עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > תרבות ישראל > עונות, חגים וימי זיכרון > חג העצמאותעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > ההיסטוריה של מדינת ישראל
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכיתקרן אבי חי




תקציר
על יום העצמאות שחל בה' באייר - וכיצד חוגגים אותו (טקסים, תפילות ועוד).



יום העצמאות
מחברת: מתיה קם



ה באייר - יום העצמאות


ה באייר הוא יום העצמאות של מדינת ישראל: ביום זה בשנת תש"ח (1948) החליטה מועצת העם* להכריז על הקמת המדינה. טקס הכרזת המדינה היה אמור להתקיים ביום סיום המנדט הבריטי** בארץ ישראל, אך מכיוון שהתאריך לסיום המנדט נקבע לשעת חצות בליל שבת, 15 במאי 1948 – הוחלט להקדים את הכרזת המדינה ליום שישי, ה באייר (14 במאי). טקס הכרזת המדינה התקיים במוזיאון תל אביב (הישן) ברח' רוטשילד בשעה 4:00 אחר הצהריים. בטקס נכחו כל חברי מועצת העם, ומחוץ לאולם המוזיאון התאספו אלפי אנשים נרגשים. הטקס היה קצר – כ- 35 דקות – והוא הועבר בשידור ישיר ראשון בקול ישראל. דוד בן גוריון עמד וקרא בקולו החזק והתקיף את מגילת העצמאות: "בארץ ישראל קם העם היהודי, בו עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית… זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם, עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית… לפיכך, אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל – היא מדינת ישראל."
הטקס ההיסטורי הסתיים בחתימת כל הנוכחים, ובראשם דוד בן גוריון, על מגילת העצמאות ובברכת "שהחיינו".***


* מועצת העם: המנהיגות הזמנית של היישוב היהודי בארץ ישראל, שהוקמה לאחר החלטת האו"ם על חלוקת ארץ ישראל ולקראת ההכרזה על הקמת המדינה. מועצת העם כללה את הוועד הלאומי, את הסוכנות היהודית וגופים ציבוריים אחרים. עם ההכרזה על הקמת המדינה (ה באייר תש"ח) הפכה מועצת העם למועצת המדינה הזמנית.
** המנדט הבריטי: בריטניה כבשה את ארץ ישראל מידי הטורקים בשנת 1917, במלחמת העולם הראשונה. שלוש שנים לאחר מכן, בשנת 1920, קיבלה בריטניה מחבר הלאומים את המנדט לשלוט בארץ ישראל. המנדט הסתיים ביום 15 במאי 1948.
*** ברכת שהחיינו: על-פי המסורת היהודית נוהגים לברך ברכת "שהחיינו" במועדים ובאירועים מיוחדים:
א. בחגים ובמועדים, כגון – פסח, שבועות, סוכות, ראש השנה ויום הכיפורים.
ב. בטקסים שמקיימים פעם אחת בשנה, כגון – תקיעת שופר בראש השנה, הדלקת נר ראשון של חנוכה.
ג. בהזדמנויות או באירועים משמחים בחיי היומיום, כגון – חנוכת בית או אכילת פרי חדש.
נוסח הברכה: "ברוך אתה ה'… שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה."




יום העצמאות – יום חג


רוב החגים של עם ישראל נקבעו בתקופות קדומות מאוד, ויש להם מסורות ומנהגים קבועים וידועים. גם חג מאוחר יחסית, כמו חנוכה, הוא בן יותר מאלפיים שנה…
יום העצמאות הוא חג צעיר מאוד, שנקבע בשנת תש"ח - 1948. כבר בשנה הראשונה למדינה – בשנת תש"ט – התקיים בכנסת דיון על יום העצמאות, ובדיון זה ניסו חברי הכנסת לברר את הקשר האפשרי בין יום העצמאות ובין חגי ישראל. פרופ' בן ציון דינור, שהיה היסטוריון וחבר כנסת, הצביע על שלושה מרכיבים המאפיינים את כל אחד מחגי ישראל:
א. הזיכרון ההיסטורי, כגון – זכר יציאת מצרים בחג הפסח.
ב. רעיון מסוים, כגון – מעבדות לחירות.
ג. סמל, כגון – מצה.
שלושת המרכיבים קיימים גם ביום העצמאות:
א. הזיכרון ההיסטורי הוא הניצחון המופלא של ישראל הקטנה על צבאות ערב.
ב. הרעיון הוא תקומת ישראל, חידוש הריבונות היהודית בארץ ישראל.
ג. הסמל הוא דגל ישראל.
חוק יום העצמאות התקבל בכנסת בשנת תש"ט (1949). חוק זה כלל את התאריך (ה באייר) ואת הקביעה שיום זה הוא יום שבתון במדינת ישראל, כמו שאר חגי ישראל. אך החוק לא עסק באופיו של יום העצמאות – לא במנהגים, לא בסמלים ולא בטקסים. אלה נקבעו במהלך שנות קיומה של המדינה, וגם עברו שינויים. לדוגמה – בשנים הראשונות של המדינה נהגו לקיים ביום העצמאות מפגן צבאי גדול (בתל אביב או בירושלים), כדי להדגיש את חשיבותו של צה"ל לתקומת המדינה ולעצמאותה. בימינו כבר לא מקיימים מפגן צבאי מסוג זה, ומן המפגן של השנים הראשונות נותר רק המטס המיוחד שעורך חיל האוויר בשמי הארץ ביום העצמאות.




חגיגות יום העצמאות


ליל העצמאות נפתח עם סיום יום הזיכרון לחללי מלחמות ישראל בטקס מיוחד – טקס פתיחת חגיגות העצמאות – שמתקיים מדי שנה בהר הרצל בירושלים.
עוד שני טקסים נערכים באופן מסורתי ביום העצמאות: חידון התנ"ך העולמי לנוער – בבוקר יום העצמאות וטקס חלוקת פרס ישראל – בסיומו של יום העצמאות.
יום העצמאות נחוג בעיקר בבילויים ברשות הרבים – ברחובות היישובים ובחיק הטבע. דגלי הלאום (ודגלי צה"ל) ואורות צבעוניים מקשטים את הרחובות הראשיים ואת חזיתות הבתים. בליל החג נפתחות בימות בידור בכל היישובים, ובערים הגדולות יש כמה בימות, חלקן בשכונות הרחוקות ממרכז העיר. על בימות אלה מופיעים זמרים, רקדנים ובדרנים, וההופעות מלוות בזיקוקי די נור מרהיבים. שידורי הרדיו והטלוויזיה כוללים תכניות בידור מיוחדות, כמו גם שידורים ישירים של שלושת הטקסים המרכזיים – טקס פתיחת חגיגות העצמאות, חידון התנ"ך העולמי וטקס חלוקת פרס ישראל.
בילוי מרכזי וחביב במיוחד בשנים האחרונות הוא הפיקניק – או המנגל בגרסתו המקומית. המוני ישראלים נוהרים אל החורשות, הפארקים ופיסות הדשא למיניהן ועורכים פיקניקים משפחתיים הנמשכים רוב שעות היום וכוללים, כמובן, נתחי בשר "על האש".




יום העצמאות בבית הכנסת


ליום העצמאות יש גם ביטוי בתפילות מיוחדות, שאותן קבעה הרבנות הראשית לישראל. בבית הכנסת נאמרות תפילות מיוחדות בליל העצמאות ובבוקר, והן כוללות לעתים גם תקיעת שופר. תפילות אלו מביעות את אמונתו של הציבור הדתי הציוני, ומבוססות על התפיסה היהודית שלא רק "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" (דברים פרק ח פס' 17), וכי ביום העצמאות – כמו בכל חג – יש להודות לה' על חסדו ועל עזרתו.
התפילות המיוחדות ליום העצמאות כוללות מזמורי הלל (מתוך ספר תהלים) הנאמרים בבית הכנסת בחגים. יש קריאה בתורה ליום העצמאות (מתוך ספר דברים) וכן הפטרה* מיוחדת המסתיימת בפסוק "צהלי ורוני יושבת ציון כי גדול בקרבך קדוש ישראל" (ישעיהו פרק יב פס' 6). כמו כן אומרים תפילה לשלום המדינה ותפילת "מי שבירך" לחיילי צה"ל. בבתי כנסת רבים נוהגים להוסיף לתפילת יום העצמאות את פרק קכו בתהלים – "שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים" – ולשיר אותו במנגינת ההמנון הלאומי, "התקווה".

בשנים הראשונות של המדינה נעשו כמה ניסיונות לחבר הגדה של יום העצמאות על-פי מתכונת ההגדה של פסח.
להלן קטעים מתוך הגדת העצמאות, שכתב הסופר אהרן מגד עבור חיילי צה"ל לכבוד יום העצמאות הרביעי (תשי"ב – 1952)
ההגדה יצאה לאור על-ידי המטה כללי של צה"ל, אך נגנזה ולא הופצה בגלל מחלוקת עם הרבנות הצבאית על התכנים והניסוחים של ההגדה. לקראת שנת ה- 50 למדינת ישראל (תשנ"ט – 1998) יצאה לאור מהדורה מחודשת של הגדת עצמאות זו בהוצאת ארכיון החגים הבין-קיבוצי.

"כנגד ארבעה בנים דיברה תורה: אחד חכם, אחד רשע, אחד תם ואחד שאינו יודע לשאול:
חכם מה הוא אומר? מה העדות והחוקים והמשפטים אשר עליהם בנויה מדינתנו? ואף אתה אמור לו מהלכות המדינה: פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות, שוקדת על פיתוח הארץ לכל תושביה, מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל.
רשע מה הוא אומר? מה המדינה הזאת לכם? לכם ולא לו, ולפי שהוציא עצמו מן הכלל כפר בעיקר. ואף אתה הקהה את שיניו ואמור לו: בעבור זה היא לנו ולא לו, כי אילו היה שם – לא היה נגאל.
תם מה הוא אומר? מה זאת? ואמרת: בעלייה, עבודה והגנה כבשנו את הארץ והקמנו את המדינה.
ושאינו יודע לשאול, את פתח לו, שנאמר: וסיפרת את עלילות הגבורה לכל תושבי המדינה. תושבי המדינה – הוותיקים, כל תושבי המדינה – החדשים והוותיקים גם יחד.

והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו, ואנו מתגוננים וניצלים מידם.

ויהי כאשר שמעו הערבים כי ניתנה לנו הארץ… ויאמרו: אנחנו הרבים והם המעטים, אנחנו ברכב ובפרשים והם בחוסר כול, הבה נעלה עליהם ונכריתם… ויארבו לנו בדרך ירושלים ובדרך עציון ובדרכי הגליל והנגב, ויירו בכל כלי רכב… ויניחו מוקשים… ויהי הרג רב… ודם רב נשפך.
ויזעקו אל הדגל כל בחור וטוב בישראל… ונאמר: הם בחיל ובכוח, הם ברכב ובפרשים, ואנחנו באמונתנו בצור ישראל ובשם אהבתנו את עמנו ואת ארצנו נלך, לנו הניצחון.
מעשה בל"ה בחורי פלמ"ח אשר יצאו באישון ליל להחיש נשק ותחמושת לנצורים אשר בגוש עציון, ויהי כאור הבוקר ויגלה אותם האויב… ויקיפו אותם סביב מאות חיילים חמושים וחגורים במיטב הנשק… ויהי כאשר לא אבו להיכנע לפניהם, ויתנפלו עליהם ותינטש המערכה… ויהי כאשר אזלה תחמושתם וכלה כוחם ויפלו בגבורה אחד אחד ויקדשו שם ישראל במותם.
וירדפו אנשינו אחר כנופיות האויב… ויהדפום אחור ויפילו בהם חללים לרוב, ותהי בהלה ומהומה במחנה האויב, וינוסו מפנינו עד שערי עריהם.
ויטילו הערבים מצור על ירושלים סביב, אין יוצא ואין בא, ויהי רעב כבד בעיר, לא לחם לאכול ולא מים לשתות ולא נשק להגן… ותצאנה שיירות להביא מזון ונשק לנצורים בחירוף נפש ובסכנה רבה… ויפלו רבים מן המגינים… ויכבשו מגיני ירושלים את כל שיאי ההרים, המעוזים והמשלטים החולשים על הדרך לירושלים… וייסלל כביש, הוא כביש הגבורה, ותהי רווחה לעיר.
והערבים ראו כי מגיננו הולכים מחיל אל חיל, ויאחזום חיל ורעדה, וינוסו בבהלה גדולה מכל הכפרים והערים אשר בגבול מושב ישראל וייטשו את בתיהם ואת שדותיהם ואת רכושם ויצאו בנעריהם ובזקניהם אל מעבר לקווי האויב.
ויפלו ביד מגנינו עיר הכינרת טבריה ועיר הנמל הגדולה חיפה ועיר ההר צפת ועיר העמק בית שאן, וייכנעו ערי החוף יפו ועכו ועוד כפרים רבים לאין ספור אשר אספו לוחמינו…**

וביום ה באייר קמה מדינת ישראל, וכל גבולה בידינו, ובעמדות ובמשלטים וביישובי המגן וביישובי הספר חגג כל עמנו את היום הגדול. דם ואש ותמרות עשן.
ויהי למחרת קום המדינה וייאספו עלינו צבאות שבעה עמים מעבר הירדן ומן הלבנון ומסוריה וממצרים ומעיראק ומסעודיה ומתימן, חיל כבד וגדול מאוד למעלה משלוש ריבוא, ולהם רכב ברזל ותותחים ואווירונים וספינות מלחמה, ויאמרו לקום עלינו ולכלותינו.
שפוך חמתך על הגויים אשר לא ידעוך ועל הממלכות אשר בשמך לא קראו, שפוך עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם…"***


* הפטרה: קטע מספרי הנביאים שאותו קוראים בבית הכנסת בשבת (או בחג) אחרי פרשת השבוע. לכל פרשה בתורה נבחרה הפטרה – קטע מספרי הנביאים הקשור על-פי רוב לתוכן הפרשה.
** כל האירועים המתוארים בהגדת העצמאות עד כאן קרו בשלב הראשון של מלחמת העצמאות, לפני הכרזת המדינה.
*** "קטעים מתוך הגדת העצמאות" מאת אהרן מגד. © כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם. http://www.acum.org.il

ביבליוגרפיה:
כותר: יום העצמאות
שם  האתר: קופצים ללוח העברי
מחברת: קם, מתיה
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; קרן אבי חי
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; קרן אבי חי
הערות: 1. המידע שלפניך נכתב במסגרת מבחר - תכנית בתרבות ישראל בגישה רב תחומית. התוכנית פותחה בסיוע קרן אבי חי ובשיתוף משרד החינוך.
בעלי זכויות נוספים בפריט זה: אקו"ם
הערות לפריט זה: 1. תחקיר: שלומית טור-פז

הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית