הסדרי נגישות
עמוד הבית > ישראל (חדש) > אוכלוסייה וחברה > קבוצות אוכלוסייהעמוד הבית > ישראל (חדש) > יישובים > מטרופולינים > ירושלים
מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות



תקציר
תקציר למחקר על המתח התרבותי השורר בקרב האוכלוסייה היהודית בירושלים, שמתבטא בתחומים רבים של המרחב העירוני הציבורי, כשהבעיה העיקרית היא העימות בין אורחות החיים השונים בשבתות ומועדים.



המתח התרבותי בין יהודים בירושלים
מחברים: שלמה חסון; פרופ' עמירם גונן


(תקציר למחקר)

המתח התרבותי השורר בקרב האוכלוסייה היהודית בירושלים מתבטא בתחומים רבים של המרחב העירוני הציבורי, כשהבעיה העיקרית היא העימות בין אורחות החיים השונים בשבתות ומועדים. בעין הסערה עומד נושא התחבורה העירונית בשבתות ובמועדים, בעיקר ברחובות ובעורקי תנועה ראשיים. האוכלוסייה החילונית הייתה רוצה בזרימתה החופשית של התנועה; האוכלוסייה החרדית לעומתה מבקשת להפסיקה. אזרחים חילונים נוטלים חלק פעיל בפתיחתם של מקומות בידור ומסעדות בשבתות וחגים, ובפרט בשכונות שבהן אין ריכוזי אוכלוסייה חרדית שמבקשת לסגור אותם. המתח מתבטא בניסיונותיו של כל צד לצבור עצמה פוליטית במישור המוניציפלי, ובשאיפותיו להגיע לעמדות שמאפשרות תשומות של קביעת מדיניות וחלוקת המשאבים הציבוריים. כוחם הפוליטי של החרדים עומד ביחס לחלקם הגדל באוכלוסייתה של ירושלים, ומלבה את התחרות והמתח. הדבר בולט בקשר שבין העצמה הפוליטית של מועצת העירייה והאפשרות של הטיית המאזניים בשאלות הנוגעות לאורח החיים במרחב הציבורי של כלל העיר. שיעור הריבוי בקרב האוכלוסייה החרדית גורם לגלישת אזורי המגורים שלה לשכונות אחרות, ולהתפשטות המתח התרבותי בדרג השכונתי לאזורי מגורים אחרים.
המתח התרבותי בירושלים מתפרש על-פי-רוב כמאבק בין קבוצות חרדיות לחילוניות. מחקר זה מציג תמונה מורכבת יותר. המחקר מאשש את הטענה לפיה לא ניתן לסווג את הקבוצות התרבותיות היהודיות בעיר לשתי קטיגוריות קיצוניות בלבד - של חרדים וחילונים. בין שני קטבים אלה נמצאים הדתיים והמסורתיים, כל קבוצה וערכיה. התושבים המסורתיים קשורים לתכניה התרבותיים של הדת, בעוד התושבים הדתיים הם שומרי דת, גם אם בנבדל מעמיתיהם החרדים. התושבים הדתיים נתפסים בעיני עצמם כחלק בלתי נפרד מהיהדות הציונית, לרבות שירות צבאי, בעוד החרדים אינם שותפים לתחושה זאת.
החלוקה לקבוצות תרבות מתבטאת גם בחלוקה גיאוגרפית. בצפון העיר, סמוך למרכזי המסחר הותיקים של ירושלים, קיים ריכוז גדול של אוכלוסייה חרדית. דרום העיר מאוכלס ברובו על ידי אוכלוסייה חילונית, ואוכלוסייה מסורתית קטנה יותר. מרבית האוכלוסייה החילונית מתגוררת בדרום העיר, שהופך למרחב המגורים העיקרי של קבוצה זו ושל קבוצת המסורתיים. לעומת זאת, בצפון המרוחק ובמרכז העיר קיים ערוב של כל קבוצות התרבות.
המרואיינים החרדים, הדתיים והמסורתיים למחקר זה סבורים שהם מתגוררים בשכונות המתאפיינות בנוכחות ניכרת של קבוצות אלה אך בנוכחות מועטת של תושבים חילונים. במילים אחרות, בעיני הרוב הנמנה עם שלוש קבוצות עיקריות אלה, נתפסת העיר כמורכבת משכונות שאין בהן רוב חילוני.

במונחים של גישות והשקפות, הקבוצה השסועה ביותר שנבדקה היא קבוצת הדתיים. חלקם שותפים לדעות החרדים ואילו אחרים יותר קרובים בדעותיהם לחילונים, בעוד היתר אדישים. המרואיינים הדתיים מזדהים מאד עם החרדים בנושאים הקשורים לשמירת השבת; אך מקצתם אינם שותפים לחלוטין לדעות החרדים. הם היו נוטים לפתוח את עורקי התחבורה הראשיים, ובכללם את כביש בר-אילן, וחלקם היה מצדד בפתיחת מסעדות ומקומות בידור בשבת בשכונות חילוניות. הדתיים תומכים תמיכה מלאה במסגרת ההלכה המנחה את העדה החרדית במאבקה לעיר בעלת אורח חיים דתי, אך נמנעים מלהותיר את ניהול ענייני העיר והחיים הציבוריים בידי המפלגות החרדיות.
קיימים אין ספור קווי דמיון בין קבוצות הדתיים והמסורתיים. שתיהן מדגימות דרגת סובלנות גבוהה ונטייה לקבל את דעותיו של האחר בדבר החיים המשותפים בעיר. כך למשל, מאמין חלק ניכר של שתי הקבוצות שתושבים חרדים ולא-חרדים יכולים לגור בכפיפה אחת. עלייה מתונה בשיעור התושבים החרדים בשכונותיהן אינה מהווה הפרעה ובשתי הקבוצות ניכרת נטייה מועטת לעזוב את העיר בהשוואה לקבוצות החרדים והחילונים. ההבדל הניכר ביותר בין קבוצות הדתיים והמסורתיים הוא בסגנון החיים ובגישה להלכה. בניגוד לדתיים, מסורתיים רבים נוטים לתמוך בתחבורה ציבורית בשבת ובפתיחת מקומות בידור בשכונות חילוניות ובמרכז העיר. לא מפתיע, על כן, שרוב המרואיינים המסורתיים מעדיפים להתגורר בעירייה חילונית, אם תחולק העיר לשתי עיריות - חרדית ולא-חרדית, על פי הרכב אוכלוסייתן.
ניתן לאפיין את הקבוצות החרדיות והחילוניות בנחישות רעיונית. שתי הקבוצות נוטות לנקוט עמדות בלתי מתפשרות בתחומי סגנון חיים, אופי אזור המגורים ושמירת השבת. על כן, אף שהעיר מגוונת מבחינה חברתית ומספר רב של תושביה נוטה לפשרנות, עדיין שורר מתח תרבותי בשל השקפותיהן הקוטביות של שתי הקבוצות.
ראוי לציין שבתוך כל קבוצה קיימים פערים ניכרים בנושאים בוערים שעל סדר היום הציבורי, בתחום יחסי דת וחברה. בקרב התושבים החרדים, למשל, אין תמימות דעים, ויש מי שמעונינים להגיע למודוס ויונדי עם הקבוצות האחרות.
כל הצעת מדיניות הנוגעת לאוכלוסייה היהודית בירושלים צריכה להביא בחשבון מורכבות תרבותית זו. כך, אין לערוך אבחנה של קבוצת החילונים רק על רקע התנגדותה לקבוצות אחרות בתחומי הדת והחברה. בתחומים רוויי מתח תרבותי קבוצות המסורתיים והדתיים קרובות בדעותיהן לחילונים בעוד שבתחומים אחרים הן שותפות לדעות החרדים. בנושא של אזורי מגורים מועדפים, מסכימים תושבים מסורתיים רבים, כמו גם כמה דתיים, עם השקפות החילונים. המרואיינים המסורתיים מזדהים מאד עם חלק מהשקפות החילונים אך הם קשובים מאד למניעי החרדים בתחומי דת מסוימים.
מניעי העזיבה של תושביה המסורתיים של ירושלים דומים לאלה של החילונים, והסיבה התכופה ביותר לעזיבתן של קבוצות אלה היא יחסי חרדים /לא-חרדים. מספר לא מבוטל של מסורתיים שותף לדעות החילונים בדבר סגירת כביש בר-אילן וכבישים ראשיים אחרים בשבת.
במידה רבה מתבטא המתח התרבותי בירושלים בקרב קבוצות חילונים בנטייה לעזוב את העיר: כשלוש-חמישיות מהמרואיינים החילונים שוקלים צעד זה בשל יחסיהם עם החרדים. בעבר הלא-רחוק, היו מגורים ותעסוקה המניעים העיקרים לעזיבת העיר. מחירי הדיור המאמירים דחקו מקצת מתושבי ירושלים לפרברים וליישובים סמוכים. מחקר זה מצא עלייה בחשיבות המתח ביחסי חרדים-חילונים כמניע לעזיבה, בפרט בקרב החילונים. לעובדה זו חשיבות רבה לאורן של תחזיות שמצביעות על מעורבות גוברת של החרדים בענייניה המוניציפליים של העיר.
הגידול הדמוגרפי וההתפשטות הגיאוגרפית של האוכלוסייה החרדית ועצמתן הגוברת של המפלגות החרדיות במועצת העיר, עכשיו ובעתיד הנראה לעין, מסתמנים כמקור הפסימיות של חילונים בדבר עתיד העיר. השקפה פסימית זו אינה מתבטאת בשלב זה בעזיבה מואצת מן העיר, כפי שמעידים נתוני השנים האחרונות. אף-על-פי-כן הנטייה לעזוב, שהשתקפה בדעות המרואיינים, מעוררת דאגה ב דבר קיומו של מרקם תרבותי-דמוקרטי הטרוגני בירושלים.



לאתר של מכון פלורסהיימר



אל האסופה ישראל - האדם והמרחב : נושאים נבחרים בגיאוגרפיה3

ביבליוגרפיה:
כותר: המתח התרבותי בין יהודים בירושלים
מחברים: חסון, שלמה ; גונן, עמירם (פרופ')
שם  המחקר: צביונה התרבותי של ירושלים
תאריך: 1996
הוצאה לאור: מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות
הערות לפריט זה: 1. תקציר למחקר על המתח התרבותי בין יהודים בירושלים.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית