עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > היישוב בארץ ישראל טרם הקמת המדינה > היישוב בארץ ישראל בתקופה העותומנית [1516 - 1917]עמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > שליטים וממלכות בארץ-ישראל > תקופת האימפריה העות'מאנית > הישוב היהודי במאה ה-19עמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > מיישוב למדינה > ההתיישבותעמוד הבית > ישראל (חדש) > היסטוריה > מיישוב למדינה > ההתיישבותעמוד הבית > ישראל (חדש) > היסטוריה > שליטים וממלכות בארץ ישראל > תקופת האימפריה העות'מאנית > הישוב היהודי במאה ה- 19
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכיתקרן אבי חי



תקציר
על הקמת בית הספר החקלאי הראשון בארץ ישראל, מקווה ישראל, בחודש אדר 1870, על תרומת "כל ישראל חברים" וקרל נטר לבית הספר, על התקוות והקשיים, על מקווה ישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה ובימינו.



מקווה ישראל
מחברת: מתיה קם



הקמת מקווה ישראל - י"ד באדר א תר"ל-1870


האם ידוע לך, איפה ומתי הוקם בית הספר החקלאי הראשון בארץ ישראל? האם שמעת על היקב המודרני הראשון בארץ? ובקיצור - האם השם "מקווה ישראל" אומר לך משהו? אולי – אם הזדמנת לצומת חולון בדרכך לירושלים (או אם נכנסת לחולון ופנית שמאלה בכיכר המרכזית) ושמת לב לשילוט.
האמת היא, שכיום מקווה ישראל אינו מפורסם, אך לא כך היה הדבר בשעתו: אז טרחו והגיעו למקום מנהיגי עולם נכבדים, ובהם קיסר גרמניה, וילהלם השני, וחוזה המדינה, בנימין זאב הרצל. מאז אותן שנים רחוקות נעשה מקווה ישראל ממקום חלוצי ומפורסם למקום אלמוני יחסית, אך הוא קיים ופועל כבית ספר חקלאי (לא שגרתי) עד עצם היום הזה…
מקווה ישראל נוסד כבית הספר החקלאי הראשון בארץ ישראל.* למעשה, לא היה זה רק בית ספר אלא יישוב חקלאי קטן, שהוקם עוד לפני ייסודן של המושבות הראשונות בארץ - לפני פתח תקווה וגיא אוני (ראש פינה). מקווה ישראל היה למעשה המקום הראשון בארץ ישראל שבו עסקו בחקלאות וחינכו לעבודת האדמה.

הנה קטע מנאומו של נשיא כי"ח, אדולף כְּרֶמְיֶה, עם קבלת ההחלטה על הקמת "בית ספר לעבודת האדמה", טבת תרכ"ט (ינואר 1869):
"בעת הזאת החלטנו לייסד בית ספר לעבודת האדמה… בארץ הקדושה, כור מחצבתנו, הארץ המבורכת והפורייה מימי קדם, אשר גם כיום יושבים בה מעטים מצאצאי יעקב, ואליה נשואים עיניהם ולבותיהם של בני ישראל… אחינו [היהודים] עדיין רואים את הארץ הזאת כארץ הנבחרת. וזו הסיבה שאנו מעזים להציע את סביבת יפו כמקום לבית ספר לעבודת אדמה.
עבודת אדמה היא עבודה קשה, אבל היא פורייה ומבטיחה לעובדיה שכר… אדמת הקודש תלהיב את אחינו לעבוד אותה בחריצות, כדרך שעבדו אותה אבותינו הקדמונים, שהיו עובדי אדמה ורועי צאן… ארצנו הייתה מאז ומתמיד ארץ של שדות פוריים, הרריה נטפו שמן ויין, ארץ זבת חלב ודבש… חניכי בית הלימוד לעבודת האדמה, מלאי אהבה לעבודתם, יעבדו בחריצות במושבות, ולא יארכו הימים ואחינו [היהודים] יבואו מארצות פזוריהם לארץ המורחבת … ויעלו חלוצים [לארץ ישראל] …"
י' שפירא, מאה שנה – מקווה ישראל, הוצאת מפעלי תרבות וחינוך, תל אביב, תש"ל - 1970, עמ' 66 (בעיבוד קל).


* שמו של בית הספר לקוח מספר ירמיהו פרק יז פס' 13: "מקווה ישראל ה', כל עוזביך יֵבוֹשׁוּ".



פנייה מארץ ישראל לחברת "כל ישראל חברים"


בשנת תרכ"ח (1868) פנתה קבוצת צעירים מארץ ישראל לחברת "כל ישראל חברים"* שבפריז. הם תיארו את העוני והדלות של החיים בארץ, והעלו בקשה מיוחדת ויוצאת דופן: "איננו מבקשים לחם חסד – אלא עבודה. הבו לנו אדמה, תנו בידינו כלים, תשלחו אלינו אנשים שֶׁיְלַמְדוּנוּ את עבודת האדמה". כדי להבין עד כמה הייתה בקשתם בלתי רגילה, יש לזכור כי היהודים שחיו בארץ ישראל באותה תקופה (המאה ה- 19) היו שייכים ל"יישוב הישן"** שהתקיים רובו ככולו מכספי תרומות של קהילות יהודיות.
בעקבות פנייתם של הצעירים מארץ ישראל החליטה הנהלת כי"ח לשלוח לארץ את מזכיר החברה, קרל נטר, לבדוק את המצב בארץ ולגבש המלצות לפעולה. נטר חזר לפריז עם המלצה חד משמעית, שאכן חיוני להקים בארץ מסגרת חינוכית שתעניק לצעירים הכשרה חקלאית. המלצתו התקבלה, וחברת כי"ח החליטה על פתיחת בית הספר החקלאי הראשון בארץ ישראל לנערים ונערות בני 13 – 16. בשלב ראשון הוחלט, שבכל שנה יתקבלו ללימודים עשרה תלמידים על חשבון חברת כי"ח. תלמידים נוספים יכלו להתקבל רק במימון של קהילות יהודיות (ולא במימון כי"ח). עוד הוחלט, כי מחזור הלימודים יהיה בן שלוש שנים ובתנאי פנימייה, ויכלול, לצד הכשרה חקלאית, גם לימודים עיוניים בשפה הצרפתית.

* חברת "כל ישראל חברים" (בקיצור – כי"ח) הוקמה בפריז בשנת תר"ך (1860) ונקראה בצרפתית Alliance Israelite Universelle ובקיצור – אליאנס. "כל ישראל חברים" הייתה הארגון הבין-ארצי הראשון בעת החדשה שהוקם במטרה להגן על זכויות היהודים ולעזור להם לרכוש השכלה ומקצוע. פעולותיה העיקריות של כי"ח היו בתחום החינוך: בית הספר הראשון שלה נוסד במרוקו בשנת תרכ"ב (1862). עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה (1914) היו לכי"ח 188 בתי ספר בצפון אפריקה, בארץ ישראל, בפרס ועוד. שפת הלימוד בבתי הספר של כי"ח הייתה צרפתית, אך תכנית הלימודים כללה לימודי עברית ויהדות.
** היישוב הישן: היהודים שחיו בארץ ישראל במאות 18 – 19, עד שהחלו העליות הציוניות בסוף המאה ה- 19. היישוב הישן כלל שתי קבוצות עיקריות – ספרדים ואשכנזים – שהתקיימו בעיקר מכספי החלוקה, נדבות ותרומות ששלחו קהילות היהודים בחוץ לארץ ליהודי ארץ ישראל. אורח החיים של אנשי "היישוב הישן" היה שמרני ונוקשה, בעיקר של היהודים האשכנזים.




מקווה ישראל – התקוות והקשיים


קרל (יצחק) נטר, מזכיר חברת כי"ח, התגייס באופן אישי למשימה. הוא האמין בצורך החיוני בחינוך חקלאי בארץ ישראל כאמצעי ראשון במעלה לעידוד העלייה לארץ. בדו"ח הנרגש שהגיש להנהלת חברת כי"ח הוא כתב: "אני מציע לכם היום תכנית של מוסד חדש, אשר בו יתחנך הדור… לעבודת האדמה… [בקבלכם את תכניתי זו] תתנו לחם וחיים למשפחות רבות של יהודים ותכינו מקום מקלט לאלפים מאחינו אשר יצטרכו לברוח מפני שנאת הגויים… מה שנראה היום כחלום – יהיה מחר מציאות…"
המלצתו המהפכנית של קרל נטר זכתה לאישור חברת כי"ח, והוא התחיל במסע הארוך והמייגע להפוך את התכנית מחלום למציאות. הוא פנה ליהודי התפוצות בבקשה לתמוך בתכניתו, ופעל במרץ לגיוס הכסף הרב שנדרש כדי לרכוש את הקרקע (2,400 דונם) ולהקים את בית הספר. גם לאחר שהיו בידו סכומי הכסף הדרושים, עדיין היה צורך באישור מיוחד של השלטון הטורקי, ששלט באותם ימים בארץ ישראל. בסופו של דבר, לאחר שהתקבלו כל האישורים, יצא נטר בעצמו לארץ ישראל, ליווה את כל תהליך הבנייה של בית הספר וגם התמנה להיות מנהלו הראשון.




מקווה ישראל – 50 שנה אחרי...


בשנת 1914 – 44 שנה לאחר הקמת מקווה ישראל – פרצה מלחמת העולם הראשונה. אליהו קראוזה, בוגר מקווה ישראל, התמנה באותה שנה למנהל בית הספר. בהוראת חברת כי"ח הוא נאלץ לפזר את התלמידים במשך שנות המלחמה, כך שעם סיומה בשנת 1918 נותר בית הספר ללא תלמידים. קראוזה הצליח לשכנע את הברון רוטשילד לפתוח מחדש את מקווה ישראל עבור יתומי המלחמה בארץ, וכך – במשך שנתיים - התמלא בית הספר בתלמידים יתומים מן הערים ומן המושבות. באותן שנים הנהיג אליהו קראוזה חידוש חשוב בתכנית בית הספר: השפה העברית החליפה את הצרפתית כשפת ההוראה בבית הספר. מהלך חדשני זה קיבל את אישורה של חברת כי"ח, לשמחתם של קראוזה ושל מגיני השפה העברית בארץ. חשוב לציין, כי ההחלטה לעבור להוראה בעברית (במקום בצרפתית) באה על רקע ההתעוררות הציונית והרעיון של תחיית השפה העברית בארץ ישראל . ובכל זאת, ההחלטה לא הייתה קלה לביצוע: באותם ימים המורים שלימדו בארץ כמעט ולא ידעו עברית, ולא היו מסוגלים ללמד בעברית. אך קראוזה לא התייאש: "חיפשתי ומצאתי אנשים בעלי רצון טוב, ויחד אתם עשינו את מקווה ישראל למוסד לאומי, שהשפה העברית שולטת בו."




מקווה ישראל – בימינו


140 שנה לאחר הקמתו, מקווה ישראל עדיין עומד במקומו וממשיך למלא את ייעודו. כיום משמש מקווה ישראל מעין קמפוס לשלושה בתי ספר: בית ספר על יסודי כללי שש שנתי, בית ספר על יסודי ממלכתי-דתי, ובית ספר ישראלי - צרפתי. מקווה ישראל משתרע כיום על שטח גדול מאוד (3,200 דונם), הכולל – נוסף על בתי הספר – גם תחנת ניסיונות חקלאית, גן בוטני (שקיים משנת 1929) ובו יותר מ- 1,000 סוגי צמחים, משתלות וחממות, כרם, מטע פירות וגידולי שדה, וכן גידול בעלי חיים וכוורות. גם הפרדס העתיק, שנשתל עם הקמת בית הספר, קיים עד היום וממשיך להניב פרי.
במקווה ישראל נשמרו אתרים היסטוריים, ובהם היקב הראשון, בית קרל נטר, בית הכנסת המקומי וכן השער הישן, שלידו נפגשו בנימין זאב הרצל וקיסר גרמניה, וילהלם השני, בעת ביקורם במקום.




מקווה ישראל ומדינת ישראל


דוד בן גוריון, לימים ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, העריך את החשיבות העצומה שהייתה למקווה ישראל כמוסד חלוצי, ראשון מסוגו בהגשמת הציונות ובפיתוח ההתיישבות העברית בארץ ישראל: "אלמלא הוקם מקווה ישראל – ספק אם הייתה קמה מדינת ישראל" אמר דוד בן גוריון והוסיף: "הכול התחיל מאז [מקווה ישראל], ואנו רק באנו להשלים את המעשה מבחינה פוליטית ולאומית."
במקווה ישראל למדו במשך השנים עשרות אלפי תלמידים, ורבים מן הבוגרים היו לאנשי מדע בתחומי החקלאות ובתחומים רבים נוספים.
גם כנסת ישראל מצאה לנכון להנציח את מעמדו המיוחד של מקווה ישראל: בשנת תשל"ו – 1976 נחקק בכנסת חוק מקווה ישראל, הקובע כי כל השטח העצום של מקווה ישראל יישמר כמו שהוא, וישמש גם כ"ריאה ירוקה" וכאתר היסטורי בעיר חולון.

ביבליוגרפיה:
כותר: מקווה ישראל
שם  האתר: קופצים ללוח העברי
מחברת: קם, מתיה
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; קרן אבי חי
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; קרן אבי חי
הערות: 1. המידע שלפניך נכתב במסגרת מבחר - תכנית בתרבות ישראל בגישה רב תחומית. התוכנית פותחה בסיוע קרן אבי חי ובשיתוף משרד החינוך.
הערות לפריט זה: 1. תחקיר: שלומית טור-פז
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית