירוני מתאים ולחץ ציבורי של התושבים מסייעים בשמירה עליהם. יש ערים, כדוגמת בֶּרְמינְגְהֶם ופריס, שאף מצליחות להגדיל את השטחים הירוקים בתחומיהן על ידי הקמת גנים ופארקים באזורים שבעבר שימשו כאזורי תעשייה.
השמירה על השטחים הפתוחים חשובה במיוחד במדינות קטנות ומעוּיָרות. כך לדוגמה בישראל – שטחה קטן, מרבית אוכלוסייתה עירונית, ורוב תושביה מרוכזים במרכז הארץ. התפשטות השטח הבנוי באזור זה מהירה ביותר, והשטחים הירוקים הולכים ומצטמצמים. לאור כל זאת, בשנים האחרונות גוברת בישראל המודעות לחשיבותם של השטחים הפתוחים ולצורך לעצור את הצמצום בהיקפם.
