גשר מפעלים חינוכיים



החי במקרא: שור
מחבר: גשר מפעלים חינוכיים


הזכר בבקר. השור משמש במשק החקלאי לעבודות שדה ולהובלת משאות.

התורה קובעת חוקים רבים בהתייחס לשור:

חוקים הומניים, של צער בעלי חיים: "לא תחסום שור בדישו" (דברים כה 4) השבת שור אובד לבעליו (שמות כג 4; דברים כב 1); "לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו" (דברים כב 10).

חוקי נזיקין: דיני שור נַגָח, שור מוּעָד: "כי יגח שור איש או אשה…" (שמות כא 29); דיני בור ושור (שמות כא 33, 35, 36); דיני גניבה (שמות כא 37).

בתחום הפולחן: הקרבת שור (דברים יז 1); הקרבת בכור שור לה' (שמות לד 19; ויקרא כב 27, כז 26).

בפולחן הכנעני מקובל היה שאֵל, ראש הפנתיאון הכנעני, או שהבעל, אל הגשמים ופריון האדמה, מעוצב בתבנית שור. הד לכך משתמע גם בגינויים שבשירה המקראית: "וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב" (תהלים קו 20), ובצורת "עגל הזהב" שעשה העם במדבר, בעת יציאת מצרים (שמות לב 8). ירבעם בן נבט, המלך הראשון בממלכת ישראל, חידש את עבודת העגלים בפולחן שבמקדשי דן ובית אל (מלכים א, יב 32).

צירופים מקובלים: שור מוּעָד, שור נַגָח: שור שנגח שלוש פעמים, אדם או שור אחר, ובכל פעם הוזהר בעליו שישמור עליו. אם לא שמרו, והשור יצא ונגח שוב – חייב בעליו לשלם קנס מלא על הנזק.

שור תם: שור שאינו ידוע כשור נגח או מועד, ונגח פעם ראשונה. בעליו משלם רק חצי מהנזק.

שור הבר: כינוי באגדות חז"ל לשור אגדי, שבשרו מובטח לסעודה לצדיקים לעתיד לבוא (על פי התלמוד, בבא בתרא, דף עה, ע"א).

תפס את השור בקרניו: בהשאלה: ניגש ישר לעניין, תפס את הנקודה העיקרית.

 


מעבר ללקסיקון > לקסיקון מקרא
ביבליוגרפיה:
כותר: החי במקרא: שור
שם  האתר: מקרא גשר : האתר שלך ללימודי התנ"ך - אנציקלופדיה
מחבר: גשר מפעלים חינוכיים
בעלי זכויות : גשר מפעלים חינוכיים
הוצאה לאור: גשר מפעלים חינוכיים
הספרייה הוירטואלית מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית