הסדרי נגישות
עמוד הבית > מדינת ישראל > אוכלוסייה וחברה > דמוגרפיה
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


תקציר
על מאפייני גידול האוכלוסייה בישראל - מקורות הגידול של האוכלוסייה היהודית והלא-יהודית (עלייה וריבוי טבעי), על הרכבי גילים שונים ועל גידול האוכלוסייה בעתיד.



הגידול באוכלוסיית ישראל
מחברות: אסתר רפ; צביה פיין


ישראל היא מדינה קטנה - הן בשטחה, המשתרע על-פני 21,501 קמ"ר בלבד, והן במספר תושביה, המונים כיום (1995) 5.6 מיליון בני-אדם. במאפייני גידול האוכלוסייה, ישראל מיוחדת ושונה ממרבית מדינות העולם:
- זוהי מדינה צעירה שאוכלוסייתה גדלה במהירות. גידול האוכלוסייה מתרחש הן כתוצאה מהגירה, המכונה בישראל "עלייה", והן כתוצאה מריבוי טבעי.
- הגידול המהיר של אוכלוסיית ישראל אינו מעכב את תהליכי הפיתוח המתרחשים במדינה, ומרבית התושבים נהנים מרווחה ומרמת חיים גבוהה.
- החברה הישראלית מורכבת מקבוצות אוכלוסייה שהן שונות מאוד זו מזו, ונבדלות גם בגידול אוכלוסייתן. בנושאים אלה נדון בחקר מקרה זה.


 

מדינה מפותחת, שאוכלוסייתה גדלה במהירות


ישראל נכללת בקבוצת המדינות המפותחות. ואמנם, לפי מרבית המדדים שבהם משתמשים כדי לקבוע אם מדינה מסוימת היא מפותחת או מתפתחת - ישראל נמצאת בין המדינות המפותחות. אבל בקצב גידול האוכלוסייה – ישראל יוצאת דופן בין המדינות המפותחות: בניגוד למרבית המדינות המפותחות האחרות, שאוכלוסייתן גדלה באיטיות, אוכלוסייתה של ישראל גדלה במהירות רבה (ראו גרף 1).


1. ישראל - גידול אוכלוסייה, 1948-1995. הנתונים לוקטו מתוך: "שנתון סטטיסטי לישראל", 1999.


מאז הקמתה (בשנת 1948) ועד היום (1995) גדלה אוכלוסיית ישראל כמעט פי 7! זהו קצב גידול כה מהיר, עד כי הוא "מתחרה" בקצב הגידול של מדינות מתפתחות רבות. לדוגמה, בין השנים 1990-1995 דורגה ישראל במקום השישי ברשימת המדינות שקצב גידולן הוא המהיר בעולם, בעוד שכל המדינות האחרות ברשימה הן מדינות מתפתחות (ראו טבלה 2).


2. המדינות שגידול אוכלוסייתן הוא המהיר ביותר בעולם, 1990-1995 (באחוזים).


מהו ההסבר לגידול המהיר של אוכלוסיית ישראל?
בישראל, גם ממדי ההגירה וגם שיעורי הילודה - גבוהים. מאז קום המדינה תרמה העלייה לגידול האוכלוסייה בישראל 41.7%, והריבוי הטבעי תרם לגידולה 58.3%.

אך יש לדעת: אוכלוסיית ישראל איננה אחידה - קיימות בתוכה קבוצות אוכלוסייה שונות, הנבדלות זו מזו באורחות החיים ובהשקפות העולם, וגם במאפיינים שונים של גידול האוכלוסייה.

בולטים במיוחד ההבדלים בין האוכלוסייה היהודית, המהווה (1995) כ- 81% מכלל האוכלוסייה של ישראל, לבין האוכלוסייה הלא-יהודית, המהווה כ- 19% מהאוכלוסייה.
נדון במאפיינים השונים של גידול האוכלוסייה בישראל – הן האוכלוסייה היהודית והן האוכלוסייה הלא-יהודית.



 

מקורות הגידול של האוכלוסייה היהודית - עלייה וריבוי טבעי



לעומת מרבית מדינות העולם, שאוכלוסייתן גדלה בעיקר כתוצאה מהריבוי הטבעי, בישראל ההגירה מהווה מקור חשוב לגידול האוכלוסייה. העלייה בהיקף נרחב של יהודים מכל רחבי העולם לישראל החלה לפני כמאה שנה וגברה לאחר שקמה מדינת ישראל. מאז שנת 1948, שנת קום המדינה, עלו לארץ כ- 2.5 מיליון יהודים, אשר באו אליה מכ- 130 מדינות.

העלייה לישראל מהווה מקור חשוב בגידול האוכלוסייה גם בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. אפילו בין המדינות המפותחות המשמשות יעד להגירה גדולה - כמו ארה"ב, קנדה או גרמניה - אין מדינה שבה חלקה של ההגירה בגידול האוכלוסייה כה גדול. יתרה מזאת: בניגוד למדינות אחרות בעולם, המגבילות את מספר המהגרים המקבלים רשות להיכנס לתחומן – ישראל מעודדת את הגירת היהודים אליה. אחד מיעדיה החשובים של המדינה, מאז הקמתה, הוא להיות "בית לעם היהודי", שבניו מפזורים בכל רחבי העולם. יעד זה מוצא את ביטויו במגילת העצמאות, שבה נאמר כי בעיית העם היהודי תיפתר על-ידי "חידוש המדינה היהודית בארץ-ישראל, אשר תפתח לרווחה את שערי המולדת לכל יהודי..."

בכל שנות קיומה של ישראל הגיעו אליה עולים, אך העליות לא היו רצופות ולא היו אחידות בגודלן. גל העלייה הגדול ביותר התרחש בשנים הראשונות להקמת המדינה, הייתה זאת עלייה המונית של יהודים מכל רחבי העולם, ובעקבותיה נוצר מצב שכל אדם שלישי במדינה היה עולה חדש. גל עלייה גדול אחר התרחש בשנות ה- 90, ובו הגיעו לארץ למעלה מ- 700 אלף עולים, רובם מברית-המועצות לשעבר ומאתיופיה.

העליות לישראל, שלא אחת לוו בקשיי קליטה שונים, הביאו לתנופת פיתוח גדולה ולצמיחה כלכלית של המדינה. ישראל משקיעה מאמצים רבים בקליטת העולים, ומסתייעת לשם כך בגורמי חוץ שונים, ובעיקר ביהודי התפוצות.

על גל העלייה הגדול שהגיע לארץ בשנות ה- 90 ראו קטעי עיתונות:

קטע א
גל עלייה גובר מברית-המועצות: מאות יהודים מגיעים לארץ בכל שבוע. החודש הגיעו מברית-המועצות 1,464 עולים, לעומת 2,170 בכל השנה שעברה. גורמי עלייה ציינו אמש כי כמות העולים שהגיעה החודש מברית-המועצות הייתה מהגדולות ביותר ב- 10 השנים האחרונות. ראש הממשלה אמר כי בואם של העולים לארץ יפיח חיים בכלכלה הישראלית.
מקור: "ידיעות אחרונות", 1 בנובמבר 1989.

קטע ב
התחזיות האחרונות מדברות על עלייתם לארץ של 240,000 עולים בשנה. עלות קליטתם של עולים אלה תגיע ל- 22 מיליארד דולר.
מדינת ישראל אינה יכולה לממן לבדה סכומים אדירים שכאלה – הממשלה והסוכנות חייבות להיערך למצבע גיוס כללי, שבו ייקראו לדגל כל הגופים והאישים שיכולים לתת יד לקידום הנושא.
המשימה כבדה וקשה, אך היא אינה בלתי אפשרית. אין לשכוח שההון האנושי הבא אלינו הוא רב ערך – העלייה הגדולה מביאה לישראל מספר גדול של אקדמאים במדעי הטבע, ההנדסה והטכנולוגיה, שיכולים לתרום תרומה משמעותית למשק הישראלי.
מקור: "על המשמר", 23 בספטמבר 1990.


הריבוי הטבעי של האוכלוסייה היהודית בישראל גבוה, יחסית למדינות מפותחות אחרות, והוא נובע משיעורי תמותה נמוכים ומשיעורי ילודה גבוהים. נדון באלה וגם באלה.

* שיעורי התמותה הנמוכים מאפיינים את כל האוכלוסייה היהודית. שירותי הרפואה והתברואה בישראל מצטיינים ברמתם הגבוהה, וכתוצאה מכך שיעורי תמותת התינוקות הם מן הנמוכים בעולם ותוחלת החיים של התושבים היא בין הגבוהות בעולם.
* שיעורי הילודה. בעוד ששיעורי התמותה נמוכים בקרב כל האוכלוסייה היהודית, בשיעורי הילודה קיימים הבדלים בין קבוצות שונות באוכלוסייה - הבדלים המושפעים הן ממקומות המוצא השונים של העולים לישראל, והן ממידת השמירה על מצוות הדת.

העולים הרבים, אשר באים לארץ מחלקי עולם שונים, מביאים איתם את אורח החיים ואת התרבות של מדינות מוצאם, וממשיכים לנהוג לפיהם. כך העולים שהגיעו לישראל ממדינות אירופה ואמריקה הקימו משפחות קטנות, כפי שהיה נהוג במדינות מוצאם, והיהודים שהגיעו ממדינות אסיה ואפריקה נהגו גם הם כפי שנהגו במדינות מוצאם והקימו משפחות מרובות ילדים. עם השנים, בעקבות העלייה ברמת ההשכלה וברמת החיים של יוצאי אסיה ואפריקה, ירדו שיעורי הילודה בקרב אוכלוסייה זאת (ראו גרף 3). כתוצאה מכך, עם השנים הולכים ומצטמצמים ההבדלים בשיעורי הילודה בין קבוצות האוכלוסייה ממדינות מוצא שונות.


3. ישראל - מספר ילדים ממוצע לאישה בקבוצות אוכלוסייה ממדינות מוצא שונות, 1955-1993.


היהדות, המייחסת חשיבות רבה לערכי המשפחה, רואה בהבאת ילדים לעולם ברכה. ואמנם, בישראל נוהגים לכנות משפחות גדולות בכינוי "משפחות ברוכות ילדים". הבדלים בשיעורי הילודה בקרב האוכלוסייה היהודית בישראל מושפעים, אם כן, גם ממידת השמירה על מצוות הדת: במשפחות המקפידות על מצוות הדת רואים בהקמת משפחה גדולה ערך חשוב, ולפיכך במשפחות אלה גיל הנישואים נמוך ושיעורי הילודה גבוהים. לעומת זאת, במשפחות שאינן מקפידות על מצוות הדת, גיל הנישואים גבוה יותר ומספר הילדים במשפחה קטן יותר.



 

מקור הגידול היחיד של האוכלוסייה הלא-יהודית - ריבוי טבעי


רוב תושביה הלא-יהודים של ישראל הם ערבים מוסלמים, ומיעוטם ערבים נוצרים, בדווים, דרוזים וצ'רקסים (ראו דיאגרמה 4). כל הקבוצות האלה יחד מהוות (1995) – כ- 19% מאוכלוסייתה של ישראל.

מקור הגידול היחיד של האוכלוסייה הלא-יהודית בישראל הוא הריבוי הטבעי, ולהגירה אין חלק בגידולה. הריבוי הטבעי של האוכלוסייה הלא-יהודית בישראל גבוה בהרבה מהריבוי הטבעי של האוכלוסייה היהודית. כתוצאה מכך חלקה של האוכלוסייה הלא-יהודית בכלל אוכלוסיית ישראל הולך וגדל.

כמו באוכלוסייה היהודית, כך גם באוכלוסייה הלא-יהודית - ישנם הבדלים ניכרים בין הקבוצות השונות בשיעורי הריבוי הטבעי. גם באוכלוסייה זאת ההבדלים בולטים בשיעורי הילודה, אך לא בשיעורי התמותה. נדון באלה וגם באלה.

* שיעורי התמותה נמוכים בקרב כל האוכלוסייה הלא-יהודית של ישראל, והם דומים לאלה של האוכלוסייה היהודית. עם זאת יש לציין את שיעורי תמותת התינוקות בקרב הלא-יהודים: שיעורים אלה אמנם נמוכים בהשוואה למדינות המתפתחות, אך בהשוואה לאוכלוסייה היהודית הם גבוהים כמעט פי 2. בשנת 1995, לדוגמה, היו שיעורי תמותת התינוקות בקרב האוכלוסייה הלא-יהודית 9.4 לכל 1,000 לידות, ואילו בקרב האוכלוסייה היהודית הס היו 5.3 לכל 1,000 לידות.

* שיעורי הילודה בקרב האוכלוסייה הלא-יהודית הם גבוהים, אם כי במהלך עשרות השנים האחרונות שיעורים אלה נמצאים במגמת ירידה.

הירידה בשיעורי הילודה של האוכלוסייה הלא-יהודית מושפעת מתהליכי השינוי המתרחשים בה. בעבר התאפיינה אוכלוסייה זאת באורח חיים מסורתי. רוב התושבים חיו בכפרים והתפרנסו מחקלאות, רמת השכלתם הייתה נמוכה, הם נהגו להינשא בגיל צעיר, מעמד הנשים היה נמוך, ולדת הייתה השפעה גדולה על חייהם. בחברה מסורתית כזאת, כפי שכבר למדנו, שיעורי הילודה בדרך-כלל גבוהים. אלא שמאז קום המדינה מתחוללים בחברה זאת תהליכי מודרניזציה: רמת ההשכלה ורמת החיים נמצאות בעלייה מתמדת, החקלאות, העוברת לשיטות עיבוד מודרניות, איננה עוד מקור הפרנסה העיקרי, מרבית האוכלוסייה עובדת במגזרי התעשייה, השירותים והמסחר, ובמעמד הנשים חל שינוי חשוב - מרבית הנשים רוכשות השכלה, ועולה מספר הנשים היוצאות לעבודה מחוץ לביתן, אם כי עדיין מעמדן נמוך בהרבה מזה של הגברים.


4. הרכב האוכלוסייה הלא-יהודית בישראל (באחוזים).


למרות הירידה בשיעורי הילודה בקרב האוכלוסייה הלא-יהודית, שיעורים אלה עדיין גבוהים משיעורי הילודה באוכלוסייה היהודית. עוד חשוב לציין, שגם באוכלוסייה הלא-יהודית קיימים הבדלים בין הקבוצות השונות: בקרב המוסלמים והדרוזים, המהווים את רוב רובה של האוכלוסייה הלא-יהודית, שיעורי הילודה אמנם ירדו אך הם עדיין גבוהים, ואילו בקרב הנוצרים שיעורי הילודה ירדו, עד כדי כך שכיום הם נמוכים אף מאלה המאפיינים את האוכלוסייה היהודית (ראו דיאגרמה 5).



5. שיעורי הילודה באוכלוסייה הלא-יהודית בישראל, 1955-1995 (לכל 1,000 תושבים).


 

לקבוצות האוכלוסייה השונות בישראל, הרכבי גילים שונים


בכלל אוכלוסיית ישראל - קבוצת הילדים גדולה מקבוצת הילדים במרבית המדינות המפותחות האחרות, וקבוצת הקשישים קטנה מקבוצת הקשישים במרבית המדינות המפותחות האחרות (ראו פירמידת הגילים של ישראל).





פירמידות הגילים של 4 אזורי מגורים בערים שונות בישראל, 1990.


ההבדלים בשיעורי הילודה של קבוצות האוכלוסייה השונות בישראל, באים לידי ביטוי בהרכבי הגילים שלהן. ההבדלים גדולים במיוחד בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הלא-יהודית: האוכלוסייה הלא-יהודית, המאופיינת בשיעורי ילודה גבוהים, צעירה יותר מהאוכלוסייה היהודית, ששיעורי הילודה שלה נמוכים יותר.

בקרב האוכלוסייה היהודית, קיימים הבדלים בהרכב הגילים בין האוכלוסייה הדתית לבין האוכלוסייה החילונית. אוכלוסיית הדתיים היא אוכלוסייה צעירה, כלומר קבוצת הצעירים שלה גדולה - לעומת אוכלוסיית החילוניים, שקבוצת הצעירים שלה קטנה יותר וקבוצת הקשישים שלה גדולה יותר.

ההבדלים בהרכב הגילים בין קבוצות האוכלוסייה השונות
בישראל יודגמו בפירמידות גילים של 4 אזורי מגורים בערי ישראל,
שבכל אחד מהם שוכנת קבוצת אוכלוסייה אחרת:
- צפון תל-אביב - אזור מגורים ותיק בתל-אביב, שרוב תושביו יהודים חילוניים.
- גילה - שכונה צעירה בירושלים, שרוב אוכלוסייתה יהודית חילונית.
- אזור מגורים בדרום בני-ברק, שרוב תושביו יהודים דתיים.
- הרובע המוסלמי בעיר העתיקה של ירושלים, שמאוכלס ברובי בערבים מוסלמים.
(ראו פירמידת הגילים של ישראל)



 

גידולה של אוכלוסיית ישראל - סיכום ומבט לעתיד


עמדנו על ייחודה של ישראל במאפייני גידול אוכלוסייתה ונוכחנו כי בניגוד למדינות המפותחות האחרות, שהאוכלוסיות שלהן גדלות באיטיות, אוכלוסייתה של ישראל גדלה במהירות.

בדרך-כלל, מדינות שקצב גידול אוכלוסייתן דומה לזה של ישראל, נוקטות בפעולות שונות כדי להאט את הגידול. גם בכך ישראל מיוחדת ושונה, שכן היא פועלת להגדלת אוכלוסייתה, הן באמצעות עידוד הילודה והן באמצעות עידוד העלייה אליה. לדוגמה: המדינה מעניקה שירותים מגוונים לנשים בהיריון וליולדות, כגון טיפול בתחנות לבריאות המשפחה וחופשת לידה; היא מזכה כל משפחה במענק לידה ובקצבאות חודשיות עבור כל ילד, ומשפחות מרובות ילדים זוכות לקצבאות מוגדלות, להקלות במסים ועוד; והעולים לארץ - אלה זוכים להקלות במיסוי ולהטבות רבות, הכוללות סיוע בתחומי הדיור, התעסוקה, ההשכלה ולימוד השפה העברית.

כאן עולות השאלות - מה יהיו מאפייני הגידול של אוכלוסיית ישראל בדורות הבאים? האם תמשיך אוכלוסייתה לגדול במהירות? ואולי תהיה ירידה בקצב הגידול? והאם בעתיד יהיה קצב הגידול של אוכלוסיית ישראל דומה לזה המאפיין את האוכלוסיות של המדינות המפותחות האחרות?

מומחים העוסקים בשאלות אלה מציעים תחזיות שונות. כך, לדוגמה, לגבי שנת 2020 - התחזיות נעות בין 8 מיליון ל- 11.5 מיליון תושבים. ההבדל בין התחזית הנמוכה לתחזית הגבוהה נעוץ בקושי לחזית את הממדים של העלייה לישראל בעתיד: התחזית הנמוכה מביאה בחשבון מספר קטן של עולים, בעוד שהתחזית הגבוהה מניחה שמספר העולים לישראל יהיה גדול. בין אם תתממש התחזית הנמוכה ובין אם תתממש התחזית הגבוהה - לפי שתיהן, גם בעתיד צפוי בישראל גידול אוכלוסייה מהיר מזה של המדינות המפותחות. עוד מניחים, כי ההבדלים בין קבוצות האוכלוסייה בישראל יישמרו גם בעתיד, לדוגמה: שיעורי הגידול של האוכלוסייה הדתית יהיו גבוהים מן השיעורים בקרב האוכלוסייה החילונית.

ובאשר להרכב הגילים באוכלוסיית ישראל - מניחים כי במאה ה- 21 יגדל חלקם של הקשישים באוכלוסייה, וזאת בשל הירידה בשיעורי הילודה והארכת תוחלת החיים. וכך, בעוד שכיום הקשישים מהווים כ- 10% מכלל תושבי המדינה, בשנת 2020 הם יהוו למעלה מ- 13%. כך הולכת אוכלוסיית ישראל ומזדקנת, בדומה למדינות המפותחות האחרות.



אל האסופה ישראל - האדם והמרחב : נושאים נבחרים בגיאוגרפיה3

ביבליוגרפיה:
כותר: הגידול באוכלוסיית ישראל
שם  הספר: אנשים במרחב : פרקים בגיאוגרפיה של אוכלוסיית העולם
מחברות: רפ, אסתר ; פיין, צביה
תאריך: 1997
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית
הערות: 1. מהדורה מתוקנת.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית