עמוד הבית > ישראל (חדש) > אוכלוסייה וחברה > אירועיםעמוד הבית > מדעי החברה > חינוךעמוד הבית > מדעי הרוח > היסטוריה > מיישוב למדינה > כלכלה חברה ותרבותעמוד הבית > ישראל (חדש) > אוכלוסייה וחברה > רווחה, חינוך ובריאותעמוד הבית > ישראל (חדש) > היסטוריה > מיישוב למדינה > כלכלה חברה ותרבות
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכיתקרן אבי חי




תקציר
בט"ו בשבט תרפ"ה (1925) נערך טקס פתיחת הטכניון בחיפה - על הקמת הטכניון ושנותיו הראשונות, על הטכניון בתקופת היישוב והקמת המדינה, ועל "מלחמת השפות".



טקס פתיחת הטכניון בחיפה
מחברת: מתיה קם



 

ט"ו בשבט תרפ"ה (1925) – טקס פתיחת הטכניון בחיפה


המוסד האוניברסיטאי הראשון שנפתח בארץ ישראל היה הטכניון בחיפה. ראשיתו של הטכניון – בטקס הנחת אבן הפינה לבניין בשכונת הדר הכרמל שבמרכז חיפה. טקס זה התקיים באביב תרע"ב (1912), אך הלימודים החלו 12 שנה אחר כך, בשנת תרפ"ד (1924), אחרי שמלחמת העולם הראשונה הסתיימה, והבריטים קיבלו את המנדט על ארץ ישראל. טקס הפתיחה הרשמי התקיים כשנה אחר כך, בט"ו בשבט תרפ"ה (1925).
בהקמתו של הטכניון היה מעורב אחד המדענים הגדולים בכל הזמנים – הפיזיקאי היהודי, חתן פרס נובל, פרופ' אלברט איינשטיין, שהיה הנשיא הראשון של אגודת "דורשי הטכניון".
בניין הטכניון שנחנך בשנת תרפ"ה משמש כיום כמוזיאון לאומי למדע, תכנון וטכנולוגיה. קריית הטכניון עברה בשנת תשי"ג (1953) לקמפוס הנוכחי על הר הכרמל.




 

הטכניון – התחלות ושנים ראשונות


הטכניון הוא המוסד המדעי והטכנולוגי הוותיק ביותר בישראל. בשנת תרפ"ד (1924) – שנה לפני טקס הפתיחה הרשמי – נפתחה שנת הלימודים הראשונה בטכניון עם… 16 סטודנטים, שהתמחו בשני תחומים: בהנדסה אזרחית ובאדריכלות (ארכיטקטורה). בשנות ה- 30 של המאה ה- 20 הגיעו לארץ יהודים רבים מגרמניה, מאוסטריה ומפולין שברחו מרדיפות השלטון הנאצי. רבים מהם – יותר מ- 400 סטודנטים ואנשי סגל רבים – נקלטו בטכניון. גידול זה הביא להקמתן של מחלקות ומעבדות חדשות, ובהן הפקולטה לטכנולוגיה. אך לצד ההתפתחות המרשימה ובעקבותיה, נקלע הטכניון לקשיים כלכליים, ובמשך תקופה מסוימת הסכימו עובדי הטכניון לעבוד ללא שכר, כדי למנוע את סגירתו ולהבטיח את המשך קיומו.



 

הטכניון – בתקופת היישוב והקמת המדינה


בשנות המאבק בשלטון הבריטי (שנות ה- 40 של המאה ה- 20) שימש הטכניון מרכז פעיל של ההגנה ועסק בפיתוח אמצעים צבאיים וטכנולוגיים שסייעו במאבק לעצמאות. עם הקמת המדינה נענה הטכניון לצרכים ולאתגרים של המדינה הצעירה, שנאלצה גם להתמודד עם בעיות ביטחון קשות וגם לקלוט המוני עולים מאירופה ומארצות ערב. אנשי הטכניון סייעו בתכנון פתרונות דיור מהירים ובבניית שיכונים להמוני העולים שהגיעו ארצה, וכן בהקמת רשת החשמל הארצית ורשת הטלפונים. בשנת תש"ט (1949) נפתחה בטכניון הפקולטה להנדסה אווירונאוטית, שתרמה רבות לפיתוח חיל האוויר של צה"ל והתעשייה האווירית. בפעולות אלו ואחרות מימש הטכניון את מחויבותו למדינת ישראל הצעירה והמחיש את קביעתו של פרופ' אלברט איינשטיין: "ישראל תוכל לנצח במערכה על הישרדותה רק באמצעות פיתוח ידע ומומחיות טכנולוגיים".




 

הטכניון – ו"מלחמת השפות"


בשנת תרע"ג (1913), שנה לאחר הנחת אבן הפינה לטכניון, פרץ ויכוח קשה על שפת ההוראה בטכניון: האם תהיה שפת ההוראה גרמנית – או עברית? הבעיה הייתה קשה במיוחד משום שהטכניון היה המוסד הראשון בארץ להשכלה גבוהה, ונוסף על כך – הוא נועד ללימודים בתחום המדע והטכנולוגיה (ולא ללימודים בתחום הרוח והחברה). אגודת "עזרה ליהודי גרמניה",* שיזמה והקימה את הטכניון, החליטה כי המדע והטכנולוגיה מבוססים על מונחים מקצועיים מיוחדים ועל ספרות מקצועית, ולכן שפת ההוראה בטכניון חייבת להיות גרמנית (ולא עברית). אך רבים בקרב הציבור היהודי בארץ התנגדו לעמדה של אגודת "עזרה", וראו בהחלטתה נסיגה חמורה מן הרעיון הציוני. הנהגת היישוב היהודי בארץ החליטה לצאת למאבק, וערכה אסיפות מחאה כנגד ההחלטה של אגודת "עזרה". תלמידים רבים בבתי ספר ובמוסדות חינוך של "עזרה" פתחו בשביתה, וכאשר אלה לא עזרו – הודיעו רבים מן המורים על התפטרותם.
"מלחמת השפות" הסתיימה בניצחונה של השפה העברית. למעשה, עוד לפני תחילת הלימודים בטכניון הוכרע המאבק לטובת העברית: בשנת תרפ"ב (1922) הכריזה ממשלת המנדט הבריטי על השפה העברית כשפה רשמית בארץ ישראל, לצד השפות האנגלית והערבית.

* אגודת "עזרה ליהודי גרמניה" (אגודת "עזרה") נוסדה בשנת תרס"א (1901) בגרמניה על מנת לסייע לחינוך היהודי בעולם. האגודה תמכה בבתי ספר ובגני ילדים בארץ ישראל, ואף ייסדה בתי ספר, בית מדרש למורים, מוסד להכשרת גננות, ובית ספר למסחר. אגודת "עזרה" תמכה בלימודים בעברית ובטיפוח הדיבור העברי, אך הדגישה את חשיבות השפה הגרמנית ואת תפקידה הבלעדי בלימוד מקצועות מדעיים. אגודת "עזרה" יזמה את הקמת הטכניון וגייסה תמיכה למימון הקמתו.



כדאי לקרוא על תחיית השפה העברית בארץ ישראל.


לאתר האינטרנט של הטכניון .

ביבליוגרפיה:
כותר: טקס פתיחת הטכניון בחיפה
שם  האתר: קופצים ללוח העברי
מחברת: קם, מתיה
בעלי זכויות : מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; קרן אבי חי
הוצאה לאור: מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית; קרן אבי חי
הערות: 1. המידע שלפניך נכתב במסגרת מבחר - תכנית בתרבות ישראל בגישה רב תחומית. התוכנית פותחה בסיוע קרן אבי חי ובשיתוף משרד החינוך.
הערות לפריט זה: 1. תחקיר: שאול וכשטוק
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית