גשר מפעלים חינוכיים



חרון אף במקרא
מחבר: גשר מפעלים חינוכיים


שם נרדף למושג כעס, חימה. נרדפים נוספים: אף, חרון, חימה, זעם, זעף, עברה וקצף. בדרך כלל בהתייחס לה' ולא לרגשות בני האדם.

מושג הזעם האלהי משותף לכל הדתות העתיקות, ומתייחס לפורענות פתאומית המפתיעה את האדם בפתאומיותה, בעוצמתה ובאכזריותה, ונחשבת לגילוי זעם האלים. אך בדת ישראל הזעם האלוהי איננו שרירותי, אלא מוסרי, והוא פוגע רק בעוברים על רצונו של האל, בחוטאים. כלומר, חרון האף האלהי מקשר בין החטא לבין העונש, והוא התגובה האלוהית לחטאו של האדם. חרון אפו של ה' נחשב לגמול צדק על מעשי האדם. הפורענות יכולה לבוא בצורות שונות: מגיפה, מפלה במלחמה, בצורת ועוד.

יום ה', שבו נפרע ה' מאויביו, נקרא גם יום חרון אף ה' (ישעיה י"ג 13), או יום אף ה' (צפניה ב 2).

כך גם במצבת מישע אומר מישע מלך מואב כי שיעבוד ארצו לעמרי מלך ישראל בא כעונש האל כמוש על מאמיניו - "כי יאנף כמוש בארצו".

לעיתים לא ברורה סיבת הפורענות לנפגע (כגון המגיפה שמביא ה' על דוד ועמו בשל מיפקד האוכלוסין שערך, בשמואל ב' כ"ד), ועם גילוי הסיבה ניתן לכפר על זעמו של האל בקורבן.

כאשר המקרא מתאר את עוצמתה ומהירותה של התגובה האלוהית על חטאו של האדם, הוא אומר שאף האל חרה בחוטא, ובאופן מדוייק יותר: ה' הוא אל קנא, שאינו אדיש לנעשה בעולם, אלא מקנא לכבודו ולייחודו.

 


מעבר ללקסיקון > לקסיקון מקרא
ביבליוגרפיה:
כותר: חרון אף במקרא
שם  האתר: מקרא גשר : האתר שלך ללימודי התנ"ך - אנציקלופדיה
מחבר: גשר מפעלים חינוכיים
בעלי זכויות : גשר מפעלים חינוכיים
הוצאה לאור: גשר מפעלים חינוכיים
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית