עמוד הבית > מדעי החברה > גיאוגרפיה > גיאוגרפיה של האדם > תכנון מרחביעמוד הבית > ישראל (חדש) > יישובים > מטרופולינים > באר שבע
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
כיצד מתוכנן המרחב סביבנו? מדוע חשוב לתכנן ולהכין תכניות לעתיד? מי הם העוסקים בתכנון והמעורבים בו? האם לאזרח מן השורה יש השפעה על התהליך? על שאלות אלה ואחרות עונה מינהל התכנון שבמשרד הפנים, הגוף האחראי על התכנון במדינת ישראל.



עם מבט קדימה לתכנון העתיד
מחברת: אופירה גל


התכנית להפוך את באר שבע למטרופולין הרביעית במדינה מעלה שאלות רבות: כיצד מתוכנן המרחב סביבנו? מדוע חשוב לתכנן ולהכין תכניות לעתיד? מי הם העוסקים בתכנון והמעורבים בו? האם לאזרח מן השורה – אני ואתה ואַת – יש השפעה על התהליך? בשאלות אלה ואחרות פנינו למינהל התכנון שבמשרד הפנים – הגוף האחראי על התכנון במדינת ישראל.

בכל מדינה מודרנית קיים תכנון מרחבי. בישראל, התכנון הוא התהליך של הכנת תכנית המגדירה את המטרות ואת השימוש שיֵיעשה בקרקע במרחב מסוים. התכנית גם מגדירה מה הן הפעולות שצריך לעשות כדי להשיג את המטרות. גם ליישוב שאתם מתגוררים בו יש תכנית המתארת כיצד הוא יֵירָאֶה בעוד כמה שנים, היכן יתפרסו שכונות המגורים החדשות, היכן יִיבָּנוּ מוסדות ציבור נוספים כמו בית ספר או מרפאה, היכן יעברו כבישים, היכן יקום פארק משחקים וכדומה. לתכנית כזאת, המתארת את השימושים בקרקע של מרחב מסוים בעתיד, קוראים תכנית מִיתְאָר.

יש שלוש רמות של תכניות מִיתְאָר: תכנית מיתְאר ארצית, העוסקת במרחב של כל המדינה; תכנית מיתאר מחוזית, העוסקת במרחב של כל אחד מ- 6 המחוזות במדינה; תכנית מיתְאר מקומית, העוסקת במרחב של כל אחד מהיישובים במדינה. כדי לתת מסגרת לתכנון תכניות המיתאר, וכדי שיהיה אפשר לבצע אותן, נחקק במדינת ישראל חוק חשוב – חוק התכנון והבנייה. חוק זה מגדיר את הגופים המתכננים, מי חברים בהם ומה הסמכויות שבידיהם, ומהן דרכי האישור והביצוע של כל תכנית (ראו סרטוט סכמתי).


 

סוף מעשה במחשבה תחילה


לשם מה, בעצם, נחוץ תהליך התכנון של המרחב? קודם כל, מלאכת התכנון נועדה למנוע מצב שבו "איש הישר בעיניו יעשה" ובית, יישוב, אזור או מדינה שלמה יִיבָּנוּ ללא סדר, ללא מחשבה וללא תכנון מראש.
בעזרת תכנון נוכל להכין את עצמנו טוב יותר לעתיד. כך נוכל לחיות במקום שהוא נעים יותר ונוח יותר.
תפקיד המתכננים הוא לתכנן שימוש נכון בקרקע בדרך שתביא תועלת והנאה לכל הצדדים. על המתכננים לראות את כל התמונה, לשלב בין הרצונות והצרכים של כל הגורמים, ולשלבם עם צורכי החברה.
נסביר: לעתים קרובות הצרכים והמטרות של הגורמים השונים הרוצים להקים פרוייקט כלשהו – שונים ואף מנוגדים. לדוגמה: קבלן המעוניין להגביה את הבניין שהוא בונה כדי להגדיל את רווחיו ממכירת הדירות, אך דיירי השכונה מתנגדים בטענה שהבניין יחסום להם את הנוף; משקיע המעוניין לבנות בתי מגורים ליד חוף הים, אך ארגונים לשמירת איכות הסביבה מתנגדים כי הם מעדיפים שהמקום יִישָמֵר כשטח פתוח; דיירי שכונה המעוניינים להקים בה מרכז קהילתי, אך לא בקירבת הבתים שלהם.
תפקיד חשוב נוסף של המתכננים הוא לראות את התמונה לטווח הארוך, כדי שגם הדורות הבאים ייהנו מסביבה איכותית. הנה דוגמה: יַזָמים מבקשים להקים קַנְיון על שפת נחל באזור שהוא כיום שטח ירוק. ביצועה של תכנית כזאת יביא לשינוי קיצוני בסביבה: יִיסָללו דרכים וחניונים, יִיכָּרתו עצים, ותיעלם הצמחייה הטבעית ועימה אוכלוסיית בעלי החיים החיה באזור. ייתכן שבטווח הקצר ייהנו תושבי המקום מהקַניון, אך עם הזמן הם יצטערו על אובדן הסביבה הטבעית. אבל, אז כבר לא יהיה אפשר להחזיר את המקום לקדמותו.



 

ואיפה הציבור נכנס לתמונה?


על פי חוק התכנון והבנייה, תכניות המיתאר השונות חייבות להגיע לידיעת הציבור: הודעות בנוגע לתכניות מתפרסמות בעיתונות, והציבור נקרא לעיין בתכניות ולהגיב. כל מי שיש לו התנגדות לתכנית – דייר המתנגד לסלילת כביש חדש צמוד לביתו, אזרחים המתנגדים לשינוי יִיעוּדוֹ של שטח (למשל, מפארק למגרש חניה), גופים ירוקים המתנגדים לבנייה על קו החוף ואחרים – מוזמן לשטוח את טענותיו בפני המוסד הדן בתכנית. ואם ההתנגדות נדחית, אפשר לפנות לוועדה מיוחדת הדנה בנושא פעם נוספת.
לאחרונה חל שינוי בגישת הרשויות המתכננות לציבור: המתכננים פונים לקבל את תגובת הציבור עוד בשלב התכנון. אומרת מנהלת המינהל, דינה רצ'בסקי: "...חשוב לנו לפנות לציבור עוד בשלב התכנון, משום שברוב המקרים האנשים יודעים מה טוב להם. והרי בסופו של דבר התכנית נועדה לטובת הציבור. ומלבד זאת, הציבור יכול להשפיע הרבה יותר בשלב התכנון, כשהתכנית עדיין לא סגורה."
ואכן, הציבור הרחב הולך והופך לשותף פעיל בתהליך התכנון. כך תוכלו למצוא באינטרנט את האתר "ארץ" ובו מובאים חלקים גדולים מתוך תכנית המיתאר הארצית האחרונה – "תמ"א 35", המוצגת שם לעיון הציבור ולתגובותיו. גם העיריות השונות מציגות לעיני תושביהן דגמים מוקטנים של תכניות לאזורים שונים בעיר. ובעיתונות היומית תמצאו לעתים מאמרים בנושא.



 

על תמ"א 35 ועל משמעותה לגבי הנגב


תמ"א 35, תכנית המיתאר הארצית האחרונה שהוכנה, היא תכנית מורכבת ומקיפה מאוד. התכנית כבר הוגשה למועצה הארצית לתכנון ולבנייה, וזו דנה בה. אם יהיה צורך יחולו בה שינויים, ורק אחר כך היא תקבל את אישור הממשלה.

אחת המגמות הבולטות בתכנית היא: לחזק את המרכזים העירוניים שבהם חיה מרבית אוכלוסיית ישראל – מצד אחד, ולשמור על שטחים פתוחים – מצד שני. כיצד אפשר לעשות זאת? למשל, על ידי כך שבערים תועדף בנייה גבוהה וצפופה על פני התפשטות במרחב, ועל ידי כך שתהיה העדפה לחיזוק ולהרחבת יישובים קיימים על פני הקמת יישובים חדשים. זאת במטרה למנוע בזבוז של קרקעות, שהן מצרך יקר מאוד בישראל בשנות האלפיים.
על פי התכנית יהיו בישראל ארבעה מרחבים עירוניים מגובשים, סביב ארבע המטרופולינים הגדולות: תל אביב, חיפה, ירושלים ובאר שבע. ביניהם יהיו אזורי חַיִץ (אזורי הפרדה) פתוחים, אזורים כפריים, פארקים ושמורות טבע.
ומה באשר לנגב? המגמות הבולטות בתכנון המרחב הדרומי הן:
* יצירת מטרופולין באזור הצפוני של הנגב – מטרופולין באר שבע, ובמרכזה העיר באר שבע עצמה. זאת צריכה להיות מטרופולין מיוחדת, היכולה להתחרות עם מטרופולינים אחרות בארץ.
* רוב שטחו הפנימי של הנגב – מרכז הנגב ודרום הנגב – מיועד להישאר כשטח פתוח שהנוף הטבעי יישמר בו.
* בערבה, באזור ניצנה, באזור הבּשוֹר ובצפון-מערב הנגב, שהם אזורים כפריים – יעודדו את הרחבת היישובים הקיימים, ובמקרים מסוימים יאשרו בהם הקמת יישובים חדשים (באזורים אלה – בניגוד למרכז הארץ – מעודדים את התרחבות היישובים הכפריים משום שאין בהם מחסור בקרקעות).
המתכננים סבורים כי הביצוע של תכניות אלה ואחרות עשוי להביא לגידול האוכלוסייה בנגב, ליצירת מקורות תעסוקה לתושבים ולפיתוח האזור בכלל – וכל אלה תוך כדי שמירת נופו הייחודי.



אל האסופה ישראל - האדם והמרחב : נושאים נבחרים בגיאוגרפיה3

ביבליוגרפיה:
כותר: עם מבט קדימה לתכנון העתיד
שם  הספר: אל הנגב : פרקים בגיאוגרפיה של דרום הארץ
מחברת: גל, אופירה
עורכת הספר: נחום-לוי, נירית
תאריך: 2000
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. השתתפה בפיתוח ובתחקירים: רונית יונת.
2. נכתב עפ"י תכנית הלימודים החדשה ואושר ע"י משרד החינוך לבתי הספר הממלכתיים והממלכתיים-דתיים.
3. כרטוגרפיה: תמר סופר.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית