הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדעי כדור-הארץ והיקום > מטאורולוגיה [אקלים ומזג האוויר] > השפעות האדם > זיהום אוירעמוד הבית > מדעים > אקולוגיה ואיכות הסביבה > אוויר > זיהום אווירעמוד הבית > מדעים > אקולוגיה ואיכות הסביבה > שמירת טבע וסביבה > חוקים ותקנות עמוד הבית > ישראל (חדש) > אקולוגיה ואיכות הסביבה > איכות האוויר


תקציר
זיהום האוויר גורם למספר מקרי מוות כפול מאלו הנגרמים בתאונות דרכים – למעלה מ-1,000 מקרי מוות בשנה בישראל בלבד. לאור עובדות אלה, ועל מנת להביא לטיפול יעיל בבעיית זיהום האוויר, החליטה עמותת "אדם טבע ודין" לנסח ולפעול לחקיקתו של חוק ראשי ספציפי, אשר יבטיח את השמירה על איכות האוויר ואת מניעת זיהומו.



"אדם טבע ודין" מציגה את הצעת חוק אוויר נקי לישראל, התשס"ב – 2002
מחבר: אדם טבע ודין : אגודה ישראלית להגנת הסביבה


הודעה לעתונות
27.5.2002


זיהום האוויר גורם למספר מקרי מוות כפול מאלו הנגרמים בתאונות דרכים – למעלה מ-1,000 מקרי מוות בשנה בישראל בלבד.

זיהום האוויר בישראל מהווה את אחד המפגעים הסביבתיים החמורים ביותר, המשפיעים על בריאות הציבור בארץ. זיהום האוויר נגרם ממקורות שונים ורבים, כגון כלי רכב, מפעלי תעשייה, תחנות כוח ועוד. עם העליה ברמת החיים בארץ, צפוי כי מקורות אלה יוסיפו ויתעצמו, ובמקביל, אם לא ינקטו האמצעים הנדרשים, תתעצם גם בעיית זיהום האוויר.
לאור עובדות אלה, ועל מנת להביא לטיפול יעיל בבעיית זיהום האוויר, החליטה עמותת "אדם טבע ודין" לנסח ולפעול לחקיקתו של חוק ראשי ספציפי, אשר יבטיח את השמירה על איכות האוויר ואת מניעת זיהומו. לדברי סמנכ"ל "אדם טבע ודין", עו"ד ציפי איסר-איציק, חוק אוויר נקי נחוץ במיוחד לנוכח העובדה שזיהום האוויר מהווה היום גורם מוות ומחלות ראשון במעלה, אשר ע"פ מחקרים שונים מהשנים האחרונות, אחראי ליותר מ-1,000 מקרי מוות מדי שנה בישראל בלבד. לדברי עו"ד איסר-איציק ע"פ מחקר משותף שנערך ב-1998 ע"י משרדי הבריאות ואיכות הסביבה, בתל-אביב וסביבתה בלבד, עומד שיעור התמותה כתוצאה מזיהום אוויר מכלי רכב, על כ-300 איש בשנה, כפול ממספר ההרוגים בתאונות דרכים באותו אזור.
"אדם טבע ודין" שולחת בימים אלה את נוסח החוק שניסחה, לאנשי מקצוע בתחום זיהום האוויר ולנציגי משרדי הממשלה, על מנת לקבל את התייחסותם להצעת החוק. זאת במטרה להביא להנחתה על שולחן הכנסת, כבר בתחילת מושב החורף של הכנסת באוקטובר 2002.


 

מדוע נחוצה חקיקתו של חוק חדש בנושא?


כיום, אין במדינת ישראל חוק ראשי אחד המסדיר את כל ההבטים השונים המתייחסים להגנה על איכות האוויר. המסגרת החוקית הקיימת כיום בישראל לשם טיפול בנושא מניעת זיהום אויר אינה אלא אסופה של הסדרים שונים, אשר רחוקים מלתת מענה להיבטיה הנרחבים והמורכבים של הבעיה. הבעייתיות העיקרית של ההסדרים הקיימים הינה כפילות סמכויות, הגורמת לעיכוב וסרבול של כל יוזמה לפעילות בנושא מניעת זיהום האוויר.
בנוסף, החוק המוצע מסדיר בדרך של חקיקה ראשית, הסדרים הקיימים כיום בתחום מניעת זיהום האוויר, אם כי באופן חלקי ובלתי ממצה. כמו כן קובע החוק מנגנון מחייב של עדכון התקנים אשר ייקבעו לפיו, זאת במטרה להבטיח את התאמת התקנים לנתוני זיהום האוויר המשתנים ולהתפתחויות בתחום זה בעולם.



 

ההשלכות הבריאותיות של זיהום האוויר


מחקרים רבים מורים היום בודאות כי זיהום האוויר גורם לשורה של נזקים בריאותיים, חלקם בלתי הפיכים, לאוכלוסיות החשופות לו. בשנים האחרונות הצטבר מידע מדעי רב הקושר בין זיהום אויר ובריאות הציבור, בעיקר בהקשר של מחלות בדרכי הנשימה.



 

מקורות זיהום האוויר


מקורותיו העיקריים של זיהום האוויר הינם כלי הרכב ואמצעי התחבורה על סוגיהם השונים ומקורות נייחים כדוגמת מפעלי תעשיה, תחנות כוח וכדומה. זיהום האוויר מכלי הרכב, באזורים עירוניים צפופי אוכלוסין הינו בעייתי במיוחד. כלי הרכב בארץ צורכים רק כ-20% מצריכת האנרגיה הכללית, אך זיהום האוויר שמקורו בכלי רכב מהווה כ-60% מכלל מאסת החומרים מזהמי האוויר הנפלטים בשנה לאטמוספירה.
לא פחות מדאיגה היא פליטת זיהום האוויר ממקורות נייחים, כך לדוגמא מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי בשנת 2000 תחנות הכוח בארץ היו אחראיות לכ- 70% מהפליטה הכללית השנתית של גופרית דו-חמצנית, לכ- 40% מפליטות תחמוצות חנקן, כ- 30% מפליטת חלקיקי האבק המרחף (נכון לשנת 1999) ולכ- 57% מהפליטה האנטרופוגנית השנתית של פחמן דו חמצני לאטמוספירה.



 

ההסדרים המוצעים בחוק החדש


- קביעת מנגנון מחייב לעדכון תקני הסביבה הקיימים משנת 92' והוספת תקני סביבה למזהמים מסוכנים נוספים; תקני סביבה הם תקנים הקובעים את הריכוז המרבי המותר של חומרים מסוימים באטמוספירה. כיום, קיימים אמנם תקני סביבה לחומרים שונים במסגרת תקנות שקבע השר לאיכות הסביבה, אולם אין כיום כל חובה חוקית בחוק ראשי לעדכן תקנים אלה באופן קבוע על מנת להבטיח את התאמתם לתנאי הסביבה ולהתפתחויות בתחום המחקר והטכנולוגיות. כן אין תקנים אלה מקיפים את כל החומרים המזהמים הקיימים.

- הסדרת נושא ניטור ומדידה של חומרים מזהמים באוויר; הסדרת חובת ביצוע של ניטור ומדידת הימצאותם של מזהמי אוויר באוויר מאפשרת קבלת מידע שעל בסיסו ניתן לבצע פעולות שונות כדי להפחית את פליטת המזהמים ואת הפגיעה מהם.
כיום יש אמנם מעל 100 תחנות ניטור ברחבי הארץ. כמו כן, בשנת 1995 החל המשרד לאיכות הסביבה בפרויקט ניטור אויר ארצי למדינת ישראל (מנ"א). עם זאת הניטור נעשה על בסיס וולנטרי וללא כללים מחייבים, כן אין הוא מקיף את כל החומרים המזהמים.

- תחזית זיהום אוויר; התחזית, המתייחסת להערכות של חריגה מתקני הסביבה מאפשרת הערכות ויישום פעולות מנע לשם צמצום אירועי זיהום אויר צפויים, בתנאים מטאורולוגיים בעייתיים.
כיום, מופעלת בארץ על ידי השירות המטאורולוגי תחזית זיהום אויר ממקורות נייחים, במסגרת מערכת הבקרה לסירוגין (מב"ס) לתחנות הכוח ובתי הזיקוק בחיפה ואשדוד וכן לתחנות הכוח הפחמיות. במערכת זו, המופעלת אף היא על בסיס וולנטרי בלבד אין כמובן די ונדרש מערך חיזוי מקיף וממשי אשר יבטיח מידע שלם בענין, לגבי כל סוגי מקורות פליטת זיהום האוויר. על בסיס התחזית ניתן יהיה אף להתריע על זיהום אויר בפני הציבור.

- קביעת תקני פליטה למקורות פליטה נייחים; כיום בארץ אין תקינה הקובעת בבירור את רמות הפליטה המותרות על ידי מקורות פליטה אלה והם נקבעים באמצעות צווים אישיים, כחלק מתנאי רשיון העסק הניתן למפעלים או במסגרת אמנה וולונטרית שנחתמה בין המשרד לאיכות הסביבה לבין התאחדות התעשיינים בישראל. בכך לא די ויש צורך לקבוע באופן ברור, אחיד ושיוויוני, את גבולות הפליטה המותרת למפעלי תעשיה ותחנות כוח, על סוגיהם השונים.

- קביעת תקני פליטה ממקורות פליטה ניידים; כלי הרכב בארץ גורמים כאמור לזיהום אוויר חמור ביותר, בעיקר בערים ובנתיבי התחבורה הראשיים. כיום אמנם קיימים, תקני פליטה לחומרים הנפלטים מכלי הרכב השונים, אולם החוק מחזק את היכולת לאכוף תקנים אלה ומחייב בבדיקות תקופתיות מקיפות, לגבי טיב החומרים הנפלטים, זאת עלמנת להבטיח צמצום בהיקף זיהום זה.

- שיפור איכות הדלקים לתחבורה; דרושה התאמה של איכות הדלקים לתקנים מתקדמים המקובלים בארצות אירופה ובארה"ב ומעבר לשימוש בדלקים אלטרנטיביים, אשר יביאו להפחתה משמעותית בזיהום האוויר.

- הבטחת מידע לציבור הרחב; הבטחת פומביות המידע הנוגע לאיכות האוויר בפני הציבור הרחב, תסייע בהגברת המודעות לנושא ותאפשר לציבור לשמור על בריאותו ולהימנע ככל האפשר משהייה במקום בו צפוי זיהום.

- קביעת סמכויות מנהליות ואחרות למניעת זיהום אויר; על מנת למנוע זיהום אויר ולצמצם את היקף הנזק הנגרם ממנו יש צורך לתת לשר לאיכות הסביבה סמכויות דוגמת: האפשרות לדרוש מידע הנוגע לזיהום אוויר, סמכויות בדיקה, סמכויות לסגירת מפעלים מזהמים, הגבלת תנועת כלי רכב בתנאים מסוימים ועוד.

- הסדרת הזכות להגשת תובענה ייצוגית ותובענה אזרחית בגין נזקי זיהום האוויר; במסגרת זו מוסדר הכלי של תובענה ייצוגית בנוגע למפגעי זיהום אוויר, אשר נודע בעולם ככלי חשוב במערך האכיפה כנגד מפגעים סביבתיים ואשר מאפשר ביתר קלות הגשת תביעות כנגד מזהמים.

- קביעת עבירות ועונשים למקורות פליטה הגורמים לזיהום אוויר ולמפרי החוק; קביעת עבירות ועונשים לנושא זיהום האוויר מבטיחה קיומה של אכיפה ממשית של החוק. אכיפה זו מאפשרת גם עמידה על חובת התקנת ציוד להפחתת זיהום בכלי רכב שונים, הבטחת קיומה של חובת הניטור והמדידה ועוד חובות אשר ייקבעו בחוק זה, אשר ללא יישומם בפועל, לא תושג מטרתו של החוק. במסגרת אכיפת החוק מוסדר גם מעמדה של הקובלנה הפרטית, המאפשרת לאדם הנפגע מזיהום אוויר לפעול כנגד המזהם, אף במישור הפלילי.

- הקמת מעבדה לאומית לחקר זיהום אויר ומניעתו.

ביבליוגרפיה:
כותר: "אדם טבע ודין" מציגה את הצעת חוק אוויר נקי לישראל, התשס"ב – 2002
מחבר: אדם טבע ודין : אגודה ישראלית להגנת הסביבה
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית