עמוד הבית > ישראל (חדש) > אוכלוסייה וחברה > קבוצות אוכלוסייהעמוד הבית > ישראל (חדש) > יישובים > מטרופולינים > ירושלים
מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות



תקציר
תקציר למחקר שבמרכזו עומדת השאלה מה תהיה דמותה התרבותית של ירושלים בעתיד: האם תהיה זו עיר הטרוגנית שחילוניים וחרדים חיים בה במשותף תוך הפגנת סובלנות והתחשבות הדדית, או שתהיה זו עיר מונוליתית, שבה תרבות אחת שולטת בכיפה?



המאבק על צביונה התרבותי של ירושלים
מחבר: שלמה חסון


(תקציר למחקר)

השאלה העומדת במרכז המחקר היא מה תהיה דמותה התרבותית של ירושלים בעתיד: האם תהיה זו עיר הטרוגנית שחילוניים וחרדים חיים בה במשותף תוך הפגנת סובלנות והתחשבות הדדית, או שתהיה זו עיר מונוליתית, שבה תרבות אחת שולטת בכיפה?

החלק הראשון של המחקר מתאר את הקונפליקטים בין חרדים לחילוניים על אופי המרחב הציבורי. החלק השני מציג את האסטרטגיות שנקטו שני הצדדים. החלק השלישי מתאר את התוצאות וההסדרים שנוצרו בעקבות המאבקים. החלק הרביעי מציג מספר תסריטים שעניינם היחסים בין שתי הקבוצות וצביונה התרבותי של העיר בעתיד. החלק החמישי מעלה הצעות מספר לגבי מערכת היחסים בין חילוניים לחרדים בעיר.

בחרתי להרחיב במחקר את החלק העוסק בתסריטים על מנת לעורר דיון וויכוח ציבורי בנוגע לאופייה של העיר בעתיד. חמשת התסריטים המוצגים מתארים מצבים שונים, החל מהגמוניה חרדית בעיר וכלה בהגמוניה חילונית. בין שני הקטבים מוצגים שלושה תסריטי ביניים: אוטונומיה מוניציפלית: חלוקת העיר לשתיים או שלוש עיריות משנה, פיזור העירייה על ידי השלטון המרכזי והנהגת שלטון ישיר ושיבה של החילוניים לתקופה קצרה.

על פי התסריט של הגמוניה חרדית עתידה ירושלים לשנות את דמותה מכוח התהליכים הדמוגרפיים ולהפוך לעיר שיש בה רוב חרדי, בעל השפעה מכרעת בניהול העיר. האוכלוסייה החילונית תיטוש את העיר, כלכלת העיר תיפגע וכתוצאה מכך תרד רמת החיים ואיכות החיים בעיר ובהמשך אף תיפגע גם האוכלוסייה החרדית. מבחינה פוליטית-תרבותית ייגרם נזק למעמדה הלאומי והבינלאומי של ירושלים כבירת ישראל.

על פי התסריט של הגמוניה חילונית עתידים הגידול הדמוגרפי והתפשטות המגורים של האוכלוסייה החרדית להיעצר בשל מחסור במשאבים. עם המשך הגידול של האוכלוסייה החרדית ומוסדותיה ילך ויגדל הנטל התקציבי על קופות השלטון המקומי והמרכזי. בד בבד יגברו התסכול והתרעומת בקרב האוכלוסייה החילונית, המממנת חלק גדול מהשירותים המוענקים לאוכלוסייה החרדית. המעמסה הכלכלית והתרעומת החברתית יוליכו ללחצים כבדים על המערכת הפוליטית להפסיק לממן את השירותים הניתנים לאוכלוסייה החרדית. המאבק התרבותי עתיד להשתלב במאבק פוליטי על שליטה במשאבים כלכליים. במאבק זה יקימו החילוניים בסיועם של דתיים-מודרניים ומסורתיים, שלא יהיו מעונינים לראות את העיר עוברת לידי החרדים, מפלגה מוניציפלית שתשלוט ברשות ותאזן את אופן הקצאת המשאבים למגזרי האוכלוסייה השונים.

על פי התסריט של אוטונומיה מוניציפלית עתידה ירושלים להתפצל לשתי עיריות משנה נפרדות ומעליהן עיריית גג. העיר תחולק מבחינה דמוגרפית-גאוגרפית לעיריית משנה צפונית ובה רוב לאוכלוסייה חרדית ולעיריית משנה דרומית ובה רוב לאוכלוסייה חילונית, מסורתית ודתית מודרנית. בין שני האזורים יחצוץ אזור בעל אופי ציבורי, ששכונות המגורים בו מועטות, והוא ישמש את שתי הקבוצות. הפתרון של אוטונומיה מוניציפלית יוכל לשמש תקדים לפתרונות שייושמו במזרח העיר. כל קבוצה תנהל את ענייניה בתחומי החינוך, התרבות והחברה במידה רבה של אוטונומיה תפקודית. יהיה זה פתרון תפקודי לבעיית ירושלים תוך שמירה על עיר מאוחדת ובראשה עיריית גג אחת.

עיריות המשנה יאפשרו לכל קבוצה ייצוג פוליטי, ניהול עצמי וביטוי תרבותי עצמאי. באופן זה יהיה אפשר להחליש את החיכוכים הקיימים בין הקבוצות השונות בעיר תינתן אפשרות לכל קבוצת אוכלוסייה בעיר (חילונים, חרדים, ערבים) לקיים את ואורח חייה בלי התערבות ופגיעה מבחוץ.

על פי התסריט של הנהגת שלטון ישיר יוליכו גידול האוכלוסייה החרדית והשתלטותה על העירייה לתסיסה גוברת בקרב האוכלוסייה החילונית. החילוניים יחושו מופלים לרעה, מנוצלים (משלמים מסים בלי התחשבות נאותה בצורכיהם) ודחויים מבחינה פוליטית. בד בבד יורע מצבה הכלכלי של העיר בשל יציאתן של השכבות המבוססות ובשל יציאתם של עסקים הקשורים באוכלוסייה החילונית. המשבר הכלכלי שעתיד לפקוד את העיר, היציאה המסיבית של חילונים והתסיסה הגוברת בעיר ייאלצו את השלטון המרכזי להתערב בנעשה בעירייה הנשלטת על ידי האוכלוסייה החרדית, להוציא תחומים רחבים של קבלת החלטות מידי העירייה ולנהל בסופו של דבר את העיר באופן ישיר.

התסריט של שיבת החילונים לשלטון לתקופה קצרה מושתת על הקמת רשימה עירונית, שתמשוך אל שורותיה את המצביעים למפלגות הימין והשמאל שאינם חרדים. המנהיגות של מפלגה זו תצביע על הבעייתיות הפוליטית המאפיינת את המצב הקיים, תראה עד כמה אין הוא תואם את יחסי הכוחות האלקטורליים בעיר בין חרדים ללא-חרדים, תסביר כיצד נוצר המצב ותציע חלופה מושכת לציבור הלא-חרדי. באופן זה אפשר יהיה להחזיר בטווח הקצר את העירייה לידי הרוב הלא-חרדי ולהקטין את הניכור ההולך ומתפתח בין הבוחרים החילוניים לבין הממשל העירוני. התפתחות זו עתידה להחזיר את החילונים לשלטון, להחליש את מגמת העזיבה של הציבור החילוני המבוסס ולעכב את התהליכים המפורטים בתסריט הראשון. אולם אורך חייו של תסריט זה הוא קצר. הגידול הדמוגרפי המהיר של האוכלוסייה החרדית עתיד להחזיר בטווח הארוך יותר את התסריט הראשון של השתלטות החרדים על העיר ועל העירייה.



לאתר של מכון פלורסהיימר



אל האסופה ישראל - האדם והמרחב : נושאים נבחרים בגיאוגרפיה3

ביבליוגרפיה:
כותר: המאבק על צביונה התרבותי של ירושלים
מחבר: חסון, שלמה
שם  המחקר: צביונה התרבותי של ירושלים
תאריך: 1996
הוצאה לאור: מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות
הערות לפריט זה: 1. תקציר למחקר על צביונה התרבותי של ירושלים.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית