הסדרי נגישות
עמוד הבית > יהדות ועם ישראל > תרבות ישראל > עלילות, גזרות והמרותעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > יהודים בתפוצות > יהודים באירופה במאות 20-18
קרן קיימת לישראל. המחלקה לחינוך


תקציר
על הפרעות ביהודי רוסיה בסוף המאה ה-19, וסיועו של הברון בנימין-אדמונד רוטשילד.



הברון רוטשילד : פנים אל פנים עם בעיות היהודים
מחבר: דוד שמש


בממלכת רוסיה, שהשתרעה באותם הימים גם על פולין וליטא ויתר ארצות מזרח ,אירופה, ושבראשה עמד הצאר, ששלט בה שלטון עריצות בלי מצרים, חיו רוב יהודי העולם. אוכלוסיית היהודים בעולם מנתה במחצית השנייה של המאה ה- 19 כ- 7.5 מיליון נפש, ומהם כ- 4.5 מיליון - ברוסיה. רוב רובם של יהודי רוסיה חיו בדחיקות ובצפיפות רבה. האזורים שבהם הותר להם לגור כונו בשם "תחום המושב". עם כל דלותה ודחיקותה הכלכלית של קהילת היהודים ברוסיה, היא הצטיינה בפריחה רוחנית והייתה מרכז התורה, החסידות והתרבות היהודית.

הצאר, שהיה שונא ישראל, התנכל ליהודים וגזר עליהם גזירות קשות חדשים לבקרים. לעומת החופש, השוויון והקידמה שאפיינו את ארצות המערב, הייתה ממלכת רוסיה נחשלת ומפגרת בתרבותה. גם המוני העם הרוסי עצמם היו מדוכאים תחת שלטון הצאר. ולכן, לא ייפלא, אפוא, שהתעוררו בה תנועות מהפכניות, שאמרו לשנות את סדרי השלטון ולהביא גם לרוסיה מרוחו ומאורו של המערב. בין המהפכנים האלה היו גם רבים מצעירי היהודים, שהאמינו כי הפתרון לבעיותיהם קשור בתיקון סדרי השלטון והחברה בכללם.

בשנת תרמ"א (1881) נרצח הצאר הרוסי אלכסנדר השני בידי מהפכנים. בעקבות הרצח פרץ גל של פרעות ביהודים, בעיקר בדרומה של רוסיה, אשר לכן כונו "סופות בנגב". הממשלה הרוסית, לא די שלא הגנה על היהודים מפני הפורעים, אלא אף האשימה את היהודים עצמם בסבלם, בהסבירה כי הפרעות הן תגובת העם על "הניצול היהודי". הממשלה הרוסית עצמה עמדה מאחורי פרעות אלה, כדי להטות את זעם ההמון המדוכא והמשועבד כלפי "השעיר לעזאזל" הנצחי - הוא העם היהודי. השלטונות גזרו על היהודים גזרות קשות והוסיפו להטיל הגבלות חמורות על מקורות מחייתם.

כתוצאה מהפרעות, החל זרם עצום של פליטים יהודיים, חסרי-כל, לנהור לארצות המערב ולבקש בהן מפלט ומחייה.

ראשי קהילות ישראל בארצות מערב אירופה התארגנו מיד, להחיש עזרה לפליטים היהודים מרוסיה ולסייע בידם להגר לאמריקה. ועד הסיוע של יהדות צרפת אף הפיץ כרוז בגנות המדיניות האנטישמית של הצאר וממשלתו. על כרוז זה חתם גם הברון בנימין-אדמונד רוטשילד, שעמד תחת הרושם של המפגש המקרי והבלתי אמצעי, שהיה לו אותה שנה עם יהודי רוסיה. הוא נסע אז לעיר הנפט באקו, שבדרום רוסיה, בעסקי הפקת נפט, שהיו שם למשפחתו. מפה לאוזן נפוצה השמועה, בעיירות שבהן עברה הרכבת, בדבר הברון, בן המשפחה האגדית, הנוסע בה. המוני יהודים נקהלו בתחנות הרכבת על מנת לראותו ולהריע לו. ליבו עבר על גדותיו, מרוב חמלה ואהבה להמוני אחיו ברוסיה, המשוועים לעזרה.



עוד בנושא:
בית רוטשילד
משפחת רוטשילד למען עם-ישראל וארץ-ישראל
ברון צעיר גדל בפאריס
הברון רוטשילד - פנים אל פנים עם בעיות היהודים
מושבות ראשונות של חובבי-ציון
הברון רוטשילד וניסיונו ליישב יהודים בארץ-ישראל
הברון רוטשילד ותרומתו להקמת ראשון לציון
אורות וצללים במפעלו של הברון רוטשילד
פעולותיהן של יק"א ופיק"א בארץ-ישראל
ביקוריו של רוטשילד בארץ-ישראל
מנאום הנדיב
הברון רוטשילד - אחרית ימיו ותרומתו לקרן הקיימת לישראל
דברים לזכרו של הברון רוטשילד

ביבליוגרפיה:
כותר: הברון רוטשילד : פנים אל פנים עם בעיות היהודים
שם  הספר: הברון בנימין-אדמונד רוטשילד : אבי הישוב
מחבר: שמש, דוד
עורך הספר: פורן, זבולון
תאריך: 1986
הוצאה לאור: קרן קיימת לישראל. המחלקה לחינוך
הערות: 1. הספר בהוצאת ''עלומים ספריה לנוער'', שבמחלקת החינוך של קק''ל.
2. הגוף האחראי לספר במחלקת החינוך בקק''ל הוא: תנועת המורים למען הקרן הקיימת.
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית