גשר מפעלים חינוכיים



השלום במקרא ובספרות חז"ל
מחבר: גשר מפעלים חינוכיים


מושג השלום קשור ביהדות בתפיסת השלמות, משורש שָׁלֵם. זהו מצב של הרמוניה, שלווה ושגשוג, ולכן הוא רווח בתיאורי אחרית הימים, המחזירים אותנו להרמוניה של ראשית הימים, בגן עדן: ההפך ממלחמה (ישעיהו ב 2-4), והרמוניה בין בעלי חיים ובינם לבין האדם (ישעיהו יא 6-8).

השלום הוא ברכה, ביטוי לחסד האלוהי: "ונתתי שלום בארץ ואין מחריד, והִשְׁבַּתִי חיה רעה מן הארץ, וחרב לא תעבור בארצכם" (ויקרא כו 6); "יהי שלום בחילך, שלוה בארמנותיך" (תהלים קכב 7).

המקרא מביע מחויבות של האדם להיות רודף שלום – "סור מרע ועשה טוב, בקש שלום ורודפהו" (תהלים לד 15), וזוהי מטרתם של חוקים והסדרים חברתיים שונים.

"שלום" הוא שמו של אלוהים - "ויבן גדעון מזבח לה', ויקרא לו ה' שלום" (שופטים ו 24); שמו של עם ישראל ושמו של המשיח: "כי ילד יולד לנו, בן ניתן לנו, ותהי המשרה על שכמו, ויקרא שמו פלא יועץ, אל גיבור, אביעד, שר שלום" (ישעיהו ט 5); "מה נאוו על ההרים רגלי המבשר, משמיע שלום, מבשר טוב, משמיע ישועה" (ישעיהו נב 7)

חז"ל הרחיבו את הדיבור בשבח השלום, וראו בו ערך עליון של התורה ותמצית הנבואה והגאולה: "גדול השלום, שכל הברכות והתפילות חותמים בשלום: קריאת שמע – חותמה בשלום, ופרוס סוכת שלומך, ברכת כהנים – חותמה בשלום, "וישם לך שלום", וכל הברכות חותמים בשלום – "עושה שלום במרומיו"." (מסכת דרך ארץ, פרק שלום, הלכה יט), ולדוגמה: נוסח תפילת הקדיש המסתיים במילים: "עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל" (נוסח הרמב"ם).

שלום, צדק ואמת משלימים זה את זה ויוצרים הרמוניה: "על שלושה דברים העולם עומד: על הדין ועל האמת והשלום, ושלושתן דבר אחד הן – נעשה הדין, נעשה אמת, נעשה שלום. … ושלושתן בפסוק אחד: 'אמת ומשפט שלום שיפטו בשעריכם' (זכריה ח 16)" (תלמוד ירושלמי, מסכת תענית, פרק ד, דף סח, ע"א)

 


מעבר ללקסיקון > לקסיקון מקרא
ביבליוגרפיה:
כותר: השלום במקרא ובספרות חז"ל
שם  האתר: מקרא גשר : האתר שלך ללימודי התנ"ך - אנציקלופדיה
מחבר: גשר מפעלים חינוכיים
בעלי זכויות : גשר מפעלים חינוכיים
הוצאה לאור: גשר מפעלים חינוכיים
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית