השפעת מחירי הנפט על אספקת האנרגיה

מתוך מאמר של פיית בירול, ראש המחלקה לניתוח כלכלי ב"סוכנות האנרגיה הבינלאומי " (IEA), ופרנסואה קטייה, כלכלן אנרגיה, במחלקה לניתוח כלכלי ב"סוכנות האנרגיה הבינלאומית", שהופיע ברבעון האחרון של "אנרגיה, מחירים ומסים", שמפרסמת הסוכנות.

מחיר הנפט הוא מרכיב חשוב בהיצע הנפט. הגדלת כושר התפוקה תלויה בציפיות למחיר שיתקבל בעתיד תמורת סוג הנפט המסוים ובאומדן הוצאות ההספקה. מחיר סוגי הנפט השונים נקבע לפי אמות מידה מקובלות כ- WTI או כ"ברנט", אולם הניתוח במאמר זה מתבסס על המחיר הממוצע לנפט מיובא של IEA כעל "מחיר הנפט הבינלאומי".

בהתחשב בהתפתחות מגמת מחירי הנפט מאז 1960 מאופיינת תחזית המחירים לשני העשורים הבאים ברמה גבוהה של חוסר ודאות. המאמר בוחן את ההשלכות הפוטנציאליות של מחירי נפט גבוהים ונמוכים על ההיצע והביקוש הגלובאליים, באמצעות "מודל האנרגיה העולמי" (World Energy Model), ומשתמש בנתוני 1997 כבסיס להשוואה, כפי שנהגה "תחזית האנרגיה העולמית ל- 2000" (WEO 2000).

מחיר הנפט

מחיר הנפט נע בהתאם לתנודות ההיצע והביקוש ובהתאם לציפיות השוק על ההספקה בעתיד. למדיניות התפוקה של כמה ממדינות אופ"ק ולא-אופ"ק השפעה מכריעה על רמת התפוקה ועל מחיר הנפט הבינלאומי.

כמה גורמי ביקוש מרכזיים משפיעים על מחיר הנפט. הצמיחה הכלכלית היא הגורם המרכזי המשפיע על הביקוש העולמי. למשברים כלכליים אזוריים, כפי שאירע ב- 98 באסיה, השפעה ישירה על מחיר הנפט העולמי. התקפות טרור, כפי שאירעו ב"מרכז הסחר העולמי" בניו יורק, משפיעים על ציפיות השוק ויוצרים "פיקים" במחירי הנפט. מגמה נוספת שמשפיעה על הביקוש היא הדרישה הגוברת למוצרי נפט קלים בתחבורה. שינויים בביקוש למוצרים מסוימים, שינויים ברמת המלאי או בדרישות תעשיית הזיקוק, עשויים אף הם להשפיע על המחיר הבינלאומי לנפט גולמי.

ניתוח רגישות המחירים

עתודות הנפט הגלובאליות צפויות לספק את הגידול בביקוש לנפט ב- 2020, לפי תרחיש המחירים ב- 2000 WEO. לגורמים פוליטיים, כלכליים וסביבתיים השפעה גדולה יותר על ההיצע והביקוש לנפט מהיקף העתודות. ניתוח הרגישות בוחן את השינויים בהיצע ובביקוש הגלובאליים מול תרחישים המניחים מחירי נפט גבוהים או מחירי נפט נמוכים, שאינם תחזיות של IEA. יתר על כן, מחירי הנפט אינם יציבים לאורך זמן, ומאופיינים בעליות וירידות. הניתוח מניח שמחירי הגז צמודים למחירי הנפט.

המסקנות הנובעות מחלופות המחירים אינן ודאיות בגלל הגורמים הבאים:
* גודל המאגרים הגלובאליים והרווחיות של העתודות השוליות; מאגרים ועתודות גדולים או קטנים מהצפוי
עלולים להשפיע על התוצאה. מגבלות טכנולוגיות עלולות לצמצם את נתח הנפט הבלתי קונבנציונלי בתרחיש המחיר הגבוה.
* השלכות כלכליות צולבות לשינויים במחירים; מחירי נפט גבוהים מקטינים את התמ"ג של המדינות היבואניות. הירידה בתמ"ג מביאה להקטנת הביקוש לנפט, אולם הביקוש הנמוך לוחץ על המחירים כלפי מטה (השלכות אלו אינן כלולות בניתוח זה)
* שינויים במסים; שינויים בשיעורי המס במדינות השונות עשויים להשפיע על ההיצע הגלובאלי.
* התשואה על ההשקעה בהגדלת התפוקה; מקורות וסוגי נפט שונים משפיעים על היקף ההשקעות.

תרחיש המחיר הגבוה

תרחיש המחיר הגבוה מבוסס על מחיר של 20 דולר לחבית נפט ב- 97, ומחיר של 30 דולר מ- 2002 עד 2020, ואינו זהה לתרחיש 2000 WEO. ריכוז נתח גדול מתפוקת העולם בידי מספר קטן של מפיקות, עשוי להביא למחירים גבוהים ולהתאמתות התרחיש. מדינות אופ"ק סיפקו ב- 2000 כ- 40% מהיצע הנפט העולמי, לעומת 29% ב- 1985 ו- 54% ב- 1973. בנוסף, מרוכזות מרבית העתודות הגלובאליות באזור אחד: המזרח התיכון.

תרחיש המחיר הגבוה מצביע על ירידה של 7% בביקוש ב- 2020 לעומת התחזית הבסיסית, מ- 115 מיליון ח/י ל- 106 מיליון ח/י. המחירים הגבוהים פועלים להקטנת הצריכה, להגברת שימור האנרגיה ולמעבר לשימוש בסוגי אנרגיה אחרים. תפוקת אופ"ק צפויה לקטון ב- 2020 ב- 24% לעומת התרחיש הבסיסי, וכתוצאה מכך צפויה תפוקת הנפט הלא-קונבנציונאלי להגיע ב- 2020 ל- 6% מהיצע הנפט הגלובאלי, לעומת 1.7% ב- 1997.

אופ"ק צפוי להתחרות גוברת של מפיקות מאזורי העולם האחרים שיגדילו את תפוקתן ב- 7 מיליון ח/י, לעומת התרחיש הבסיסי. המחירים הגבוהים יגבירו את פיתוח העתודות במדינות לא-אופ"ק, ויביאו להגדלת הנתח של תפוקת לא-אופ"ק בהיצע הגלובאלי. פיתוח עתודות שוליות, שיהפוך לכלכלי עם עליית מחירי הנפט, יגדיל את העתודות הגלובאליות. הגידול בהשקעות בחיפושים ובפיתוח מעלה את הסבירות לגילוי עתודות חדשות, ולשיפורים טכנולוגיים בקידוח ובהפקה.

הנתח של אופ"ק בתפוקה הגלובאלית צפוי להגיע ב- 2020 ל- 44% מהתפוקה, לעומת 54% בתרחיש הבסיסי, אולם בהכנסות אופ"ק צפויה להירשם ירידה לעומת התרחיש לאחר 2010. לפי התרחיש הגבוה יהיו הכנסות אופ"ק ב- 2010 כמעט זהות לתרחיש הבסיסי, כ- 320 מיליארד דולר, אולם ב- 2020 יהיו ההכנסות נמוכות ב- 110 מיליארד דולר, לעומת התרחיש.

המסקנה: מחירי נפט גבוהים מגדילים בטווח הקצר את הכנסות יצואניות הנפט, אולם בטווח הרחוק הם מביאים לירידה בהכנסות.

תרחיש המחיר הנמוך

הביקוש הגלובאלי לנפט יהיה גבוה ב- 2020 ב- 8% לפי תרחיש המחיר הנמוך, לעומת התרחיש הבסיסי, ויגיע ל- 124 מיליון ח/י. מחירים נמוכים מעודדים צריכה ושימוש מוגבר בנפט ואינם מעודדים מעבר לשימוש בסוגי דלק אחרים. השפעת המחירים הנמוכים אינה אחידה בכל אזורי העולם, ובמדינות המתפתחות באסיה צפויה להירשם העלייה הגדולה ביותר בביקוש.

תפוקת אופ"ק צפויה לגדול משמעותית ב- 2020, מ- 54% מתפוקת הנפט הגלובאלית לפי התרחיש הבסיסי ל- 59%. הגידול בתפוקת אופ"ק יאזן את הירידה בתפוקה הצפויה באזורים אחרים בעולם. תפוקת לא-אופ"ק תהיה נמוכה ב- 5%, מהחזוי בתרחיש הבסיסי, ותפוקת הנפט הבלתי קונבנציונאלי נמוכה ב- 21%. הכנסות אופ"ק צפויות לגדול חרף המחירים הנמוכים, מפני שהגידול בתפוקה יפצה על מחירי הנפט הנמוכים.

סיכום

ההיצע והביקוש בשוק הנפט העולמי מושפעים משינויים במחירים, אולם הביקוש לנפט צפוי לגדול אפילו לפי תרחיש המחיר הגבוה. לפי כל התרחישים, ימשיכו מפיקות אופ"ק לשלוט בהיצע הנפט העולמי. בהתחשב בתלות הצפויה של העולם בתפוקת אופ"ק, חיוני להשקיע בהגדלת התפוקה באזור. מחירי נפט גבוהים מעודדים השקעות בהרחבת כושר התפוקה, אולם בטווח הרחוק הם מביאים לירידה בביקוש ובתפוקת אופ"ק.

מחירי נפט גבוהים משפיעים על הביקוש בכל המדינות היבואניות, אולם השפעתם על הביקוש במדינות המתפתחות גדולה ביותר. עלייה בהוצאות על יבוא נפט עלולה להביא לערעור מאזן הסחר ולהתפתחות אינפלציה במדינות אלו. לפי כל התרחישים צפוי גידול בהכנסות הנפט השנתיות של מדינות אופ"ק. מהניתוח עולה שמחירי נפט גבוהים לא יניבו בהכרח בטווח הארוך את ההכנסות המרביות למדינות אופ"ק.
(IEA, Energy Prices and Taxes, 4th. Quarter 2001)